הכנרת מהווה מוקד משיכה מרכזי ורב גוני במערך התיירות והנופש של ישראל וסביבה ריכוז אתרים קדושים והיסטוריים בעלי חשיבות עולמית. הכנרת הפכה במרוצת השנים לנכס תרבותי בשירה, בספרות ובאמנות של ארץ ישראל. היא שימשה ערש לאירועים הסטורים רבים, מפעילותו של ישו

מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 5128
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

תקציר הכנרת מהווה מוקד משיכה מרכזי ורב גוני במערך התיירות והנופש של ישראל וסביבה ריכוז אתרים קדושים והיסטוריים בעלי חשיבות עולמית. הכנרת הפכה במרוצת השנים לנכס תרבותי בשירה, בספרות ובאמנות של ארץ ישראל. היא שימשה ערש לאירועים הסטורים רבים, מפעילותו של ישו לפני אלפיים שנה ועד להיסטוריה המודרנית של ישראל, במאה ה- 19. גישה של הציבור הרחב לאתרים הרבים ולחופים נמנעת בשל פעילות בלתי חוקית. שביל סובב כינרת מיועד לשנות מציאות זו. היום ישראלים ותיירים מנועים ללכת באופן חופשי לאורך חופי הכינרת בשל חסימתם על ידי 120 גדרות בלתי חוקיות שהוקמו לאורך שנים. החברה להגנת הטבע פועלת להסרת גדרות אלה במטרה לפתוח את כל היקף האגם לטובת הציבור הרחב. היא עושה זאת, בשלב ראשון, באמצעות מיקוד פעילות ציבורית במנוף אחד – שביל סובב כינרת, אשר יסומן לאורך כל 60 קילומטרים של חופי האגם. שביל סובב כנרת יקיף את הכנרת כולה, סמוך לקו המים, ויאפשר לציבור הרחב לטייל באופן מוסדר מסביב לאגן הכנרת.  השביל יסומן על ידי הועדה לסימון שבילי ישראל, וישמור על זכותו של הציבור למעבר חופשי לאורך החוף. השביל ישתלב במסלולי הטיול הקיימים במרחב הכנרת, יחשוף את ייחודה של הכנרת כנכס טבע ייחודי לצד היותה נכס היסטורי, דתי ותרבותי, ויחזיר אליה קהלים שנטשו אותה במרוצת השנים האחרונות. שביל סובב כנרת יוכשר להליכה בשלב ראשון על ידי קבוצות נוער מכל רחבי הארץ.
קטעי השביל השונים יאומצו על ידי תושבי האזור, אשר יטפחו ויתחזקו את השבילים לאורך זמן. בשלב שני יגויסו משאבים בכדי לפתח את השביל ברמות פיתוח המשתנות על פי אופיו של האזור.
החופים מהווים את ה "ריאה הירוקה " או ליתר דיוק ה "ריאה הכחולה " של כלל הציבור.
הים והחוף הינם נכס ציבורי וחברתי בעל חשיבות לאומית, ובין כל השטחים הפתוחים הים הוא "השטח הפתוח" האולטימטיבי ופתיחותו שייכת לציבור כולו. שימוש המוני של הציבור בחופים, כמו גם פעילות הרחצה, מהווים מזה עשרות שנים מאפיין בולט וחלק חשוב מתרבות הפנאי והנופש הישראלית. חופי הים הם השטחים הפתוחים, בהם שיעור המבקרים ואינטנסיביות הביקור הם הגבוהים ביותר ותרומתם משמעותית לרווחת ואיכות חייהם של תושבי ישראל. חופי הים מבוקשים בקרב הציבור הרחב לא רק לצרכי פנאי ונופש, אלא גם לצרכים בסיסיים יותר הקשורים לרוח המגיעה מהים )בריזה) ולמראה נוף הים אשר שניהם תורמים לאיכות החיים ולתחושת ההנאה של אנשים הנמצאים בקרבת הים ולאיכות חייהם .
שמירה על חופי הים לתועלת הציבור ולשימושו הינה נורמה מקובלת מימים ימימה . העיקרון לפיו החופים , על אוצרות הטבע שבהם , שייכים לציבור כולו ,משתקף בסעיף 107 לחוק המקרקעין , תשכ"ט – , 1969 היוצר תת – קבוצה של מקרקעי ציבור המכונה "מקרקעי ייעוד".  מקרקעי ייעוד הינם מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור ובהם כלולה גם שפת הים. במסגרת חוק המקרקעין ניתנה הגנה טובה יחסית לשמירה על מקרקעי לסיכום , התפיסה שצריכה להנחות אותנו ביחס לחופי הים היא שהבעלים האמיתיים של הקרקע הציבורית הוא הציבור ."לרשות אין דבר משל עצמה " וכל שמופקד בידיה מופקד בנאמנות לטובת הציבור , כפי שכבר טבע בית המשפט העליון .
תוכן עניינים
הקדמה
3 מבוא
4
פרק א': רקע.
6
פרק ב': זכות המעבר וגידור החופים בחופי הכנרת.
9
פרק ג': תשלום כניסה בחופי הכנרת.
16
פרק ד': שביל סובב כנרת.
18
פרק ה': המצב בפועל בחופי הכינרת.
20 פרק ו': פעילות שנעשתה עד היום.
22
פרק ז': תכנית להמשך.

5 סיכום
2 6
ביבליוגרפיה
2 7