תקציר עבודה סמינריונית:
שאלת המחקר:
 "האם הפואמה בעיר ההריגה מסמלת פריצת דרך בהפיכתו של ביאליק מפייטן לירי לנביא חילוני?" מבנה העבודה:
מבוא
פרק ראשון: המשורר כנביא חילוני –         – בפרק זה אתייחס לתפיסת השירה והספרות בכלל כנבואה, , לתפיסת המשורר כנביא מסוג אחר,  נביא חילוני.
         – כמו כן,  אתייחס לדמיון ולשוני בין נביא מקראי לנביא חילוני.
פרק שני:
 הפואמות המוקדמות של ביאליק בשנים של לפני כתיבת "בעיר ההריגה".
1        אופי הפואמות המוקדמות של ביאליק,
2          תוך סקירה של התפתחותם (יונה החייט, המתמיד, מבני עניים)
3         מבנה הפואמה -בעיר ההריגה
4          כפואמה שלמה, אל מול פואמה מוקדמת אחרת של ביאליק פרק שלישי: המשורר כנביא כפי שבא לידי ביטוי בפואמה  –  "בעיר ההריגה ורעיון הנבואה.
פרק רביעי: מסקנות וסיכום.
1        בפרק זה אנסה על סמך הפרקים הקודמים להוכיח את  הטענה האם הפואמה בעיר ההריגה אכן סימנה פריצת דרך בהפיכתו של ביאליק ממשורר לירי למשורר הנביא.
סה"כ 17 מקורות ביביליוגרפים ציון 95
שאלת המחקר ונושא העבודה:
האם הפואמה "בעיר ההריגה" מאת ביאליק, מסמלת פריצת דרך בהפיכתו של ביאליק מפייטן לירי לנביא חילוני"?
השערת המחקר:
ברצוני לבדוק בעבודתי האם הפואמה "בעיר ההריגה" סימנה קו חדש ביצירתו של ביאליק, המעמידה אותו במקום שהוא מעבר לדמות "הפייטן הלירי" כפי שנהג להיות עד לכתיבת הפואמה. והאם השיר אכן הפך את המשורר לסוג של מנהיג רוחני "נביא חילוני", עם השפעה  עצומה לא רק על העם אלא על השירה כולה. תוכן העניינים:
                      מבוא: —
פרק א':
-.
– המשורר כנביא חילוני
– ביאליק כמשורר הנביא –…
פרק ב': -..
– הפואמות המוקדמות של ביאליק בשנים של לפני כתיבת הפואמה "בעיר ההריגה"-
– אופי הפואמות המוקדמות וסקירת התפתחותן —
– ההשוואה ליל"ג -…
– "שירתי" כפואמה לירית שלמה ..
– "בעיר ההרגה" אל מול "שירתי"
פרק ג': -..
– בעיר ההריגה ורעיון הנבואה -.
פרק ד': -..
– מסקנות וסיכום ביבליוגרפיה
מבוא:
 הספרות בכלל והשירה בפרט שימשו מאז ומתמיד ככלי ביטוי עבור כותבים רבים אשר מצאו לנכון לבטא עצמם בין אם ברובד האישי ובין אם ברובד הלאומי, באופן ציבורי. במאה ה-19 עברו השירה והספרות תהפוכות שהחלו ברוסיה ועד מהרה התפשטו גם לפולין ולגרמניה, תהפוכות אשר תפסו אותן (את הספרות והשירה) כממלאות תפקיד נבואי ומשיחי. מדובר כמובן לא רק על השירה היהודית אלא על התפיסה הנוצרית של משוררים וסופרים רבים באותה התקופה. כמובן שגם האידיאולוגיה הציונית , שבעצם נוסחה על ידי אינטלקטואלים יהודיים  הוזנה מתפיסה זו של משוררים ושירה- "שירה כנבואה".
כאשר תפיסת השירה הינה נבואית משיחית, אזי תפקידו ותפיסתו של המשורר הינה כשל נביא. המונח נביא מעלה בראשנו אסוציאציה מיידית של נביא מקראי הנשלח (לעיתים אף בעל כורחו) על ידי האל על מנת להוקיע, להוכיח ובסופו של דבר לגאול ולהושיע את העם. אך המשורר הנביא אינו דומה כלל וכלל לדמות הנביא המקראי. המשורר מרגיש את הדחף בשליחותו זו ללא כל כוח עליון, שליח ללא שולח ולא בעל כורחו אלא מתוך אמונה שלמה בייעודו. הנבואה השירית אם כן אינה דתית אלא חילונית,  מכאן נובע המונח "המשורר כנביא חילוני".
המונח "המשורר כנביא" כפי שהתייחס אל ביאליק קלאוזנר למשל, אינו מונח בפירושו המקראי אלא מונח בפירושו הרוסי שמשמעותו: לתת ביטוי ספרותי לתוכן של תנועה פוליטית. מונח זה אם כן מקורו בתפיסה רוסית של השירה והספרות.
עוד טען קלאוזנר בספרו "ביאליק ושירת חייו", כי בדורות המאוחרים אי אפשר לגדל נביאי צדק כפי שהיו בתקופת המקרא, ולו רק מכיוון שהתרחקנו כל כך מהטבע ומהתמימות. מצד שני הוא מוסיף כי בכל דור נולד לו אדם המתקרב ביצירתו אל החוזים המקראיים. קלאוזנר כמובן התייחס ישירות לביאליק במשפט זה, אך טענה זו גרמה לי לרצות להוכיח את מהותה העמוקה יותר של הנבואה החילונית, כיצד היא באה לידי ביטוי, וכיצד ביאליק שהיה משורר לירי ודמעוני מובהק שנאבק על כתיבת פואמות גדולות ולא תמיד הצליח בכך (ע"ע ניסיונותיו הראשונים הכושלים, וניסיון החיקוי של הפואמות של יל"ג) , הפך בנוסף להיותו המשורר הלאומי גם ל"משורר נביא"  הפורץ דרך ודוגמא לאחרים בדורו ובדורות הבאים.