שוק המט"ח הינו אחד המגזרים הדינמיים ביותר הקיימים במערכת הנקראת שוק ההון. את המטבעות יש לדמות לסחורה ו/או ני"ע רק להבדיל מאלה מאחר והמדובר במטבעות הרי שהמסחר הוא רציף והסחירות של המטבעות המובילים בעולם כגון הדולר, הין, הלירה שטרלינג, המרק הגרמני וכיו"ב היא גבוהה מאוד. כיום בעידן הגלובליזציה כאשר סחר בין מדינות הוא עניין יומיומי הרי שלשערי החליפין יש השפעה לא מעטה על המדינות בכלל ועל יצואנים ויבואנים בכלל. די שנסקור אנליזה וניבוי אודות שערי המטבעות על מנת לראות את חשיבותו של מגזר זה לתחומי הכלכלה וההשקעה.
כאמור, ניתן לדמות שער מטבע (ביחס למטבעות אחרים) כני"ע. במה דברים אמורים? כמו שניתן להסיק ממחירו (ביקוש/היצע), סחירותו, מחירו ביחס לני"ע של חברות דומות וכיו"ב של ני"ע כך ניתן לדלות אינפורמציה אודות מדינה וכלכלתה משער החליפין של המטבע. לדוגמא, יפן הינה מדינה מוטת יצוא, ז"א ביפן  היצוא גבוה בהרבה מהיבוא. כולנו זוכרים, כי עד לא מזמן מנתבי המדיניות הכלכלית ביפן איימו על מדינות ה-G7
שמאחר והין היפני התחזק לאחרונה הם מתכוונים לנקוט בצעדים פיזיקליים ומוניטריים על מנת לפחת את ערכו של הין ביחס לשאר המטבעות איתם סוחרת יפן. וזה מדוע? מאחר ויפן הינה מדינה מוטת יצוא הרי שכאשר הין היפני מתחזק מחירי המוצרים תוצרת יפן מתייקרים ואינם עומדים בתחרות אל מול מוצרים של מדינות אחרות ואילו המוצרים תוצרת חוץ (המיובאים ליפן) מוזלים ז"א יש גידול ביבוא על כל השפעותיו השליליות והכל באותו יחס בו התחזק המטבע. למדינה כמו יפן זו "מכה" לכלכלה. ולכן ניתן לראות, שהין היפני כיום הוא מטבע 'חלש' יחסית, הוא נתון לשינויים תמידיים והריבית על המטבע היא נמוכה ביותר ואפילו אפסית לתקופות מסוימות. שים לב, כי כלכלת ישראל הינה תמונת ראי של הכלכלה היפנית. ישראל היא מדינה מוטת יבוא, ז"א בישראל יש עודף יבוא. בנק ישראל דואג כל הזמן לשמור על רמה יציבה של השקל ואת זה הוא עושה ע"י שמירת שע"ח כמעט קבוע ומתערב כאשר יש תיסוף ו/או פיחות יתר. לא זאת בלבד, גם הריבית בישראל היא גבוהה ביותר. השקל נחשב מהבחינה הזו למטבע 'חזק', ומה הפלא שבשנים האחרונות נכנסו אל מדינת ישראל כספים זרים על מנת לצבור את הריבית הגבוהה. במידה ובנק ישראל יתיר את הרסן הרי שכל פיחות שיתרחש יפגע בכלכלה הישראלית דהיינו, היבוא יגדל עוד יותר, תהיה נהירה אל מטבעות זרים, יגדל הגירעון הלאומי וכיו"ב השפעות מיקרו ומקרו כלכליות. בעשור האחרון השתנתה מדיניות שער החליפין של בנק ישראל פעמים רבות. המדיניות המוכתבת כיום ידועה בשם "רצועת שער חליפין", אשר משלבת יתרונות של מדיניות ש"ח נייד ושל מדיניות ש"ח קבוע. אחד מאבני היסוד של הרצועה הוא גבולה התחתון והעליון, שכן בנק ישראל מתחייב שלא תהייה חריגה מהם.
            הסקירה שדלעיל רק ממחישה את חשיבותו של שוק המט"ח. העלייה בעוצמת התנודות של שערי החליפין כתוצאה ממדיניות ממשלתית וכתוצאה ממסחר בינלאומי סביב השעון  בין המטבעות המרכזיים בעולם גרמו לביקוש גובר למכשירים פיננסיים לנטרול סיכונים. מכשירים אלה פותחו ע"י בנקים להשקעות וכן ע"י בורסות, ורובם זכו להצלחה. המכשירים הפיננסיים העתידיים מאפשרים למנהלי כספים, משקיעים, ליצואנים וליבואנים להימנע מרוב הסיכונים הפיננסיים.
אך מן המפורסמות, כי אין ארוחות חינם ולאותה נגזרת, שהיא הלכה למעשה, מעין תעודת ביטוח יש מחיר. והשאלות הן מה מחירו של כלי פיננסי כזה? האם ניתן לתמחר אותו ואם כן, כיצד?
*מטרות העבודה בקליפת אגוז (מאחר ומטרת העבודה אינה ניהול סיכונים פיננסיים), הכלים הנפוצים ביותר לגידור עסקאות במטבע הם: חוזים עתידיים (Future), חוזה אקדמה (Forward), אופציות רכש ומכר (Call & Put), אסטרטגיות באופציות (צילנידר, אוכף וכיו"ב) ואופציות אקזוטיות (Knock-in & Knock out).
אופציות על שער הדולר נסחרות בבורסה של ת"א מאז אפריל 1994. שיטת המסחר ודרישת הביטחונות באופציות אלה דומים לאלה שעל מדד המעו"ף. אך כיצד יכול אותו מנהל כספים של חברת היי-טק למשל המבצע המרות במאות אלפי שקלים ואפילו מיליוני שקלים ביום לתמחר את אותה תעודת ביטוח שתבטיח לו גידור עסקאותיו מפני סיכוני המטבע? על שאלה זו ננסה לענות?
בכדי  להיצמד לנושא העבודה, וכן בכדי לפשט את החישובים, נקבע את ההנחות הבאות, שיהיו תקפות לכל אורך העבודה מנקודה זו ואילך:
1.      סל המטבעות מורכב רק מדולר ארה"ב.
2.         שער האמצע ורוחב הרצועה לא ישתנו בטווח הנראה לעין (לעניינינו: עד לתאריך פקיעת האופציות).
3.      הרצועה נתפשת בעיני הציבור כאמינה.
העבודה עוסקת במצב בו שער הדולר נמצא על הגבול התחתון של הרצועה. מטרת העבודה, המתבססת על הרצאותיו וספרו של  ד"ר רפאל אלדור וכן על ספרו של משה בן-חורין, היא להתאים את הגבול התחתון והעליון של מחירי אופציה  Callואופציה Put  לסיטואציה זו, כך שלא ניתן יהיה לבצע  רווחי ארביטראז' וכך הלכה למעשה לקבוע את מחירה פחות או יותר של אופציה כזו. מטרה משנית היא להצביע על כווני השינויים הצפויים במחירי אופציה  Callואופציה  Put,  ועל הצורך להתאים את נוסחת B&S לשינויים  אלה.
            בעבודה זו ניסינו להמיר את התיאוריה לעולם המעשה ולראות את מידת הקשר, דהיינו – האם התיאוריה תקפה בעולם המציאות? האם מחירים ניתנים לניבוי? והאם יש צורך אמיתי לתמחר או שניתן להסתמך על המחירים בשוק הנקבעים אם במכרז מפלה של בנק ישראל לבנקים, מחירי הבנקים ללקוחותיהם ו/או ע"י כוחות השוק?
תוכן העניינים
נושא עמוד מבוא
3
מטרות העבודה
4 רקע תיאורטי
6 רצועת שער החליפין
6 רקע כללי
6 מדיניות שער החליפין 7
מבנה רצועת שער החליפין 9
שער החליפין הנקודתי
1 1
הסבר משוואת שער החליפין הנקודתי
1 1
אמינות הרצועה
1 1
טכניקת קביעת גבולות למחיר אופציה
1 3
רקע כללי
1 3
אופציות
1 3
אופציה Call
1 4
אופציה Put
1 5
פערים בקביעת גבולות לאופציות
1 6
אסטרטגיות שילובי אופציות
1 7
אופציות אקזוטיות
1 7
נוסחתB&S  לתמחור אופציות
1 8
רקע כללי
1 8
הנחות מודל B&S
1 9
נוסחת B&S
1 9
הסבר נוסחת B&S
2 0 פערים בהנחות מודל B&S ובנוסחת B&S
2 0 מושגים שימושיים נוספים הנובעים מנוסחת B&S
2 1
דלתא
2 1
גמא
2 1
תטא
2 2
וגא
2 3
שוק האופציות שקל-דולר בבורסה לני"ע בת"א
2 4
התאמת גבולות מחירי אופציותCall  ו- Put
2 5
חישוב שער הדולר המינימלי בסוף התקופה
2 5
כללי
2 5
הגדרות
2 5
התאמת גבולות מחירי אופציה Call
2 7
רקע כללי
2 7
קביעת גבול עליון ותחתון לאופציה Call
2 7
התאמת גבולות מחירי אופציה Put
2 9
רקע כללי
2 9
קביעת גבול עליון ותחתון לאופציה Put
2 9
כיוון השינוי הנדרש לערך האופציה מנוסחת B&S
3 2
כללי
3 2
כיוון השינוי הדרוש בערך אופציה Call
3 2
כיוון השינוי הדרוש בערך אופציה  Put
3 2
דוגמאות ובדיקה אמפירית
3 3
כללי
3 3
הגדרות
3 3
חישוב גבול מינימום לערך אופציה C(400/12)$
3 3
חישוב גבול מקסימום לער אופציה P(400/12)$
3 4
חישוב גבול מקסימום לערך אופציה ב- x>s1
3 4
מסקנות וסיכום
3 5
מסקנות
3 5
סיכום
3 5
אקטואליה – פנינו לאן?
36
נספח א'
4 0 ביבליוגרפיה
4 3