תוכן עניינים
מבוא
..      3- 2
מהו הנוף החינוכי? –…      3
חלק א' – תבנית הנוף החינוכי –..       4
פרק א' – הצורך במבנה …    4  –  7
פרק ב' – מבנה זמני -…    8 – 10 פרק ג' – מבנה קבוע -..   11 – 17
חלק ב' – "השוהים בנוף" …       18
פרק א' – והיו עיניך רואות את מוריך –…    18 – 23
פרק ב' – אוכלוסיית התלמידים –    24 – 27   פרק ג' – תכנית הלימודים –..    28 – 33
דיון ומסקנות סיכום ביבליוגרפיה   מבוא
עבודת הסמינריון מבקשת להאיר תחום מסוים בנושא מושבות העלייה הראשונה –  תחום זה הינו הנוף החינוכי. החינוך הלאומי במושבות ,אשר התפתח מארצות אירופה המערבית לא היה העתק של האירופאי אלא יצירת בריאה חדשה. הנוף החינוכי שנוצר במושבות הפכו שפה פסיבית קדושה ללשון דינאמית, העלו ארץ נשכחת לדרגת מולדת מוכרת וטיפחו עבודה יצרנית חקלאית. מכאן, לנוף החינוכי משקל חשוב מעצם היותו אחד מהכלים המרכזיים להפצת רעיונות של קבוצה או חברה מתגבשת ומהווה כלי חשוב לעיצובו של דור ההמשך.  מסגרת עבודתי הינה תקופת העלייה הראשונה  – בין השנים 1882 ל 1900, אל אף שתקופה זאת נמשכת שנתיים נוספות.
 העבודה תעסוק במושבות גדרה, רחובות וראשון לציון – מושבות אלו הינם ייחודיות ונבדלות אחת מהשנייה באופן הקמתן, אופי מתיישביהם וסגנון חייהם. גדרה,- מושבת הביל"ויים, רחובות – שקמה על בסיס הון פרטי ולא על ידי תמיכה ציבורית וראשון לציון – המושבה הראשונה שהקימו עולים מן הגולה.  בעבודתי זו אקח את המושבות גדרה, רחובות וראשון לציון כמקרי בוחן ובעזרתם אציג את ראשית הנוף החינוכי בארץ. מכאן נושא המחקר בעבודתי אשר הינו  – מה הדומה והשונה בנוף החינוכי במושבות העלייה הראשונה בין השנים 1882 – 1900  בבתי הספר גדרה,רחובות וראשון לציון?
בראשית עבודתי אציג את המושג "הנוף החינוכי" בו אני עושה שימוש לאורך כל העבודה על מנת לתת מסגרת מושגית לנושא. עבודתי מחולקת לשני חלקים עיקריים – החלק הראשון שהינו "תבנית הנוף החינוכי" אשר מדבר על הגיאוגרפיה הפיזית של הנוף החינוכי במושבה. חלק זה כולל בתוכו שלושה פרקים –  בפרק הראשון אציג את הצורך של ייסוד הנוף החינוכי במושבות, בפרק השני אציג את המבנים הזמניים שהכילו בתוכם את חינוך ילדי המושבה ובפרק השלישי אראה את מבנה הקבע שהוקם למטרה אחת ויחידה – בית ספר לתלמידי המושבה.
חלקה השני של עבודתי סוקר את הגיאוגרפיה האנושית של הנוף החינוכי לו קראתי – "השוהים בנוף". גם חלק זה מחולק לשלושה פרקים – פרק ראשון מציג את סגל בית הספר אשר עיצב לפי ראות עיניו את הנוף החינוכי, פרק שני מציג את חלקו השני של אוכלוסיית בית הספר – התלמידים ובפרק שלישי אציג את תכנית הלימודים שקבעה את הרעיון החינוכי במבנה בית הספר.
לאחר בחינה של שני ההיבטים בנוף החינוכי, הגיאוגרפיה הפיזית והאנושית במושבות הנבחרות, אוכל לסקור מהו הדומה והשונה בהן וכך לענות על שאלת המחקר. בפרק האחרון של עבודתי אציג את הסיכום.
לסיום, ברצוני לציין כי החלק הארי למקורות הנושא מגיע מזיכרונות של אנשי חינוך ותלמידים מאותה התקופה. כאשר יתרון הזיכרונות הוא בשניים: הם נמסרו ממקור ראשון על ידי אנשים אשר חוו את האירועים בעצמם ורוב הפרטים הינם אותנטיים. בעבודתי אעשה שימוש רב במקור זה אל אף חסרונותיו – ראיית מבט סובייקטיבית, חוסר בתיארוך ואנכרוניזם.