לחץ, אישיות ומועדות למחלת הסרטן  –       תקציר     – כבר קרוב לאלפיים שנה מבחינים בקשר הקיים בין סרטן ומצבים נפשיים. למעשה, ההפרדה בינם, היא הרעיון החדש והזר. בכתבי הרופא גלן מן המאה ה2- לספירה – לפני קרוב לאלפיים שנה – נאמר שסיכויי נשים עליזות לחלות בסרטן קטנים מאלה של נשים בעלות אופי דיכאוני (סימונסון, א. ק., סימונסון, ס. מ. וקרייטון, ג.ל., 1984). עם התפתחות המדע, נעשה הכרחי הצורך בהוכחות אמפיריות שיאפשרו לאשש אמונות אלו. כתוצאה מכך, ירדה קרנה של תיאוריה זו על התהוות מחלות, ומחלת הסרטן בתוכן. הגישה הפסיכואנליטית, שפותחה בראשית המאה העשרים הביאה לפריחה מחודשת באשר לקשר אפשרי בין השפעות הנפש על הגוף, ואף עודדה השקפה זו. פרויד טען שסימפטומים גופניים עשויים להיות תוצאה של קונפליקטים רגשיים כרוניים.  חוקרים מאוחרים יותר אף הם טענו טענות דומות, אך לא קישרו את הביטוי הרגשי דוקא למחלת הסרטן.    למרות המחקר הרפואי הנרחב בשטח האונקולוגיה, מאז מלחמת העולם השניה, ניכר שיעור עלייה מתמיד באחוזי הפטירה על פי גיל, בכל סוגי הסרטן. אי שביעות רצון מהגישה הביו-רפואית והתעניינות מחודשת בתפקידם של הגורמים הפסיכולוגיים והסוציאליים, המשפיעים על התפרצות מחלת הסרטן ועל מהלך התפתחותה, נתנו יתר תוקף לעריכת מחקרים אונקולוגיים שהתבססו על מודל מקיף יותר של בריאות וחולי – המודל הביו-פסיכו-סוציאלי.  המודל מפנה את תשומת הלב אל המימדים הסוציאליים, הפסיכולוגיים וההתנהגותיים של המחלה ולא רק אל המימד הביולוגי. המחקר השיטתי בנושא החל רק במחצית המאה האחרונה. סקירות שנערכו בתחום זה התמקדו בשלושה תחומים נפרדים: בניסויים על בעלי חיים, במחקרים פרוספקטיביים ואחרים ובמחקרי התערבות קליניים שמטרתם לבחון האם התערבות פסיכולוגית עשויה לעכב את התפרצות המחלה, או את קצב התפתחותה. ככלל, הגיעו החוקרים להסכמה כי יש קשר בין גורמים פסיכולוגיים מסויימים לבין המועדות למחלת הסרטן, ועיקרם: סגנון אישיות מיוחד, העדר ביטוי רגשי, תחושות של דיכאון או חוסר אונים וחוסר תקוה.
בעבודה זו אסקור את התיאוריות העיקריות הקושרות את המשתנים הפסיכו-סוציאליים עם המועדות למחלת הסרטן ואת המחקר באשר להתערבות הפסיכולוגית שמגמתה למנוע ולעכב את מחלת הסרטן, ע"י שינוי התנהגותי בחולה.
תוכן העניינים:
1.       הקשר שבין לחץ, מצוקה ואישיות למחלת הסרטן.
2.      מנגנונים פיזיולוגיים שעשויים לקשר בין גורמי האישיות לסרטן.
3.       מצוקה, משתני התנהגות וסרטן בקרב בעלי חיים.
4.       התערבות פסיכולוגית למניעת הסרטן ולהתמודדות המעכבת את התפתחות המחלה.   5.   דיון וסיכום.
6.   ביבליוגרפיה .