דיני תאגידים, שעבודים וכינוס נכסים ייבחרו נושאים שהם המרכזיים בבחינות הלשכה.
נושאי הלימוד:
סוגי תאגידים וסוגי חברות מבנה החברה-תאגיד נשאל ביותר בבחינות מסמכי היסוד פרטים שחובה לכלול בתקנון כללים לשינוי הוראות תקנון שינוי וביטול תזכיר בחברה תאגידים –בבחינה 6 שאלות בנושא בפרק רביעי יחד עם סד"פ (13-14 שאלות).
ייתכן שתהיה עוד שאלה בגלל תיקון חקיקה בחוק החברות.
סוגי תאגידים וסוגי חברות 5 סוגים של תאגידים-ראה עמוד 5
תאגיד= א.ג.ד. להתקבץ, להתאסף ביחד לקבוצה.
הכוונה לאישיות משפטית של אוסף של בני אדם שמתחברים יחדיו לתכלית מסוימת. יש 5
סוגי תאגידים:
1.                   רשות מנהלית= זהו תאגיד סטטוטורי. זהו תאגיד שהוקם מכח חוק ספציפי לשם מטרה ספציפית. למשל: רשות הדואר, בנק ישראל, או בזק. תאגיד אינו חומר מחייב לבחינה. לא צריך ללמוד אותו.
 התאגידים הבאים (ארובעה) מחייבים למבחן ועל כולם שואלים:
2.                   עמותה= הינה תאגיד שמוקם מכח חוק העמותות ומטרתו לשם קידום אינטרס ציבורי ולא למטרת רווח/צבירת הון . נניח שרוצים לקדם הקמת רכבת תחתית בת"א, זה לא למטרות רווח וצריך לעשות את זה באמצעות עמותה.
3 .                   אגודה שיתופית= היא תאגיד "מיושן". זהו תאגיד שמוקם מכח פקודת האגודות השיתופיות ומטרתו עזרה הדדית בין החברים בתאגיד, בעיקר בנושאים שקשורים בעבודה. לדוגמא: מושבים, קיבוצים. המטרה שם זה עזרה הדדית בין החברים ולא צבירת הון או רווחים.
4.                   שותפות = זהו תאגיד יוצא דופן בעיקר בכך ששותפות הוא תאגיד שיורי. כלומר: תאגיד שהוא איננו חברה, איננו אגודה שיתופית ואיננו עמותה- הוא שותפות. הדבר הכי יוצא דופן בשותפות הוא: שכל אחד מהתאגידים האחרים, דורש אקט מנהלי (רישום) לשם קיומו בעולם. שותפות היא התאגיד היחידי שקיימת בעולם גם אם היא לא נרשם! שותפות למטרת עסק- יש כן חובה לרשום אצל רשם השותפויות. אבל גם אם לא רשמנו- היא עדיין קיימת.
 נקודות לשים לב- מס' החברים הדרושים כדי להקים כל אחד מהגופים השונים:
עמותה-מינימום 2
אגודה שיתופית-  מינימום 7
חברה- 1
שותפות-מינימום 2 ומקסימום 20 שותפים (שכירים מותר כמה שרוצים) חריג-שותפות של עו"ד או ורו"ח לשם עיסוק במקצועם-מקסימום 50 (שר המשפטים יכול לקבוע מקצועות נוספים אך הוא טרם קבע).
5.                   חברה= זהו התאגיד הרווח ביותר בעולם (וגם בבחינה), והיא תאגיד שמטרתו צבירת הון ורווחים ובסופו של דבר- חלוקתם לבעלי המניות. חברה היא אישיות משפטית עצמאית ונפרדת ולמעט במקרים קיצוניים, אי אפשר לערובב בין חובותיה וזכויותיה של החברה לבין אלה של בעלי המניות שלה! אלה דברים נפרדים לחלוטין!!! החובות והזכויות של החברה לא קשור לחובות ולזכויות של בעלי המניות! "עקרון האישיות המשפטית הנפרדת"- פס"ד סולומון, פס"ד אנגלי, 1897. דבר החקיקה ששולט בחברות הוא חוק החברות שנכנס לתוקפו ב
2 /2000/ 1
חוק החברות ביטל את פקודת החברות למעט בשני נושאים-שעבודים ופרוקים שאז פקודת החברות תקפה.
כלל זהב= חוק החברות זו חקיקה גמישה, דיספוזיטיבית (ניתן להתנות על החקיקה הזו). חוק החברות הוא חוק גמיש,רציונאל של חופש העיסוק -חוק דיספוזיטיבי כלומר ניתן להתנות על מרובית סעיפי החוק בניגוד לפקודת החברות שהייתה ברובה חוק קוגנטי.
רוב החוק מנוסח "החברה רשאית…" ובפקודת החברות "החברה חייבת -.."-בשאלות בדר"כ החברה רשאית ולא חייבת.
חוק החברות לא גמיש כשיש פגיעה בחלש-למשל פגיעה במיעוט בחברה,פגיעה בנושים שאז החוק מחייב ולא נותן הרובה חופש.
כברירת מחדל-החברה רשאית בפגיעה בחלש-החברה חייבת (כמו פגיעה בנושים) חוק החברות  עושה אבחנה בין 2 סוגים של חברות:
1.                   חברה ציבורית
2 .                   חברה פרטית מתערבבים אצלנו בראש מושגים שונים, למשל לגבי בעלי מספר המניות: חוק החברות רק פעם אחת מזכיר בעלי מניות במספר- כדי להקים חברה ולהחזיק חברה- צריך להיות חבר אחד. חברה ציבורית= זוהי חברה שמניותיה רשומות במסחר בבורסה, או שמניותיה הוצעו לציבור על פי תשקיף ומוחזקות ע"י הציבור. (אין כאן שום מספר מסוים שנדרש למניות!).
 לא כתוב" בבורסה לת"א" ולכן לא חייב שזה יהיה הבורסה בת"א אלא יכול להיות שהמניות יסחרו גם בבורסה אחרת, מחוץ לארץ. אבל בכל זאת החברה יכולה להיחשב כ"חברה ציבורית"! "תשקיף"- זהו מסמך עפ"י חוק ניירות ערך (לא מחייב לבחינה החוק הזה). אבל בכל זאת חוק ניירות ערך קובע שאם חברה מציעה ליותר מידי אנשים את מניותיה, היא חייבת לעשות את זה על פי תשקיף. זהו נייר שמגלה לציבור את המצב של המניות. די בכך שהחברה מכרה את מניותיה באמצעות תשקיף, גם אם המניות לא נמכרו בסופו של דבר בבורסה, וגם אם החברה או המניות שלה לא נרשמו כלל בבורסה! – כדי שהחברה תיחשב כ"חברה ציבורית".
חשוב מאד: כלל זהב: אין שום מספר שמגביל את החברה מלהיות חברה ציבורית מבחינת בעלי המניות. חברה פרטית= כל מה שהוא לא "חברה ציבורית". הגדרה שיורית. אם המניות הוצעו לציבור ואיש לא קנה את המניות- אז היא נחשבת ל"חברה פרטית". מבנה החברה- עמ' 7 בחוברת זהו נושא שכמעט ואיננו נשאל בבחינה.  אבל הוא עוזר להבנה של המשך השיעור. הון המניות זהו נושא שכן נשאל בתוך הנושא של מבנה החברה.
למעשה מדובר על 3 מוסדות/אורגנים:
1.                   האסיפה הכללית= האסיפה הכללית של בעלי המניות. אלה האנשים שלמעשה מחזיקים בבעלות החברה, כל אחד לפי החלק שלו. האסיפה הכללית היא ה"כנסת" של החברה, היא המוסד המכונן של החברה. האסיפה הכללית צריכה להתכנס לפחות אחת לשנה ולא יאוחר מ-15 חודשים מהכינוס האחרון שלה, אלא אם כן התקנון של החברה אומר אחרת! האסיפה הכללית בוחרת את הדירקטורים והדירקטורים אינם חייבים להיות בעלי מניות.
2 .                   הדירקטוריון= תפקידו של הדירקטוריון הוא להתוות את האסטרטגיה של החברה ולפקח על ניהולה. הדירקטוריון רשאי בחברה פרטית, וחייב בחברה ציבורית, לבחור מנכ"ל.
3 .                   המנכ"ל= הוא עוסק בניהול היומיומי של החברה. בעל מניות קלאסי,אחד מיני רובים,אינו מעורב בפעילות החברה אלא באמצעות מועצת המנהלים שנבחרת  ע"י האסיפה הכללית.
מבנה החברה-איננו נשאל הרובה-לראות בספרים האדומים.
הון המניות זה נושא שנשאל בבחינות הלשכה. מה זה הון מניות?
הון המניות של החברה מחולק ל- 2 סוגים:
1.       הון רשום= כאשר מקימים חברה לפי חוק החברות, כל חברה לפי החוק, חייבת שיהיה לה הון רשום. ההון הרשום הזה יש לו 2 מאפיינים:
      1) היבט כספי- כסף.
      2) מספר מניות. כל חברה חייבת שיהיה לה הון רשום, ומי שקובע את ההון הרשום הם עורכי הדין שמקימים את החברה. בד"כ אוהבים לשים מספר עגול גדול ויפה, בד"כ 100,000 ₪. אבל אפשר לרשום מספר אחר.
ההון הרשום הוא פיקציה מוחלטת ולא צריך להראות לאף אחד שיש לנו באמת 100,000 ₪ בבנק.  בישראל אפשר לבחור כל מספר גם אם אין לי את הסכום הזה! אין שום השלכה על המיסוי. ואין סכום מינימאלי. אפשר לרשום גם שקל אחד. ההון הרשום בכסף, יש לו גם היבט בהון רשום במניות. יש 2 אפשרויות:
בד"כ, לא חובה, ע"נ= ערך נקוב במניות. הערך הנקוב הזה יכול להיות 1 ₪ או
1 0 אגורות או אגורה. לא חייבים שיהיה ערך נקוב, אבל כמעט תמיד עושים את זה. עורכי הדין שמקימים את החברה קובעים את הערך הנקוב. הערך הנקוב של המנייה קובעים לפי איזה סכום שרוצים, זהו ערך פיקטיבי, פיקציה. זה לא אומר שככה עולה המנייה! קובעים בד"כ 100,000 ₪ הון רשום וערך נקוב של אגורה. לערכים הללו אין שום משמעות ושום השפעה! אין לזה משמעות!!! לאף אחד לא אכפת מהמספרים הללו. ומתי בפעם הראשונה זה הופך להיות בעל משמעות? למשל, בשיק- הוא לא בעל ערך אלא עד שחותמים על השיק ועושים בו פעולה. ואז כאשר עושים פעולה בהון הרשום, ההון הזה הופך להיות הון מונפק ואז זה משנה הכל! הון מניות רשום זה רק לצורך נוחות. אין לזה שום משמעות! זה רק לצורך "מסגרת התייחסות".
2 .      ההון המונפק= הקצאה, מכירה, הנפקה. כאשר אני מנפיק לכם מנייה- אני מוכר לכם מניה, לא יותר מזה. ההון היחידי שיש לו משמעות אמיתית בעולם, הוא ההון המונפק, והקשר היחידי שלו להון הרשום הוא: שאני לא יכול להנפיק יותר מההון הרשום. אני לא יכול להנפיק יותר מניות ממה שיש לי בהון הרשום. בדיוק כמו שאני לא יכול לתת יותר שיקים ממה שיש לי ביד. אבל כמו בפנקס שיקים, אפשר להגדיל את ההון הרשום ואז להנפיק עוד מניות. ההון היחידי שהוא בעל משמעות בעולם, הוא ההון המונפק, שהוא יכול להיות בכל מספר עד לסך הכל ההון הרשום. כאשר אנו מדברים על ההון המונפק, מה שחשוב זה האחוזים ולא המספרים!!! דוגמא מהמרצה: הנפקה= מכירה. לי יש חברה ובאתם אלי ואמרתם תנפיק לי מניות, תמכור לי מניות והחלטנו כמה כסף תשלמו לי.
נניח שלבני יש 500 מניות ולכיתה יש 500 מניות ואין עוד בעלי מניות, רק אני והכיתה.
לי יש 500 ולכם יש 500 כקבוצה. סך הכל ההון המונפק הוא: 1,000. ובאחוזים לי יש 50% מניות ולכם יש 50% מניות. האחוזים יכולים לא להשתנות והמספרים כן! המספרים יכולים להשתנות אבל זה לא ישפיע על האחוזים. על כן מה שחשוב הוא האחוזים ולא מספר המניות! המספר יכול לא להשתנות אבל האחוז יכול להשתנות ולהיפך! זה נקרא:
"אחוז דילול". קרי, אחוז המניות שלי יורד מספרית הוא נשאר אותו דבר אבל אחוזית הוא יורד.   הכי חשוב:
צריך לבדוק את האחוזים מתוך ההון המונפק! "אופציות לעובדים" של חברה- נותנים לכל אחד מבעלי המניות הראשונים המון המו מניות ושם בצד מספר גדול מאד מספרית, אבל קטן באחוזים- של אופציות לעובדים. אופציות לרכוש 30,000 מניות, למשל. רוב האנשים לא חושבים לבדוק שה- 30,000 מניות במספר, באחוזים הוא מעט מאד יחסית לכל מספר המניות הכולל! ההון המונפק הוא ההון היחיד שיש לו משמעות בעולם ורק הוא! ובעלי המניות הם אלה שיש להם את ההון המונפק! וכאשר מקבלים החלטות מרוב מסוים- זהו הרוב של בעלי המניות, רק בעלי המניות חשובים! "ערך נקוב" הוא איננו חובה! חברה יכולה להחליט שלמניות שלה יש ערך נקוב אבל זה לא חובה. החברה יכולה גם להחליט שאין ערך נקוב לחברה! אבל אם יש ערך נקוב, יש לכל המניות ערך נקוב! אי אפשר שלחלק יהיה ולחלק לא! ברוב המקרים יש ערך נקוב כי זה פשוט יותר נח! אם אין ערך נקוב- פשוט קובעים בתקנון מה מספרן של המניות בהון הרשום. קוביים מספר! למשל: אני מחליט ורושם בתקנון שאצלי בחברה יש 100,000 הון רשום בכסף, ובמניות יש הון רשום של 387,500 ₪. ממציא מספר. פשוט קובע מספר בלי משמעות. אבל ב- 99.99% מהמקרים פשוט קובעים ערך נקוב כי זה יותר פשוט! הון נפרע/ בלתי נפרע= ההון הזה מתייחס להון המונפק. נניח שהחלטנו שאנו משלמים על מנייה 100 ₪. המניה הזאת שהונפקה מיד הפכה להיות נפרעת עם התמורה ששולמה עבורה! כאשר תמורתו של ההון משולמת= אז הוא נפרע! זהו "הון נפרע"!  לדוגמא: הנפקתי לכם 2 מניות והחלטנו שעל כל מנייה משלמים 100 ₪. הנפקתי לכם 2 מניות ונתתם לי רק 100 ₪, מנייה אחת נפרעה והמנייה השנייה היא בלתי נפרעת עד התשלום בפועל! רק ההון המונפק הוא משמעותי! הערה חשובה: ההון הרשום אין לו שום משמעות! זה רק לצורך נוחות, לצורך "מסגרת התייחסות"! חשוב מאד לבחינה סעיף ג1!!!! מהם הפרטים שחובה לכלול בתקנון?
זהו נושא שכל פעם נשאל! אין בחינת לשכה שזה לא מופיע!!! בטירוף!!! לפני שנראה מה חובה לכלול בתקנון, נדבר לרגע על מה זה "תקנון":
"תקנון"= זהו המסמך המכונן של החברה.
כמו חוקה וספר החוקים ביחד! לתקנון יש משמעות כפולה: הוא חוזה בין בעלי המניות לבין עצמם, והוא גם חוזה בין בעלי המניות לבין החברה! כלומר: החברה היא צד להסכם, צד לתקנון!! ההסכם הוא התקנון! ישנם 4 פרטים שחובה תמיד לכלול בתקנון (הם חייבים להופיע בכל תקנון): ואת זה צריך ללמוד בצורה קיצונית בעל-פה!!
4 מסמכי יסוד/ חשוב  מאד!! ללמוד בע"פ!!!- עמ' 8 בחוברת
1 .                   שם החברה.
2 .                   מטרות החברה. את המטרות אפשר לנסח בתקנון באחת מ- 3 דרכים:
a.       הדרך הראשונה: לכתוב: החברה תעסוק באיזשהו עיסוק ספציפי. יש לנקוב את השם של העיסוק. (למשל: החברה תעסוק בייבוא לפטופים). b.      הדרך השנייה: לכתוב שהחברה תעסוק בכל מטרה, למעט עיסוק ספציפי. למשל: החברה תעסוק בכל עיסוק, למעט ייבוא לפטופים. c.       הדרך השלישית: כל עיסוק חוקי. מטרות החברה: לעסוק בכל עיסוק חוקי. זו הדרך שהכי הרובה משתמשים בה!
3 .                   הון המניות הרשום. כל חברה חייבת כיום בתקנון לרשום את ההון הרשום בחברה,בכסף, וגם במנייה.
4 .                   הגבלת אריות בעלי המניות -בע"מ/ לא בע"מ- לכתוב את אופן הגבלת האחריות, אם ישנה. כלומר:
האם החברה היא בע"מ או לא בע"מ. רוב החברות הן בעירבון מוגבל (בע"מ).  הגבלת אחריות בעלי המניות הכי קטנה שיכולה להיות למשל בערך נקוב של המניות שהם מחזיקים.
בתקנון מותר לרשום כל פרט שהוא! כל דבר שנוגע לחברה, לבעלי המניות וכיוב'- הכל מותר להוסיף לתקנון ולרשום אותו! וחוץ מארבעת הפרטים הללו, התקנון הוא הסכם בין בעלי המניות! כל פרט שבעלי המניות מגיעים להסדר לגביו, אפשר לרשום אותו! וזה לגיטימי שלחברה יהיה תקנון קצר מאד ורק ארבעת הפרטים הללו יכללו וזה בסדר -..