תוכן  העניינים
מבוא
סקירה  היסטורית הסברים  תיאורטיים הסברים  לחתימתו  של  סאדאת  על  הסכמי  קמפ-דיוויד דיון  ותוצאות סיכום ביבליוגרפיה מבוא       הנושא  בו  אעסוק  בעבודתי  הוא  הסכמי  קמפ-דיוויד,  הסכמים  אלו  גובשו  במשא  ומתן  ממושך  שנמשך  שמונה  עשרה  חודשים, והם  אלו  אשר  הכשירו  את  הקרקע  לחתימת  חוזה  שלום  רשמי  בין  ישראל  למצרים  ב-29  במרץ  1979.  השלום  בין  מצרים  לישראל  שינה  את  המפה  האסטרטגית  של  מזרח  התיכון  מיסודה. היה  זה  הסכם  שלום  ראשון  בין  ישראל  לבין  מדינה  ערבית, על  כן  היה  זה  אירוע  חשוב  בתולדות  היחסים  הבינלאומיים.      במהלך  עבודה  זו  התמקדותי  תהיה  במניעים  של  הנשיא  המצרי  אנואר  סאדאת  לחתימה  על  הסכמי  קמפ- דיוויד. שאלת  המחקר  עליה  אנסה  להשיב  במהלך  העבודה  היא – מה  היו  מניעיו  של  סאדאת  לחתימה  על  הסכמי  קמפ- דיוויד?  במהלך  דברי  אטען  כי  נוכח  המצוקה  הכלכלית  במצרים  ראה  סאדאת  את  הפתרון  למצב  ע"י  סיוע  מצד  ארצות  הברית,  סיוע  זה  היה  אפשרי  רק  בתנאי  שיושג  הסכם  שלום  עם  ישראל. כמו  כן  כיוון  שבמלחמת  יום  כיפור  כשל  ניסיונו  הצבאי  להחזיר  את  חצי  האי  סיני, היה  נחוש  בדעתו  להחזיר  את  השטחים  בדרך  דיפלומטית. להבהרת  דברי  אביא  תחילה  סקירה  היסטורית  אשר  מתארת  את  האירועים  ממלחמת  ששת  הימים  ועד  לחתימת  הסכם  שלום  בין  מצרים  לישראל.  על  בסיס  סקירה  זו  בפרקים  2  ו-3  אנסה  למצוא  קשר  סיבתי  בין  ההסברים  התיאורטיים  ליישוב  סכסוך  טריטוריאלי  בדרכי  שלום  לבין  המניעים  של  סאדאת  לחתימת  הסכם  שלום  עם  ישראל.  להשלמת  התמונה,  בפרק  הדיון  והתוצאות  אציג  את  היתרון  והחיסרון  של  כל  הסבר  וכן  אבחר  את  ההסבר  המוצלח  ביותר. בפרק  הסיכום  אציג  את  מסקנתי  הסופית  וכן  אנסה  לבחון  את  תוצאות  הסכם   השלום   בין  ישראל  למצרים.
     מסקנתי  תהיה   שרצונו  של  סאדאת  להחזרת  שטחים, שנכבשו  ממצרים  בשנת 
1 967,  היה  הדבר  אשר  הניעו  לחתום  על  חוזה  שלום  עם  ישראל. לא  היה  זה  רצון  כנה  לכונן  שלום  אמת  בין  ישראל  לבין  מצרים,  אלא  רצון  להגיע  להסדר  נוסח  "שלום  תמורת  שטחים". השלום  אכן  יציב  ומתמיד  זה  למעלה  משני  עשורים, אך  אין  הוא  שלום  מלא  המעניק  את  פירותיו  לשני  העמים.