תחומי רפואה ומשפט:
לגרימת נזק גופני לפרט בתחום הרפואה, הפיצוי היחיד האפשרי הוא כסף. ברוב המקרים מדובר בנזקים בלתי הפיכים  ורוב המקרים מובאים לידי משפט. יש מקרים בהם גם תרופות גורמות לנזקים גופניים, מעטם בלתי הפיכים.  רוב הנזקים הללו, שקרויים נזקים בגין תגובה לתרופה, הינם הפיכים, אך אלו הלא הפיכים, מובאים לידי משפט, לידי הדיינות משפטית.
דוגמא מובאת בשקף מס' 1:
בהדיינות משפטית, כל אחד מביא את טענותיו: הפציינט או משפחתו, ומאידך, הארגונים הרפואיים (בארה"ב ישנו ביטוח רפואי מאוד יקר).
תביעות נזיקין: בארה"ב, זו מגיפה מייקל פרידמן פורבס
2 4/05/02
במשך שבועיים וחצי במהלך החורף האחרון נאלץ ד"ר וולטר אקמן, 58, לשבת בבית-המשפט במרכז טופלו, מיסיסיפי, כנאשם בתביעה משפטית שהוגשה נגדו. ב-1999 נפל אדם בן 27 בבית-קולנוע והובהל לחדר-המיון במרכז הרפואי של צפון מיסיסיפי, שבו עבד אקמן כנוירוכירורג תורן. החולה היה בהכרה מלאה ועירני כשהגיע למיון, אך סבל מכאב-ראש ומחתך בראשו. יומיים מאוחר יותר הוא לקה בדום נשימתי, שכתוצאה ממנו סבל מפגיעה מוחית. הוא מת 15 חודשים אחר-כך. האם פישל אקמן בכך שלא הורה על ביצוע בדיקות מספקות? כן, העידו המומחים הרפואיים מטעם האלמנה. לא, טענו בתגובה המומחים הלא-פחות מוכשרים מטעמו של הנתבע. הרושם הוא שמדובר כאן בשיקול-הדעת שמפעילים רופאים מדי יום, רק שהמקרה הזה הסתיים בתוצאה טרגית. אלא שרופאים וחברות הביטוח נחשבים למטרות קלות בידיהם של עורכי-דין המתמחים בנזיקין. וכך פסק חבר-המושבעים לאלמנה חמישה מיליון דולר, סכום כפול משהיה נפסק בתביעות משפטיות דומות, שהתבררו רק לפני מספר שנים.
שקף מס' 2 :בארץ ישראל, אדם שסבל מצהבת C הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. אותו אדם נדבק בצהבת  C בשל רשלנות רפואית כשקיבל  קבלת עירוי דם נגוע.  האדם היה חולה גם המופיליה (חוסר בפקטור קרישה) . הוא תבע על סך חוק זכויות החולה (שנחקק ב – 1996) וטען להפרת זכויות.  הצביעה על סך 2.6 מליון ₪  מהמדינה ומשרד הבריאות בטענה להשלכות רפואיות. צהבת C הינה מאוד מסוכנת, שכן יכולה לגרום לאי ספיקת כבד (שחמת הכבד), דבר המצריך בעתיד השתלת כבד (תהליך יקר מאוד בארץ ובכלל), וכן ישנה פגיעה באיכות החיים.
האדם לא היה מכור לסמים (הזרקה יכולה להביא להידבקות במחלה).   דוגמא נוספת: במסגרת תפקידם, רופאים מתבקשים מהנהלת בתי החולים וקופות החולים לקבל חיסונים שיכולים לגרום לתפקוד לקוי של מערכת העצבים ההקפית ומדובר בנזק בכבד.  ישנם רופאים שתבעו פיצוי בגין נזק זה.    מכאן ניתן להבין, שישנם מקרים בהם ניתן להידבק במחלה בגין הסיבה הכוללת  את התהליך  בו התבקשו אנשים עם תפקידים מסוימים  להתחסן בכדי להימנע בעתיד מהידבקות במחלה.
חולה צהבת C תובע 2.6 מיליון ש' מהמדינה ומשרד הבריאות בטענה לרשלנות רפואית אביבה משמרי 04/03/02
חולה צהבת מסוג  Cהגיש תביעה נגד מדינת ישראל ומשרד הבריאות, בטענה לנזק שנגרם לו, לכאורה, כתוצאה מרשלנות רפואית. מדובר בתביעה ייצוגית וראשונה מסוגה, על רשלנות רפואית ואי מסירת מידע רפואי. התביעה כוללת דרישה לפיצוי בגובה 2.6 מיליון שקל על הנזק שנגרם לתובע, לטענתו. התובע, חולה המופיליה מסוג A, טוען, כי קיבל בילדותו עירוי דם נגוע בנגיף צהבת C, בעת טיפול בבית החולים רמב"ם בחיפה. ב-1997 נבדק ונמצא כי הוא נושא צהבת C, אך "ממצא זה לא הובא לידיעתו מסיבה שאינה ידועה". לטענת התובע, מדובר בהפרה של חוק זכויות החולה, וכן בהפרת נוהל של משרד הבריאות עצמו. עוד תובע החולה את מגן דוד אדום, על רשלנות ואספקת מוצר פגום, בשל אחריותו על אגירת דם ומוצריו ואספקתם לבתי החולים. מנות הדם של מד"א, נטען בתביעה, לא נבדקו לצהבת עד 1992. לנשא צהבת  C ‏20% סיכוי לחלות בשחמת כבד כרונית. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה, באמצעות עו"ד יצחק ריינפלד שקף מס' 3: "גל תביעות נזקי גוף והשלכות".
גל תביעות נזקי גוף ורשלנות רפואית בהיקף של מיליוני שקלים במחוזי בת"א  יצחק דנון  02/01/02
גל תביעות נזקי גוף ורשלנות רפואית בהיקף של מיליוני שקלים הוגש לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. קופ"ח כללית נתבעת לשלם 16 מיליון שקל לילד בן שלוש שנולד בלידה מוקדמת, אחד מתוך רביעיית עוברים, כשהוא סובל מדימום תוך מוחי. הדימום גרם לתסמונת של מצוקה נשימתית קשה. התובע, בעל נכות קבועה של
1 00%, משותק בשתי רגליו ועיוור בשתי עיניו, טוען, כי הנזקים נגרמו כתוצאה מאי הבחנה של מספר העוברים וטיפול רפואי רשלני.
ילדה בת שנתיים וחצי תובעת מד"ר אפרים זוהב מאשקלון ומחברת מרפא גבעת סביון מאשקלון 5.3 מיליון שקל, בטענה שנולדה ללא כף יד שמאל כתוצאה מרשלנות רפואית. צעירה שעבדה כטכנאית שיניים במעבדת השיניים "יגאל ורמי" בת"א, תובעת מבעלי המעבדה, יגאל אדוט ורמי ברעם, 3 מיליון שקל בטענה, כי לקתה במחלת ריאות קשה וכרונית עקב חשיפתה במסגרת העבודה לחומרים ברליום וסליקה בשיעורים מסוכנים. שקף מס' 4: "65 אלף שקל נפסקו לתובע בגין…".
651 אלף שקל נפסקו לתובעת בגין רשלנות רפואית שגרמה לעיוורון חלקי  יצחק דנון  10/01/02
בית המשפט המחוזי בת"א חייב את פרופסור צבי פרידמן, לשלם פיצויים בסך 651 אלף שקל והוצאות משפט בסכום של 100 אלף שקל לרונית יוסף (26), בשל רשלנות רפואית שגרמה לה לאיבוד ראייה בעין שמאל. בתביעה נאמר, כי יוסף נותחה בעין שמאל, במארס 1992, על-ידי פרופ' פרידמן, רופא עיניים.
הניתוח נעשה בבי"ח פרטי במרכז הרפואי חורב. בעקבות הניתוח, עברה יוסף בדיקות וטיפולים, שבסופם איבדה את הראייה בעין שמאל. היא ביקשה מביהמ"ש לחייב את פרופ' פרידמן לשלם לה פיצויים בגין הנזק שנגרם לה, לטענתה, על-ידי ניתוח וטיפול בלתי-מיומן השופט קלינג ציין, כי בהיעדר רשומות ראויות, היתה זו משימה בלתי-אפשרית מצד פרופ' פרידמן להוכיח שלא התרשל, וכי במקרה הנדון לא רק שאין בידו להתגונן אלא שיוסף הוכיחה את הרשלנות בעיקר בדבריו וברישומיו החסרים של פרופ' פרידמן. יתר על כן, יש די ראיות להוכחת רשלנותו, הן במעמד הניתוח והן לאחריו. קלינג פסק ליוסף פיצויים בגין כאב וסבל, פגיעה בכושר ההשתכרות, עזרת צד ג' והוצאות. (ת.א 2481/98).
 שקף מס' 5: דוגמא לעורך דין המייצג את הלקוח  בצורה לא נאותה.  העו"ד מטפל בתיק ללא בקיאות בחומר עלול לשלם את המחיר.  אם-כן, ישנם מקרים בהם העו"ד שילמו פיצויים מכספם ללקוח התובע.  גם מקרים אלו שייכים לתחום הרפואה המשפטית. דוגמא: היתה הצעה לשים קופסה  שחורה בחדרי ניתוח, לידה ועוד כדי לראות את מהלך הטיפול וכדי ללמוד מטעויות לעתיד.
ביהמ"ש:
עו"ד המטפל בתיק בלא הבקיאות הנדרשת – עלול לשלם את המחיר יצחק דנון
2 4/01/02
"עורך דין המקבל על עצמו טיפול בלקוחו, ואין לו הבקיאות הנדרשת באותו תחום, עליו להיות ער לאפשרות של חיובו בדין, אם ייכשל באופן משמעותי באותו טיפול שקיבל על עצמו, בגין הפרת חוזה או בגין רשלנות". כך קובע ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב השופט סלטון השתכנע, כי טורק התרשל במלאכתו, בעיקר בנוגע לצירוף חוות דעת רפואיות לביסוס התביעה, ומחדליו בניהול המשפט הביאו להפסד ממוני של התובעות. לדברי סלטון, מדובר במחדלים של ממש, שאלמלא היו – היו התובעות מקבלות 155 אלף שקל יותר. שקף מס' 6: ההצעה לשים קופסה שחורה בחדרי ניתוח עוררה כעס רב בקרב ארגונים מסוימים (דוגמת ההסתדרות). הקופסה השחורה יכולה לענות על צרכים מסוימים, לדוגמא בחדרי ניתוח ואפילו רופאים יכולים ללמוד מהטעויות של עצמם ולמנוע טעויות עתידיות (כאן תתכן קופסה שחורה עם מצלמה כי בחדר ניתוח אין הרבה דיבורים). מבחינה טכנית יש את האפשרות, אל יש בעיות אתיות – לא מבחינת פרטיות החולה, שכן המידע יועבר  רק לאנשים שמתמחים בטיפול, וכן לא פעם חולים התבקשו לחתום על כתב ויתור סודיות רפואית ולרוב אין בעיה עם זה. קופסה שחורה בחדרי הניתוח  ענת כהן 13/12/01
על-פי ההערכות, 11% מן המנותחים בבתי-חולים בבריטניה חווים סוג מסוים של רשלנות רפואית.
האחוז הגבוה הזה, שמתורגם לתביעות משפטיות בהיקפים חסרי- תקדים, סיפק השראה לפיתוח קופסה שחורה מיוחדת לחדרי-ניתוח.
במשך שנתיים פיתחו פרופ' ארא דרזי וצוותו מן ה-Imperial College בלונדון את הפטנט החדש הזה. הקופסה השחורה מבוססת על טכנולוגיות מזירת התעופה, והיא יודעת להקליט את המתרחש בשעת הניתוח, לתעד את פעולות הצוות ולפקח עליהן, לעקוב אחר הציוד ולהתריע על קלקולים ושיבושים. הבעיה המוסרית שכן קיימת היתה מבחינת אמון.
איגוד מקצועי איננו בהכרח מייצג אינטרסים רפואיים (של החולה) אלא את אלו של עצמו,  אז כיצד הפציינט יסמוך בעתיד על הרופא?   בנוסף, יש מקרים גם  שאם הרופאים שובתים בגין מחאה הנהלת איגוד  הרופאים, אז נפגע אמון הרופאים  באיגוד.
שקף מס' 7: Treatment vs No. Treatment :
בבדיקת מס' האנשים ביחס להשתפרות מצבם לעומת אי השתפרות מצבם, נראה שרוב האנשים שלא קיבלו כל טיפול מצויים בתהליך של העקומה המייצגת אי-השתפרות במצב האנשים.  אלה שקיבלו טיפול נמצאים בחלק העקומה המייצגת השתפרות במצב.   כלומר, באופן חד משמעי, הטיפול חשוב ועוזר עם כל הסיכונים שבו.
3 0-20 מהאנשים  המאושפזים במחלקות הפנימיות מצויים שם בגלל הטיפול.  אם כן, יש הרבה אנשים שמאושפזים בבתי החולים בגלל הטיפול ולא בגלל המחלה. שקף מס' 8: המשפט הרפואי – סקירה כללית:
משפט רפואי  הינו ענף  של דיני הנזיקין הכללים, אשר התפתח מאוד בשנים האחרונות וקיבל מעמד עצמאי.
רשלנות: כאשר הרופא לא ממלא את תפקידו כמו שצריך, לדוגמא, פציינט שמגיע לרופא והרופא אינו מודד לו את לחץ הדם, כפי שהיינו מצפים.
תקיפה: כאשר הרופא אינו מקבל הסכמה / תגובה למעשיו, לדוגמא, הרופא נותן מכה על הכתף והחולה איננו מגיב לרופא. עם השנים חלו שינויים במערכת היחסים בין הרופא לחולה , כאשר החולה הפך יותר ויותר שותף לטיפול בניגוד לשנים קודמות.  הביטוי לשינוי הינו חוק זכויות החולה (1996) בעיקר,  חוק "כבוד האדם וחירותו" , וחוק " כבוד המקצוע".    לאחרונה, בישראל, בית המשפט שינה את גישתו, מודגשת האוטונומיה של החולה  ולכן התרבו המקרים של תביעות בגין  תקיפת רופאים. הזכאות לפיצויים הולכת וגוברת עם הזמן – זהו ביטוי של חוק" כבוד  האדם וחירותו", "חוק זכויות הפרט".
המשפט הרפואי- סקירה כללית המשפט הרפואי הוא ענף של דיני ה נזיקין הכלליים אשר התפתח מאוד בשנים האחרונות וקיבל מעמד עצמאי.
המשפט הרפואי צמח והתפתח מתוך שתי עוולות מרכזיות בפקודת הנזיקין, עוולת הרשלנות ועוולת התקיפה, אולם, למשפט הרפואי פנים רבות והוא מקיף תחומים רבים ומגוונים, כגון:
•יחסי רופא, אחות-חולה •הפיקוח על הטיפול הרפואי במסגרת השירותים והמוסדות הרפואיים •מעמד וזכויות החולה •חובות הזהירות של הרופא, אחות או מטפל כלפי החולה שמהווה את הבסיס המשפטי לעוולת הרשלנות הרפואית •חובת הגילוי של הרופא, אחות כלפי החולה במסגרת הדוקטרינה של הסכמה מדעת •הסודיות הרפואית •קביעת מסגרת האחריות לקיום זכויות החולה במוסד רפואי •הפיקוח על פעולות הרופאים, אחיות בתחום הפלילי, אזרחי, אתי ומשמעתי •תורת הערכת הנזק לכל מי שניזוק, והכוונה, לתרומת הרפואה בגילוי הנזק באבחנתו, בסיווגו, באיתור הגורמים למחלה ולקשר הסיבתי בין החבלה והנזק, כגון הקשר בין פגמים מולדים כגורמי סיכון לשיתוק מוחין והקשר ביניהם לצורך הקביעה המשפטית אם אירועי הלידה והתנהגות הצוות הרפואי גרמו או החמירו את מצבו של היילוד •הקשר בין אי גילוי מידע למטופל כמתחייב ע"פ דין ובין נזק שנגרם לו בטיפול רפואי או נזק מולד •הערכת היקף הנזק וקביעת נכות רפואית ותפקודית בתחומי הרפואה השונים •סוגיות המשפיעות על אופן חישוב הפיצויים כגון קיצור תוחלת חיים.
•בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי תפיסות העולם במערכת היחסים של רופא, אחות – חולה במעבר מגישה פטרנליסטית לפיה המטפל מחליט על הטיפול הראוי לחולה, לגישה אוטונומית- תועלתית, לפיה לחולה יש את הזכות להחליט מה ייעשה בגופו, עקרון שאומץ על ידי המחוקק.
•מאז שנות השמונים חל מפנה במגמות ובתפיסות המשפטיות בשיטת המשפט. גישת בית המשפט העליון השתנתה בכל תחומי המשפט ולא רק בתחום המשפט הרפואי, אנו מבחינים בפיתוח ניכר של הלכות חדשות בכל התחומים, ומעטים העניינים בהם לא הייתה התערבות בין של המחוקק ובין של בתי המשפט על דרך של חקיקה שיפוטית יוצרת.
•בפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות ניתן להבחין במגמה בולטת של הרחבת האחריות הרופא, אחות ובעיקר המוסד הרפואי, כלפי החולה. המסר השזור בפסיקה של הערכאות השיפוטיות השונות הוא של הגנה על החולה, דהיינו המטופל שניזוק. •הרחבת מעגל הזכאים לפיצויים נעשתה גם על ידי המחוקק במקרים מסוימים כגון בחקיקת חוקים סוציאליים המזכים את הנפגע בפיצויים, אף ללא הוכחת אחריותו של המזיק, כגון, בחוק הביטוח הלאומי.
•מגמת ההתרחבות של ההגנה על זכויות הפרט בכלל והחולה בפרט מתבטאת בעיקר בשתי דוקטרינות מרכזיות המשמשות לתכלית זו: האחת, הרחבת "חובת הזהירות" במסגרת עוולת ההתרשלות ע"פ דיני ה נזיקין המסורתיים; השניה, ביישום דוקטרינת "ההסכמה מדעת" על שני פניה, מימוש זכותו של החולה לדעת ולהחליט מה ייעשה בגופו, וחובת הגילוי היזום של הרופא כלפי החולה אודות הטיפול הרפואי שנעשה או צריך להיעשות בחולה. –