?????
סמינריון בקורס אקולוגיה ואיכות הסביבה בנושא המגיש/ה : ?????????
למרצה : ?????????
תעודת זהות מס' : ?????????
מועד הגשה : 2006
תוכן העניינים
מבוא
3
הפרק התיאורטי 5
      מיון עולם החי למערכות 5
      המבנה הבסיסי של החרק
6       המערכות הפנימיות של החרק 7
      החרקים כמזיקים 9
      החרקים כמעבירי מחלות 9
      היתושים
1 0       תכונות עיקריות
1 1
      נוגדי יתושים
1 1
      למה היתוש ( או אולי היתושה ? ) עוקץ בני אדם ?
12
      מדוע מגרדות עקיצות היתושים
1 2
      קדחת הנילוס המערבי ומחלות אחרות
1 3
      כיצד מונעים את התפשטות היתושים
1 3
      היתושים ומציצת הדם
1 4
      מהלך התפתחותם של היתושים
1 4
      הדברת יתושים
1 5
      גמבוזיה
1 7
      הדברה כימית
1 9
      הדברה ביולוגית
2 0       גופים המעורבים בסוגיה
2 2
פרק מהלך המחקר
2 4
      אזור המחקר
2 4
      אוכלוסיית המחקר
2 5
      מכשור / חומרים
2 5
      שיטת המחקר
2 6
      הניסוי מחולק לשני חלקים
2 6
      משתנים שנמדדים
2 6
      מועד המחקר
2 6
      שיטת המחקר ( תהליך הניסוי )
2 7
ניתוח התוצאות הכללי
3 1
סיכום ומסקנות
3 2
ביבליוגרפיה
3 3
מבוא
    נושא העבודה הוא על הדברה ביולוגית, שבה נבדוק את השפעת נוכחות ההדברה הביולוגית באמצעות דגי גמבוזיה על הפחתת אוכלוסיית החרקים המזיקים מסוג "יתושים" שרואים בעונת החום בעיקר, ודי הרבה מפריעות לנו העקיצות שלהם ובמיוחד באזורי מפגע בעיר נצרת.
    משנה לשנה, מחליפה ההדברה הביולוגית את ההדברה הכימית. על ידי ההדברה הביולוגית ניתן לשמור על החי, הצומח ועל איכות הסביבה ובטח בכך אנו שומרים על עצמנו.     מחקרים מלפני עשרות שנים, הוכיחו כי ההדברה הביולוגית היא חלופה מבטיחה כנגד הדברת מזיקים, הן מן החי והן מן הצומח. ככל שהתגלתה עוצמת הנזק הנגרם מהדברה כימית, גבר הצורך באמצעים חלופיים, שאינם מזיקים לסובב אותנו. (חכים, 2003)     כיום, ישנם שני תחליפים לחומרים הכימיים – האחד הוא הדברה ביולוגית והשני הדברה משולבת. ההדברה הביולוגית, עליה נרחיב בעבודה זו, נעשית על ידי שימוש ביצורים חיים אחרים ובכך "מנצלים" את הקיים ונלחמים בבעיה בדרך טבעית השומרת על עולמנו (חכים, 2003). בבסיס שיטה זו עומד הרעיון, כי לכל יצור בטבע – כולל יתושים – ישנם אויבים טבעיים. הצעד הראשון הוא, אם כן, זיהוי ואיתור האויב הטבעי למזיק, ש- פה זה דגי הגמבוזיה (דג היתוש), שהוא נחשב לאויב של היתושים. ובכך מרבים אותו בשטח הפגוע ומפקידים בידיו את מלאכת חיסול הטפיל. את חומרי ההדברה הכימיים מוסיפים רק כשאין ברירה או שלא מספיקה ההדברה הביולוגית וזה מבוצע בצורה מבוקרת, שלא תהרוג "פועל" טוב עם "פועל" רע. זה מתבטא בכך שמכיוון שמדובר בחומר ביולוגי, נעשית בקרה מתמדת על יעילות דגי הגמבוזיה. לפעמים קורה שכושר ההתנגדות של המזיק מתגבר, ואז יש להשלים את ההדברה בעזרת חומר כימי, בהתאם לעיקרון שיטת ההדברה הביולוגית המשולבת, כשהדגש הוא על הפחתה מרבית של הכימיקלים. והתחליף השני זה ההדברה המשולבת שמבוססת בעיקרה על ההדברה הביולוגית, בשילוב מינימאלי בתכשירים כימיים. וזאת לאחר שיש חשש שהיתושים מפתחות עמידות לחומרי ההדברה – מה שגורם לבני אדם להגדיל את מינון הרעלים בחומרי ההדברה.
    על ידי ההדברה הביולוגית, אנו יכולים לשמור על הקיים בצורה טבעית, מבלי לפגוע במינים נוספים ומבלי להפר את האיזון שבטבע. חוקרים ומדענים ברחבי העולם משוכנעים בהצלחת הדרך הזו.
    משקעיהם של היתושים בשלבי ההתפתחות שלהם שמתקיים במים, מזהמים את הקרקע ומי התהום. ומחזור החיים המהיר מאפשר ליתושים לפתח חיסון ועמידות כנגד החומרים, בעוד יצורים אחרים נפגעים מן השאריות.
   הדגיגים הזמינים והקלים לטיפול כמו שציינתי בהתחלה הם הגמבוזיות, דגיג כזה, שגודלו סנטימטרים ספורים, מנקה ביעילות כ
4 מטר רבועים של מים, גם בתנאים קשים של צמחיה סבוכה או מים רדודים, עלות הדגיגים היא אפסית, בהשוואת לעלות חומרי ההדברה. (שניידר,קנרק,1993).
    כאמור, היבט לא פחות חשוב עליו יש לשים דגש במהלך הדרך, הוא ההיבט החינוכי. אומנם, תמיד נזכור כי אנחנו, בני האדם, הגורמים העיקריים לפגיעה בטבע, ועם זאת שכיום ישנה מגמה צומחת לשמירה על החי והסביבה, המצב סביבנו לא מזהיר. ההדברה הביולוגית הינה אחת הדרכים לשינוי, וניתן להשתמש בה אפילו בחצר הביתית. בתור התחלה, אנחנו צריכים להפנים את מהות השינוי שיכול להתחולל בדרך זו, ולאחר מכן להעביר את זה הלאה, הרי הדור הבא, הוא זה שימשיך את דרכינו. (חכים, 2003) לכן, מטרות המחקר שאנו עומדים לבצע יהיו:
להכיר את הבעיה הסביבתית.
להכיר את המפגעים של בעיית היתושים.
להכיר מהם הגורמים להתרבות היתושים.
מה הבעיה בשימוש בחומרים כימיים לטיפול ולהדברת יתושים?
מהן השיטות האלטרנטיביות להדברה כימית והדברה ביולוגית?
להכיר סוגים שונים בהדברה ביולוגית.
    על חלק מן השאלות הצלחנו לענות בקצרה בתחילת המבוא. במהלך המחקר ננסה לענות על שאר השאלות והמטרות אבל בהרחבה, וגם כן ננסה לענות על שאלות המחקר הבאות:
באיזה דרך עדיף לטפל בבעיית היתושים, הדברה כימית או הדברה ביולוגית?
באיזה סוג של הדברה ביולוגית עדיף להשתמש?
    ההשערות שהסתמכתי עליהם בניסוי של המחקר הם:
עדיף להשתמש בהדברה ביולוגית כפתרון לבעיית היתושים, על הדברה כימית.
במקווי המים שיש בהם "הדברה ביולוגית" באמצעות "דגי הגמבוזיה " יש פחות יתושים.     עבודה מחקרית זו תציג בקצרה את הסמינריון שאעסוק בו במציאות בהרחבה. נושא העבודה הוא על הדברה ביולוגית, שבה נבדוק את השפעת נוכחות ההדברה הביולוגית באמצעות דגי גמבוזיה על הפחתת אוכלוסיית החרקים המזיקים מסוג "יתושים".     הפרקים שנידון בהם יתחלקו לשני פרקים: פרק תיאורטי של הסקירה הספרותית ופרק של מהלך המחקר. בפרק התיאורטי נדבר על התפתחות עולם החי, על החרקים, היתושים ועל דגי הגמבוזיה ואז נדבר על הדברה כימית והדברה ביולוגית ואיזה סוגים יש לה, נציג יתרונות וחסרונות; ובכך ניכנס לתמצית העבודה שבעצם זה הדברת היתושים דרך דגי הגמבוזיה אשר מתבטאת בביצוע הניסוי במעבדה. ואז נסיק מסקנות ותוצאות כלליות בקשר לניסויים. סיכום ומסקנות     היתושים הם מפגע סביבתי טורדני ולעתים אף יכול להיות בריאותי, המלחמה ביתושים יכולה להראות לעתים אבודה בגלל כושר ההישרדות הגבוהה שלהם. כיום ישנן מגוון של שיטות ופתרונות בהן ניתן להשתמש, וכמו כן העלויות של שיטות אלה כיום אינן גבוהות כמו פעם. הפתרונות החדשים הנמצאים כיום בשוק הינם ידידותיים לסביבה ופשוטים לשימוש.
    נראה לי על פי הנתונים שאספתי אם זה דרך הסקירה הספרותית או דרך המחקר עצמו, ראיתי כי השיטה הטובה ביותר להדברה היא הדברה ביולוגית משולבת. בשיטה זו שהיא כאמור ידידותית לסביבה, אין פגיעה בסביבה, ניתן לשלוט בכמויות החומר הניתנות, נעשו מספיק מחקרים המוכיחים את יעילות השיטה וכן קיים גם ניסיון מצטבר המאפשר שימוש יעיל בשיטה זו. אבל לצערי גם כיום מעדיפים הגופים המבצעים (במקרה זה הרשויות המקומיות) להשתמש בחומרים יקרים יותר ומזיקים לסביבה ע"י הפרת האיזון האקולוגי של אוכלוסיות שלמות. יש בבעיה זו פרכוס עצום שכן לשם שינוי בעבודה זו אנו דנים בבעיה אקולוגית אשר ניתן לפותרה בעזרת הדברה ביולוגית משולבת ושוב האחראים על נושא זה מתעקשים להשתמש בהדברה כימית אשר פוגעת בסביבה.
    מתוך שיחות שניהלתי עם גופים ורשויות מקומיות התירוץ שניתן לאי שימוש בהדברה ביולוגית משולבת היה: חוסר ידע לגבי השימוש והעלויות וטענו שהנושא בבדיקה. למרות שנעשה שימוש בסוג זה של הדברה במספר מקומות בארץ ובעולם.
    מכאן אני מוצאת לנכון לציין שאילו הייתה בארץ חקיקה ברורה בנושא אשר הייתה מחייבת את המשרד לאיכות הסביבה והרשויות המקומיות להשתמש רק בהדברה ביולוגית ניתן היה לחסוך בנזקים לסביבה ובעלויות.
    ובקשר למחקר שביצעתי אפשר לומר שלאור התוצאות של הניסוי, מתברר כי עדיף להשתמש בהדברה ביולוגית דרך דגי הגמבוזיה במיוחד, שיש להם את העמידות במים מזוהמים ביותר, בכדי להתגבר על תופעת היתושים.
ורואים כי לא כל הדברה כימית היא חייבת להיות יעילה ומוחלטת. בעזרת ההדברה הביולוגית ניתן לשמור על הטבע של החרקים ושל הסביבה בהתאם, בזאת שלא נצטרך לראות בעוד כמה שנים דור חדש של יתושים אשר יש לו את החסינות נגד החומר הכימי שהשתמשנו בו היום, וגם אין לזה השפעה על האדם החי באותה סביבה. בנוסף לזה שהדברה כימית עולה הרבה מאמץ, כסף וזמן, לעומת ההדברה הביולוגית שהיא מהירה וחוסכת בזמן, בכסף ובמאמצים.