ביה"ס למשפטים עבודה סמינריונית בקורס: עבירות מין עבירות התועבה מתי פורנוגרפיה הופכת לעבירת מין ?
                  תאריך הגשה: 14.11.2007
תוכן העניינים
מבוא                                                                                                                עמ'
3 הגדרת הפורנוגרפיה                                                                                          עמ' 5
זרמי ההתנגדויות לפורנוגרפיה                                                                            עמ' 5
ההתנגדות המוסרנית השמרנית                                                                           עמ' 5
ההתנגדות הפמיניסטית                                                                                      עמ' 7
העמדה הליברלית                                                                                              עמ' 9
הקשר שבין פורנוגרפיה וחופש הביטוי                                                                 עמ'
1 0 חופש הביטוי המסחרי                                                                                        עמ'
1 5
הדין בישראל                                                                                                     עמ'
1 7
הגנה על המשתתפות ופורנוגרפיית ילדים                                                              עמ'
1 8   משפט משווה                                                                                                     עמ'
2 0 הקשיים בדין הקיים                                                                                          עמ'
2 3
הצורך בהתאמת הדין והאיסורים למציאות העכשווית – קווי יסוד לפעולה             עמ' 24
סיכום                                                                                                               עמ'
2 6
            מבוא
פורנוגרפיה קיימת מזה זמן רב, אם כי ביטוייה משתנים עם הזמן ועם ההתקדמות הטכנולוגית. בעבר התרכזה הפורנוגרפיה  בעיקר בציור. עם המצאת הדפוס, נפוצה ספרות פורנוגרפית. המצאת הצילום גררה הפצה של תמונות פורנוגרפיות, המצאת הקולנוע, את הסרטים הפורנוגרפיים ובאופן דומה הווידאו וכעת האינטרנט השתלבו בתעשיית הפורנוגרפיה. ההתייחסות החברתית והמשפטית הראויה כלפי פורנוגרפיה היא נושא שנוי במחלוקת מזה שנים רבות. לויכוח היו שותפים שלושה זרמים: השמרני מוסרי שהתנגד לפורנוגרפיה מסיבות מוסריות או דתיות. הליברלי, אשר תמך בפורנוגרפיה בשם חופש הביטוי וחירות הפרט והפמיניסטי שהצטרף לויכוח החל משנות ה 70 של המאה ה 20 , למחנה המתנגדים בשם תביעה לשוויון בין המינים ודאגה למעמד האישה. בעיית הפורנוגרפיה נותרה ויכוח לא מוכרע ולא פתור. פרסומים פורנוגרפיים מואשמים בהשחתת המידות והמוסר הציבורי, בפגיעה בערכי דת או ברגשות הקהילה, בקשר לאלימות נגד נשים (ובפרט לאונס) ובתרומה ליצירתו ולהנצחתו של אי השוויון בין המינים. באופן מסורתי, נעשה שימוש במונח "תועבה" ולא "פורנוגרפיה. המונח "תועבה" נשען על תפיסה ערכית שמרנית מוסרנית ותוכנו הוגדר לרוב לפי נטייתו לקלקל ולהשחית את מידותיהם של הנחשפים לו. פרסום שנושאו הדומיננטי היה "תאוות בשרים טמאה", ניבול ושלהוב יצרים, נחשב ל"תועבה". הגדרה זו מקורה בעמדות כלליות בנוגע למין. בעבר שלטה תפיסה לפיה מטרתם הבלעדית של קיום יחסי מין היא הולדה. לאור זאת, יש לצמצם ככל האפשר את העיסוק בתאוות הגוף ולהגביל את העיסוק במין לצורך הולדה בלבד. עם הזמן, התפתחה במקביל התפיסה הרומנטית, על פיה יחסי מין אנושיים כרוכים ביחסים אישיים , באהבה ובאינטימיות. המוקד הוא ראיית הקשר המיני כקשר נפשי ולא כקשר גופני גרידא. תוצאתן של תפיסות אלה היא עמדה פוריטנית כלפי מין, עמדה הרואה בו מכשיר רבייה בלבד. פורנוגרפיה, לפיכך, היא תופעה לא מוסרית ואף פוגעת, שכן היא מציגה ומעודדת פעילות לא מוסרית ואף אסורה, תוך גירוי ומשיכת הנחשפים לה להצטרף לפעילות זו. הפורנוגרפיה נתפסת כמקדמת תפיסה הדוניסטית כלפי מין, ובכך שוחקת את תפיסות המוסר המיני המקובל ומערערת את אמונות היסוד של החברה.
לכן, באופן מסורתי, האיסור על פורנוגרפיה נשען על אכיפת מוסר או על פגיעה ברגשות הקהילה. גורמים אלה איבדו את כוחם כמובילים את החוק הפלילי מאז שדעותיו הליברליות של ג'ון סטיוארט מיל השתרשו בתרבות הפוליטית המערבית. מיל טען בספרו "על החירות" כי "אנשים חופשיים לעשות ככל העולה על רוחם כל עוד הם אינם מזיקים לאחרים". עמדותיו של מיל בדבר חשיבותם של חירות הפרט וחופש הביטוי חיזקו את כוחה של צריכת פורנוגרפיה כמימוש חירות אישית ואת מעמדם של פרסומים פורנוגרפיים כחוסים תחת כנפי חופש הביטוי של יצרניהם ומפיציהם. במקביל, חלה שקיעה כללית בתפיסות הישנות אודות מין, והעמדה ההדוניסטית, שאינה מסתייגת ממין שנועד להנאה גופנית בלבד, הכתה שורשים בציבור. התפתחות נוספת בעניין החלה עם התגברות כוחן של תנועות פמיניסטיות ותנועות פמיניסטיות רדיקליות בעולם המערבי. הטיעון הפמיניסטי נגד פורנוגרפיה מתמקד בעיקר בתרומתה של זו ליצירה ולהנצחה של אי שוויון בין המינים. מן הראוי להדגיש, במיוחד בעידן חוקתי בו אנו מצויים,  כי הבסיס לחירותו הבסיסית של הפרט הוא הטענה כי כדי להתיר פעילות אין צורך בנימוק. די ברצונו של הפרט לפעול בדרך זו או אחרת. הטלת מגבלות על הפרט היא זו הטעונה נימוק וצידוק. בעבודה זו אתייחס לנושא זה תוך סקירת הזרמים השונים המתנגדים לפורנוגרפיה,  אעמוד על הקשר שבין הגבלת הפורנוגרפיה לחופש הביטוי ואתמקד בחופש הביטוי המסחרי.
אסקור את הדין בישראל (חקיקה ופסיקה), תוך התייחסות מפורטת להגנה על המשתתפות בתעשיית הפורנוגרפיה ולהגנה על ילדים.  אתייחס לנושא מנקודת המבט של המשפט המשווה: ארה"ב, קנדה ואנגליה. כמו כן, אתייחס לצורך לשנות את הדין הקיים לאור המציאות העכשווית ויחס החברה כיום לפורנוגרפיה.