תקציר העבודה ב-1997
הוחלט על רפורמה בענף ביטוח הרכב שנכנסה לתוקף בשנת 2001. עקרון הרפורמה היה החלפת חברת אבנר – שהייתה מנפיקה את ביטוחי החובה בתעריפים כמעט אחידים שנקבעו ע"י הכנסת- בחברות הביטוח הפועלות בשוק תחרותי. מטרות הרפורמה היו הוזלת הפרמיה בשל התחרות, ויצירת נהיגה זהירה ע"י יצירת רמות פרמיה שונות לנהגים שונים.
עבודה זו תעסוק בהערכת הרפורמה תוך בחינת יעדיה, אופן ביצוע של מהלכיה, והערכת הישגיה.
תוכן עניינים:
פתיחה מבוא – ענף התחבורה מושגי יסוד, עקרונות והתפתחויות לפני הרפורמה – ביטוח רכב הרפורמה – סיבותיה, יעדיה ועקרונותיה הרפורמה – ביצוע הרפומה – הערכה צעדים להמשך סיכום מקורות הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום.
מתוך העבודה:
היעדים המרכזיים של הרפורמה:
1. הסדרת מבנה  תחרותי לענף כדי לייעלו מבחינה כלכלית וכדי להוזיל את פרמיות הביטוח בענף, ובתוך כך להעביר את האחריות על התוצאות הכספיות בענף מהציבור אל חברות הביטוח.

2 . עידודנהיגה זהירה באמצעות שימוש בפרמטרים המשקפים סיכון ביטוחי לצורך קביעת פרמיות הביטוח ומניעת סבסוד, וכך כל מבוטח ישלם בהתאם לפרמיית הסיכון שלו.
פתיחה ב-1997 הוחלט על רפורמה בענף ביטוח הרכב שנכנסה לתוקף בשנת
2 001. עקרון הרפורמה היה החלפת חברת אבנר – שהייתה מנפיקה את ביטוחי החובה בתעריפים כמעט אחידים שנקבעו ע"י הכנסת- בחברות הביטוח הפועלות בשוק תחרותי. מטרות הרפורמה היו הוזלת הפרמיה בשל התחרות, ויצירת נהיגה זהירה ע"י יצירת רמות פרמיה שונות לנהגים שונים.
עבודה זו תעסוק בהערכת הרפורמה תוך בחינת יעדיה, אופן ביצוע של מהלכיה, והערכת הישגיה.
מבוא – ענף התחבורה ענף התחבורה בישראל נמצא במגמת התפתחות מתמדת. מספר כלי הרכב היום בישראל, רמת המינוע ומספר הנהגים הולכים וגדלים. היו בסוף 2004 בישראל כ-2,037,715 כלי רכב, מתוכם 1,567,021 כלי רכב פרטיים (כ-77%), 344,573 משאיות (כ-17%) ו-77,041 אופנועים (כ-4%). מספר כלי הרכב הוכפל מאז 1990. היו ב-2005
כ-30,000 רכבים מעורבים בתאונות דרכים (כ- 1.5% מצי כלי רכב בישראל), נפגעו 35,058
בני אדם (0.5% מהאוכלוסייה) ב-16,886 תאונות דרכים, ומתוכם נהרגו 446 אנשים ב-379
תאונות קטלניות.
לשם השוואה, ב-1950 היו בישראל 34,103 כלי רכב בלבד ומתוכם 28% רכבים פרטיים בלבד (9,578 מספרם), 23% אופנועים (7,891 מספרם) ו-40% משאיות (13,582 מספרן). ב-1974 היו 408,280 כלי רכב ומתוכם 66% רכבים פרטיים, 23% משאיות ו-8% אופנועים.
להלן מובאת התפתחות מספר כלי רכב בישראל לפי סיווגם בתקופה 1973-2004 :
רמת המינוע בישראל גם נמצאת במגמת התפתחות מהירה אם כי היא עדיין מתחת לרמת המינוע של רוב המדינות המפותחות. היום בישראל, כ-45% מהאוכלוסייה בעלת רשיון נהיגה כלשהו, כאשר רמת המינוע עומדת על כ-30%. לשם השוואה, רמת המינוע ברוב מדינות המערב נעה בין 60% ל-75%. רמת המינוע בישראל דומה לזה של הונגרייה ופולין וגדולה פי שלוש מזו של תורכיה. אם נשווה עם מדינות מערביות בעלות שטח דומה לשטחה של מדינת ישראל (21,000 קמ"ר), רמת המינוע של ישראל (30%) נמוכה יחסית – אוסטרייה 66%, בלגיה 55%, הולנד 51%, צ'כיה 46%, דנמרק 44%. ניתן איפא להצביע על מספר גורמים המסבירים את רמת המינוע הנמוכה שלנו מעבר לרמת החיים וגודל המדינה :
צפיפות, יעילות התחבורה הציבורית, מדיניות ציבורית,ניידות האוכלוסייה, עלויות נלוות למחיר הרכב (מס רכישה, דלק, ביטוח) וכד'.
להלן מובאת התפתחות רמת המינוע ושיעור בעלי רשיון נהיגה בישראל בתקופה 1973-2004:
…