תקציר הרציונל הג'נדר, הוא מושג תרבותי המבטא את התכונות האנושיות שאנו מייחסים לכל אחד מין המינים, והעצמה שאנו מעניקים להם. הג'נדר משתנה לאורך ההיסטוריה, ומתרבות לתרבות. עם זאת, על פי רב בחברות קיימת רמת פטריאכליות (משוניס, 1999ב'), שהיא תפיסה הגורסת כי העליונות והשליטה נתונה למין הגברי. אמנם התפיסה הפטריאכלית לא קיבלה צידוק אידיאולוגי בחברה המודרנית, כפי שהיה לה בדורות הקודמים ובמיוחד בספרות ובמחשבה הדתית, אך היא הייתה טבועה כמובן מאיליו של התרבות והסדר החברתי, שהייתה להם עוצמה נורמטיבית רבה (שלסקי,2000).
בתחום הג'נדר התחוללו שינויים עצומים. במאה ה-18 האישה הייתה שרויה בשעבוד גמור. הבעלים שלטו ברכוש המשפחתי, והחוק אסר על הנשים לעסוק במרבית המקצועות, כמו:
החזקה במשרות ציבורית, ואף הצבעה בבחירות. כיום, גם אם הנשים עדין אינן נהנות משוויון מוחלט, מצבן השתפר ללא היכר. למשל, מספר הנשים העובדות, גדל עם השנים ועל כן הכלכלה של ימינו אכן תלויה בהכנסתן של הנשים (Hewlett,
1 990 מתוך משוניס, 1999,ב ).                                                                                   מקורות ההשפעה העיקרים על עיצוב הזהות המינית של בני האדם הם סוכני החברות השונים, תחילה ההורים, המשפחה, ואחריהם: מוסדות החינוך, החברה, התקשורת, ספרי הלימוד וספרות הילדים. אמנם גם למטען הביולוגי המולד יש השפעה על עיצוב הזהות, אך הוא פחות משמעותי מהשפעת החברה (רפפורט, 1993).
מערכת החינוך נמצאת במקום השני ברשימת סוכני החברות (אברהימי- עינת,
1 989). היסטוריה מלמדת אותנו כי בעבר הרחוק מסגרות החינוך במערב עסקו כמעט באופן בלעדי בחינוך הבנים ולא הבנות. הובעה התנגדות למתן השכלה לנשים, מחשש שהדבר יעוות את נשיותן וייפגע בכישוריהן האמיתיים והמסורתיים: להיות אימהות ורעיות. במרוצת הזמן, משאפשרו לנשים ללמוד, הדגש הושם על השכלה "קישוטית" מוסיקה ציור ובעיקר על הליכות ונימוסים כולל הליכות משק בית בלימודים, ופחות על הצד השכלי ופחות על שפות. היחס לחינוך הבנות בטא השקפת עולם פטריאכלית שהייתה מקובלת באותם הימים. השקפה זו גרמה לנשים להיות חברתית נחותות יותר מן הגברים בתחום הפרטי והציבורי כאחד(בן צבי- מאיר,1986). כיום, רשאים כולם ללמוד במידה שווה, ומערכת החינוך אמורה להתייחס באופן שוויוני לבנים ולבנות ולספק להם תנאים, הזדמנויות ויחס שוויוני. אולם בבדיקה מעמיקה שנערכה על הנעשה במערכות החינוך, ראו כי המטפלות, הגננות והמורים תורמים במידה רבה להנצחת אי השוויון בין שני המינים, ובכך משפיעים על דפוסי החשיבה וההתנהגות של הילדים (אברהימי- עינת 1989).
כבר בגן, הילדים נחשפים להגדרות המיגדריות השונות באמצעות פעילויות שונות בגן. דוגמא אחת מיני רבות לחוסר השוויון מתבטא בספרי לימוד ובספרות הילדים. המין הנקבי מוצג כדמות נאמנה, פחדנית, לא נאורה, חסרת אונים, וותרנית, מניפולטיבית ורעה. על פי רב, עיסוקי הנשים הם: אם, סבתא, אשת מלך, מכשפה, מטפלת, גננת, מורה, ופקידה. לעומת זאת, המין הזכרי מתואר כפעיל, בעל תושייה, חכם, אמיץ , יוזם, וסקרן.
לרוב עיסוקי הגברים רבים ביותר ורובם ככולם שייכים לקטגוריה של מעצב הסביבה, יוצר ושולט בחומר ובאנשים, כמו: מלך, צייד, אביר, נגר, איש עסקים ועוד. תיאור זה בספרים גורם לנו להסיק כי ספרי לימוד רבים וספרות ילדים מציירים בעיני הילדים תמונת עולם בעלת חלוקה מינית קוטבית כמעט, ובה עולם הגברים מודגש ביתר שאת (אברהימי- עינת
1 989). הזכרים והנקבות גם יחד מתוארים לפי תכונות ומצבים סטריאוטיפיים, ואינם משקפים את העולם האמיתי הקיים בימנו. אחת הפעילויות בגן היא המשחק הסוציו דרמטי. למשחק הסוציו דרמטי יש משמעות חשובה בתהליך החברות של הילדים והשתלבותם בחברה עם יציאתם מן התא המשפחתי (סוקר
1 993). המשחק הסוציו דרמטי משקף את מודעותו  והתעניינותו של הילד לסביבתו החברתית. הילד יכול להיות שחקן ועצמו באותה עת (סמילנסקי, 1993) ולכן יש חשיבות לבדוק את החינוך המגדרי במשחק הסוציו דרמטי.
שאלות המחקר
1 .מקום המשחק הסוציו-דרמטי בגן.
2.דפוסי התנהגות של בנים ושל בנות במשחק הסוציו דרמטי.
3.מקום הגננת במשחק הסוציו-דרמטי בגן.
מטרת המחקר הבנת הנושא עשויה לתרום לאנשי חינוך, להורים ולסוכני החיברות בהבנת המציאות הנחקרת ובכך עשויה לקדם, לעורר מודעות לשיווין בין המינים.חשיבה סוציולוגית עשויה להביא בעקבותיה שינויים חברתיים. ככל שאנו לומדים יותר על אופייה של "המערכת". כך גובר רצוננו לשנותה בדרך זו או אחרת. ככל שהשפעתו של הג'נדר, חודרת יותר להכרתם של גברים ונשים. כך גוברת בקרבת רבים השאיפה לצמצם את ההבדלים המסורתיים המבחינים בין גברים לנשים (משוניס 1996ב').
מעורבותה האישית והמקצועית של החוקרת בתחום המגדר בגן ובחברה בכלל פיתחה אצלה את המודעות לתופעה ואת הסקרנות ללמוד ולהבין את אפיוני ההתנהגות המגדרית.
תוצרי הלמידה בעבודה זו תיבחנה אלטרנטיבות מתודולוגיות המתאימות לבדיקת הנושא הנחקר(תוצר למידה 1) בהמשך יבחנו כלי המחקר המתאימים לאיסוף הנתונים בגישה שנבחרה (תוצר למידה 2) לבסוף ינותחו הנתונים שנאספו בעזרת כלי המחקר (תוצר למידה 3).
תוכן העניינים
פרק עמוד   1
מבוא

1
    א.     רציונל –…
1
    ב.       שאלות המחקר
2
    ג.        מטרת המחקר .
2
    ד.       תוצרי הלמידה .
2
        2
שיטות המחקר ..
3
    הגדרות –.
3
    פרדיגמה …
3
    מחקר -.
3
    שיטת המחקר הכמותי -.
3
    הסקר -.
3
    הניסוי -.
4
    שיטת המחקר האיכותי –
4
    חקר המקרה –.
5
    מחקר פעולה –.
6
    רציונל המחקר …
6
        3
כלי המחקר -.
8
    הצגת מתודולוגיה –…
8
    תצפית –
8
    ראיון -.
9
    מהלך המחקר –
9
    שדה המחקר –..
9
    אוכלוסיית המחקר …
9
    איסוף נתונים –.
10         4
דיון בנתונים וסיכום —
11
        5
ביבליוגרפיה –
12
        נספחים   העבודה בפונט 14