פסיכולוגיה התפתחותית - סיכום - מחברת בחינה

תקציר העבודה

                                       פרק
1 – טבעה של התפתחות התפתחות- שינויים איכותיים תלויי גיל- השינויים תלויים באירגון ההתנהגות מחדש- המחשבות והפעולות- היכולת להגיב ולפעול,יותר  מתוך הרמוניה בין זכרונות, פעולות וציפיות.השינויים הם סדירים- לפי סדר הגיוני, (למשל שליטה על הצרכים), מצטברים- כל שינוי כולל בתוכו את השינוי בשלב הקודם פלוס התוספת של השלב הזה (למשל שליטה על הצרכים), ובעלי כיוון- ההתפתות מתקדמת תמיד לעבר מורכבות רבה יותר. (אפשר להגיד ממוחשי יותר למופשט יותר) שינוי כמותי לעומת איכותי- שיפור הדרגתי ביכולת קיימת- למשל זיכרון במספר מילים שזוכרים.
שינוי איכותי- הופעת יכולות מסוג חדש שלא היו קודם או טרנספורמציה ביכולת קיימת בעליה חדה- תוך תקופה קצרה.(למשל פרץ אוצר המילים גיל שנה וחצי)  דוגמא: תינוק בן 6 חודשים מסתכל ופועל אחרת לגבי התרחשויות מאת דמויות (בד"כ דמויות משמעותיות כגון הוריו)מאשר תינוק בין 10 חודשים. 6 חודשים- כאשר האמא מנענעת את ראשה כאשר המפית בפיה, תשומת הלב של התינוק מתמקדת בעיקר במפית ולא באם, וממוקדת יותר בהווה, בעצם העניין, המשיכה של המפית מפה האם היא יותר מתוך אינסטינקטיביות, התינוק צריך יותר להתנסות בעצם העיניין (במפית)- ולבחון איך זה כשהיא נמצאת בתוך הפה ואיך זה כשהיא איננה. במקרה של תינוק בין 10 חודשים, יש יותר מודעות לעתיד ולכן יכול יותר להביע רגשות- יש מודעות איך הדברים יהיו אם יעשו כך או כך, ישנם ציפיות, שמבוססות על סמך הזיכרון וההתנסות המוקדמת. ולכן כאשר הציפיות מתאמתות, יותר רגש יכול להיות מובע – שלב התפתחותי גבוה יותר. כאשר המפית היתה בתוך הפה של האם, מריל כבר מראש יכלה לצפות איך אמא תראה אם תוציא לה את המפית מהפה ולכן כאשר הוציאה לה מהפה צחקה- ציפיותיה התאמתו. ולכן גם מן הסתם צחקה כאשר ראתה את המפית לפני לקיחתה בפיה של אמה, זכרה איך נראתה לפני. יש כאן יותר דגש על הקשר בין האם לחפץ- יותר דגש על פעולת הגומלין בין האם למשהו או מישהו. האם לא ברקע. ישנה יותר הפנמה של הדברים בשלבי התפתחות מאוחרים יותר התפתחות נורמטיבית. – ההתפתחות דומה (בעלת תהליכים משותפים) לרוב בני האדם, (ממוצע). ביחס לגיל מסויים. (למשל תינוקות מתחילים לחייך בגיל 3-4
חודשים –רפלקס. הסטיות שקרובות לממוצע אין סטיות נורמליות, אנשים בריאים. התפתחות אישית – התפתחות של כל אדם שונה של כל אדם אחר, ביחס לגיל מסויים. סוג ראשון- הסטיות האישיות ממהלך הנורמטבי-ישנם סטיות קרובות לממוצע-  סטיות בריאות (ששיכות להתפתחות הנורמטיבית)  וישנם סטיות שרחוקות מהממוצע, מההתפתחות הנורמטיבית אצל האוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים- סטיות לא נורמליות כמו במקרה של חולי תסמונת דאון- אשר הקצב שלהם איטי יותר או מחוננים- קצב מהיר יותר.- סוג שני- התפתחות שונה כתוצאה מהתקדמות במסלולים שונים, הנותנים אופי והתנהגות- מיומנויות  שונים  לבני האדם. האופי וההתנהגות נשארים יציבים בד"כ לאורך השנים אלא אם כן קורה משהו טראומטי, או מאד מוזר אשר משנה את האופי- יש הסבר הגיוני. ההתפתחות תלויי הב 3 גורמים: (2 גורמים בגדול- תורשה וסביבה)
1 .      פוטנציאל ההתפתחות הטבוע בגנים של האורגניזם- כלומר מערך של גנים אשר פוטנציאלית ניתנים לשימוש בכל שלב התפתחות. (לדוגמא ילד אחד יתחיל ללכת קודם מילד אחר למרות שלגבי הילד האחר עשו הרבה אימונים).
2.      ההסטוריה ההתפתחותית של האורגניזם- כלומר גנים כאלה או אחרים יכולים לבוא לידי ביטוי על סמך השלב הקודם שבהם האישיות התבטאה(שהגנים היו הקויים הבסיסיים להתפתחותה)
3 .      תנאי הסביבה בהווה- תמיכת הסביבה בהווה באותו שלב- קודם ההורים אח"כ אנשים נוספים, נסיבות, חומרים מזינים, תנאי סביבה סוציואקונומיים, תרבות  ועוד.
תורת דרוין- השרדות המין  (כל זן) ע"י גורמים גנטיים המאפשרים אותה בשילוב עם השפעות הסביבה כדי לשרוד- תהליך הברירה הטיבעית:  יש רצון טבעי לשרוד ולהתרבות, המשך המין ולכן משתמשים במאפיינים הגנטיים. מאפיין שעוזר למין לשרוד יתמיד הלאה, מאפיין שלא עוזר לשרוד אט אט ייעלם. בדומה להתפתחות הילד,  האדם בעל פוטנציאל גנטי-  הנטיה הגנטית שעוזרת לאדם לשרוד- עם אלה נמנים  החיים בקבוצה, הנטיה הטבעית ליצור קשרים חברתיים, ההנעה לחקור לגלות תגליות ,לפתור בעיות וכו', עם זאת חייב להיות בשביל התפתחות תקינה תאום של כל הנטיה הגנטית הזו עם הסביבה המסוימת (בהתאם לנטיות הגנטיות שלו). למשל ייתכן שלילד יש הנעה מולדת ליצור קשרים עם אחרים, אך כדי שיתפתחו קשרים חברתיים חזקים מן ההכרח שיהיו סביבו דרך קבע בני אדם אחרים. השקפות אחרות  על התורשה והסביבה עוד לפני דרווין ג'ון לוק- (פילוסוף אנגלי מהמאה ה-17) . האבא הרוחני של הבייהביוריזם. טען שהסביבה היא מקור ההשפעה מהותי ביותר על האדם- האדם לא נולד טוב או רע . האדם נולד לוח חלק, ואם ההורים מגדלים את הילדים כראוי, הילדים יתפתחו להיות חברים אחראיים בחברה. לא מתנגד לאמצעי ענישה, אם הילדים לא צייתניים.
ז'אן ז'אק רוסו- תמך יותר ברעיון הגנטי, גנים משותפים בסה"כ, דפוסי התפתחות משותפים ואמר שמבחינת הסביבה, מכיון שבילד יש כוחות גדילה פנימיים,  על ההורים לתת לילד להתפתח באופן עצמאי, טבעי וההתפתחות אז יכולה להיות טובה מאד מכיוון שטבע האדם טוב מנעוריו. מרבית החוקרים, בסה"כ מסכימים שהתורשה והסביבה פועלות יחד בהכוונת התפתחות האדם.דוגמא: אדם שיש לו אב דכאוני, יש לצפות שהילד לפחות יהיה דכאוני בצורה מתונה, בגלל הגורם הגנטי, אבל אם בנוסף, הוא גדל במוסדות לטעוני טיפוח, אפשר להסביר את  הדיכאון שלו גם ע"י השפעת הסביבה.
דוגמא 2- השפעה גנטית- תאומים זהים שגדלים בנפרד דומים הרבה יותר מתאומים לא זהים שלא גרים בנפרד. כל הגנים זהים, אבל מצד שני למרות הדמיון אפילו הלא קטן שצריך להיות בין אחים שהם לא תאומים בגלל מחצית הגנים הזהים, הם יכולים להיות שונים זה מזה בעליל וזה בגלל גורמים חברתיים כמו- ייתכן שמתנהגים ההורים שונה כלפי כל אחד, ונסיבות אחרות סביבתיות.
לסיכום כל אחת מ-2 ההשקפות חשובה באותה מידה: בלי הקווים המנחים הגנטים, לא תהיה כל התפתחות, ובלי תמיכת הסביבה, ההתפתחות לא תוכל להימשך.
5
תאוריות התפתחות מרכזיות ישנן תאוריות המתמקדות בהבדלים תלויי גיל וישנם תאוריות המתמקדות בהבדלים למרות גיל זהה.
שאלות שמשותפות לכל התאוריות- 1. האם זו תאוריית שלבים או תאוריה הדרגתית שלבים- לדוגמא פרויד שלביו וזה תלוי בגיל. 2. האם מדגישים רק התנסות מוקדמת או גם את השפעות ההווה- לדוגמא פרויד לעומת אריקסון- פרויד אמר שההתפתחות נקבעת רק על סמך 6 השנים הראשונות. לעומת אריקסון שאמר שההתפתחות היא לאורך כל חייו של האדם. 3. האם הילד פאסיבי או אקטיבי, לגבי לקיחת האחריות על התפתחותו. פרויד למשל אומר שהכל נקבע ע:
החינוך- האדם פאסיבי.  ישנן תאוריות המדגישות את ההיבטים הקוגניטיבים- התפתחות הקוגנטיבית  בהבדלים  בהתפתחות של ילדים שונים: הבדלים הקשורים בהתפתחות הזכרון, החשיבה, השימוש בשפה ועוד, וישנן תאוריות המדגישות את ההיבטים החברתיים, רגשיים  התפתחות החברתית והריגשית בהבדלים בהתפתחות של ילדים שונים: הבדלים הקשורים בהתפתחות רגשותיו של הילד ויחסיו עם הזולת.

סיכומים ללא ביבליוגרפיה