חדירתה של תקשורת ההמונים אל לב החברה המודרנית נתנה ביד בעלי השררה כח בלתי מוגבל כמעט להשתית את ערכיהם אל מול ההמון. זאת משום שבעלי השררה הם גם בעלי ההון, יכולת הייצור והאחזקה במוסדות החברתיים –  ובתקשורת בפרט. שימוש במדיום התקשורתי צבר תאוצה במהלך המאה העשרים ונדמה כאילו היה זה עניין של זמן עד אשר יעשה בו שימוש לרעה ומניפולציה על ההמון. ההמון מוחדר ערכי האליטה ממילא, נתקל לראשונה במצב בו הוא כמה לאינפורמציה ומוכן לקבל מידע בכל דרך. כך נפתח צוהר מסוכן שיעשה בו שימוש על ידי המפלגה הנאצית בצורה של תעמולה תקשורתית ענפה בזמן עלייתה לשלטון בגרמניה על גבי התפוררות השלטון הדמוקרטי. שאלת המחקר היא מה יכולת ההשפעה של תעמולה ארסית על דעת הקהל וכתוצאה ממה היא נוצרה. התעמולה הנאצית הייתה חסרת תקדים בהיסטוריה בטוטאליות שלה ובעצם החדשנות שלה – השימוש באמצעי המדיה השונים: העיתונות, הקולנוע, הספרות ואף האמנות. עניין אותי לראות כיצד בא לידי ביטוי מצב חברתי בתקופה של פריחה ההשכלה והשפע שהיווה קרקע לקבלת תפיסות ניציות אלו. איך הפכה החברה המודרנית המערבית והכביכול נאורה לכלי בידיו של השלטון, אשר קובע מערכת ערכים בו היחידים נהיים בצורה בלתי מודעת ל"עבדיו".
בחלק הראשון אעסוק בהבנת הרקע למצבה של החברה הגרמנית תוך שימוש בגישה הניאו-מרקסיסטית כפוטנציאל למינוף התעמולה הנאצית בתקשורת בפרט. תוך כדי הבנת החשיבות של התעמולה בחרתי להתמקד בנושא הסרט התעמולתי ובמאפייניו על ידי ניתוח הסרט "הפיהרר נותן עיר ליהודים" ככלי ליצירת אפקט דו-ערכי הן של הסתרת השואה והן של החדרת המוטיבים האנטישמיים.  מבוא. 3
חלק א' – חלק תיאורטי 4
עליית הנאציזם לכדי כח. 5
התעמולה בשימוש השלטון 6
הסרט כמכשיר תעמולה. 6
חלק ב' – ממצאים.. 9
סיכום: 15
ביבליוגרפיה. 16