העבודה בוחנת היבטים של החסינות החלה על שופטים, משמעותה, וצידוקים עיקריים לקיומה ולשלילתה. במהלך הפרקים בחנתי את גבולות תחולתה של החסינות ואת היקף עצמאותם של השופטים כמוגנים מפני כל תביעה הנוגעת לביצוע תפקידם השיפוטי.
בנוסף, עמדתי על הדרך שבו מתיישב עיקרון החסינות השיפוטית עם הצורך להבטיח את אמון הציבור בשופטיו ועם הרצון להגן על ציבור המתדיינים מפני עוולות שיפוטיות.
עיקרה של עבודה זו, מתמקד בין היתר, בחסינות השיפוטית, כמנגנון הפועל להבטחת אי-תלותה של המערכת השופטת בישראל, ובפרט בשאלה "מהו היקף החסינות הראוי שיש לתת לשופטים"? התמקדות זו מובאת, תוך בחינת הדין המצוי, הן בפסיקה המקומית והן בשיטות משפט אחרות, ולבסוף, בבחינת הדין הרצוי והיעיל ביותר, ככל הנוגע לסוגיית חסינות השופטים בארץ.