תקציר העבודה ב-1950, לאחר שצפון קוריאה החליטה לפלוש לדרום קוריאה, ארה"ב החליטה להתערב בנעשה ולהיכנס למלחמה. עוד לפני המלחמה, לארה"ב ולבריה"מ היו אינטרסים באזור ובמדינה, אם מבחינת רמת ניתוח מערכתית ואם מבחינת רמת ניתוח מדינית, כשלארה"ב היו אינטרסים משתנים, כלליים, אידיאולוגיים, סדר עולמי ומנוגדים עם בריה"מ, שהחזיקה באינטרסים קבועים, כלליים, אידיאולוגיים וסדר עולמי. אנו נסקור בעבודה איך התבטאו האינטרסים הלאומיים של כל מעצמה ומעצמה לפני ובזמן מלחמת קוריאה, בין השנים 1945-1953, ואיך הם הושפעו ממבנה המערכת.
שאלת המחקר האם האינטרסים של ארה"ב מול בריה"מ לפני ובזמן מלחמת קוריאה בין השנים 1945-1953, הושפעו ממבנה המערכת?
השערת המחקר אנו נטען שהאינטרסים של ארה"ב מול בריה"מ לפני ובזמן מלחמת קוריאה, בין השנים 1945-1953, הושפעו ממבנה המערכת. לארה"ב היו אינטרסים משתנים באזור, שכללו אינטרסים כלליים, אידיאולוגיים וסדר עולמי.
הגדרות האינטרסים של ארה"ב השתנו עם פרוץ המלחמה, עקב חשיבות האזור והמערכת ובכך היא הושפעה ממבנה המערכת ושהאינטרסים שלה היו מנוגדים לאינטרסים של בריה"מ שגם הושפעו ממבנה המערכת. לבריה"מ היו אינטרסים קבועים, כלליים, אידיאולוגיים וסדר עולמי, שהושפעו ממבנה המערכת ויצרו ניגוד לאינטרסים של ארה"ב.
חשיבות המחקר בעבודה זו חקרנו איך מושפעים אינטרסים לאומיים של שתי מדינות, ממבנה המערכת, על פי שתי רמות ניתוח שונות. התמקדנו במקרה הבוחן של מלחמת קוריאה, בו בחנו איך הושפעו ממבנה המערכת, האינטרסים הלאומיים של ארה"ב מול בריה"מ. זאת ניתחנו על פי שתי רמות ניתוח- רמת ניתוח המערכת ורמת ניתוח המדינה. רצינו להמחיש בעבודה את השפעותיה של מבנה המערכת על אינטרסים ואיך אינטרסים יכולים להשתנות ולהיכלל ברמות ניתוח שונות, בהתאם למקרה הבוחן שמנתחים.