תוכן עניינים
מבוא —
2
תיאוריית ההתקשרות .
3
תיאוריות המקשרות בין הפרעות אכילה ותיאוריית ההתקשרות
3-6
מחקרים שבדקו את הקשר בין תיאוריית ההתקשרות להפרעות אכילה-. 6-8
השלכות טיפוליות –
8-9
הצעות למחקרים בעתיד –..
9
דיון -.
10-11
ביבליוגרפיה —
12-13
מבוא
בשלושת העשורים האחרונים הולך וגדל העיסוק של נשים וגברים כאחד במראם החיצוני.
מגמה זו מתגברת סביב התפתחותה של “תרבות הרזון” כמודל ליופי, הצלחה, כוח ושליטה, המאפיינים את החברה המערבית. במקביל, ישנה עליה בתעשיית הדיאטות, בשימוש בחומרים משלשלים ומשתנים, וכן בעיסוק כפייתי בספורט.
בנוסף, עלתה בהדרגה שכיחותן של הפרעות האכילה וכיום היא עומדת על 2%-5% באוכלוסייה (לצר, 1999). היווצרותה של הפרעת אכילה נובעת משילוב של מספר גורמים שונים:
גורמים ביולוגיים כגון טמפרמנט, קושי בבקרה על דחפים, ועל מצב הרוח; לחצים חברתיים כגון עידוד להתעסקות יתר עם המשקל; מאפיינים פסיכולוגיים כגון קושי באוטונומיה, נטייה לפרפקציוניזם, העדפה של סדר ומשמעת, רגישות יתר לקבלה חברתית; וליקוי בתהליכים התפתחותיים. כלומר, סוג ההפרעה ינבע מחוויות התפתחותיות, טמפרמנט ודינמיקה משפחתית ספציפית (Steiger & Israel, 1999).
עבודה זו תבחן את היווצרותה של הפרעת אכילה והטיפול בה, מנקודת הראות של תיאוריית ההתקשרות. גישה זו מאפשרת בדיקה של מבנים אינטראפסיכיים הקשורים לקשרים של הנערה עם דמות המטפל, קשרים שנוצרו בשנים הראשונות לחייה ועלולים להוביל בהמשך להיווצרות פתולוגיות שונות כמו הפרעות אכילה.