???????????????
??????
נושא העבודה:
מוגשת ע"י : ???????
מוגשת ל: ??????????
ת.ז : ?????????
תאריך הגשה :
????????????
– תוכן עניינים – כעיעכי עכיעכי הנושא עמוד הקדמה
3 אקלים כיתה
4 סוגי תקשורת 5
יתרונות תקשורת חד- סטרית
6 תקשורת יעילה 7
הגורמים המשפיעים על תקשורת יעילה 7
תרומתו של המורה בבניית תקשורת חיובית בכיתה
8 מהי תקשורת בלתי – מילולית ?
8
סוגי איתותים בלתי- מילויים ומשמעותם 9
סיכום
1 0 ביבליוגרפיה
1 1
– הקדמה –     עבודה זו תדון בנושא "תקשורת" בתוך אקלים הכיתה , נציג את סוגי התקשורת הקיימים בפועל בכיתה , ונדבר על תקשורת יעילה ומהם הגורמים המשפיעים עליה.
ואז נתמקד בתקשורת בלתי מילולית וננתח אותה . והמטרה הכללית לתקשורת היא לגרום  פעולה או הימנעות מפעולה .     השאלה שאני רוצה לדון בה בעבודה זו , היא :
מהי תקשורת בכיתה בכלל ומהי תקשורת בלתי – מילולית במיוחד ?
    התקשורת בכלל נחשבת כמערכת העצבים , המקשרת בין יחידים , בין קבוצות ובין מערכות משנה . את כל הפעילויות החברתיות , בכל צורותיהן ולכל מטרותיהן , מתאפשרות בעיקר על ידי אמצעי התקשורת העומדים לרשותנו .
    בתקשורת  רואים את האלמנט המאפשר הבנה ופעולה משותפת בין גורמים שונים . אם נסתכל לאדם כעובד , עלול להיות חסר תועלת שמפיק משהו בתמורה , או בעל ערך מוגבל ביותר , אם יעבוד כבודד , ללא אפשרות של שיתוף פעולה עם חבריו לעבודה . עצם העובדה שהאדם בנוי להיות חברתי שמסוגל להגיע לכלל מגע עם בני-אדם אחרים , מקנה לו את התכונה החברתית , שבלעדיה אין לתאר חברה וחיי-חברה בכל צורה שהיא . אין לכן לשער תפקודה של כל פעילות המצריכה הפעלת בני-אדם , ללא מערכת תקשורת תקינה .
      לכן אם נתייחס לתקשורת כמערכת בארגון כמו בית הספר  , אז היא נחשבת כאחד התהליכים היותר בסיסיים באותו ארגון , שלא ניתן לשער פעילות בלעדיו . מערכת התקשורת עומדת ביסוד הניהול , התיאום , הבקרה וקבלת החלטות בבית הספר ובכל ארגון אחר . באמצעות התקשורת הופכים הרכיבים האנושיים והטכניים והבודדים למערכת .
– סיכום –     הצלחתי להציג בעבודה זו , הגדרה לתקשורת , סוגי תקשורת , מהי תקשורת יעילה ומהם יתרונותיה של תקשורת חד- סטרית , ובדקתי את מידת תרומתו של המורה בבניית תקשורת חיובית בכיתה , ובסוף דנתי בתקשורת בלתי- מילולית והאיתותים שמדגישים אותה .
    ולסיכום , בקשר לתקשורת בלתי- מילולית – הערוצים הבלתי- מילוליים הזמינים ואת המסרים המועברים באמצעות כל אחד מהם מסוכמים בחלק שדיברנו בו על סוגי איתותים בלתי- מילוליים .
    שלושה סוגים רחבים של מסרים מועברים באמצעות איתותים בלתי- מילוליים , כשהחשובים ביותר מביניהם הם המסרים המזהים רגשות , הן חיוביים והן שליליים .
הרגשות הללו יכולים להיות על מערכות יחסים בינאישיות , כמו שבח , עניין או בקורת , או על הנושא הנדון בשיעור . רגשות חיוביים ושליליים מועברים בעיקר על ידי הבעות פנים , אבל בצורה משנית על ידי סוגים מסוימים של אינטואיציות ( כמו זמן המתנה ) ומחוות , וכן תנוחות ראש וגוף . קבוצת המסרים השנייה , הקשורה לראשונה , היא בנוגע לעוצמת הרגש או המעורבות . עוצמה גדולה יותר מאותתת על ידי מבט ממושך יותר וקירבה גדולה יותר , למרות שנעשה שימוש באיתותים אחרים כמו גובה הקול .     לדוגמא , הן מידה גדולה של בקורת , והן מידה גדולה של שבח יאותתו על ידי מבט מתמשך , אך אפשר יהיה להבדיל ביניהם באמצעות הבעת הפנים בה נעשה שימוש . הקבוצה האחרונה של מסרים בלתי – מילוליים משלישה את משמעות המשפט ; בין אם על ידי השתלטות על חלק מהמסר או על ידי הצבעה כיצד הוא בנוי ואפשר לפענח אותו . רוב המחוות ודפוסי האינטואיציה של הדיבור נכללים בקבוצה זו .