עקרונות הדמוקרטיה

מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2006
מספר מילים 2733
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

?????????
??????????
עבודה בקורס מורשת ודמוקרטיה נושא העבודה המגישה : ????????
למרצה : ????
עודת זהות מס' : ?????????
מועד הגשה : אוגוסט 2006
תוכן עניינים
הנושא עמוד מבוא
2
פרק ראשון – הרעיונות והגישות שמהם הושפעו עקרונות הדמוקרטיה המודרנית
3          האדם במרכז
3          העם הוא מקור סמכותו של השלטון
3          חירות הפרט
3          כללי המשחק: תרבות של ויכוח ושכנוע, הכרעת הרוב וזכויות למיעוט
4          חירות ושוויון
4 פרק שני – עקרונות המשטר הדמוקרטי המודרני 5
         חירויות הפרט 5
         ריבונות העם ורעיון הייצוג
6          האפשרות לחילופי שלטון באמצעות בחירות
6          שלטון החוק בדמוקרטיה 7
         הגבלת השלטון 7
         תרבות של ויכוח ושכנוע 7
         הכרעת הרוב וזכויות המיעוט
8          פלורליזם
8 סיכום 9
ביבליוגרפיה
1 0 מבוא
המושג "דמוקרטיה" מוכר לנו מחיי היום-יום ואנו משתמשים בו כדי לציין את המשטר המדיני במדינת ישראל ובמדינות רבות אחרות. לכן מושג זה נראה לנו פשוט וברור, אך למעשה זהו מושג מורכב, שכדי להבינו יש להכיר את מרכיביו השונים. הדמוקרטיה המודרנית התפתחה מתוך גישות והשקפות שונות, וגם כיום קיימות גישות שונות להבנת המושג.
את שורשי הדמוקרטיה מקובל לראות ביוון הקדומה, ובעיקר בעיר-המדינה אתונה. הדמוקרטיה של אתונה הייתה מבוססת על עקרונות המוכרים לנו כיום: ריבונות העם, שוויון בפני החוק, חופש הדיבור וסובלנות, השתתפות האזרחים בקבלת החלטות והזכות לבקר את השלטון. אולם הדמוקרטיה האתונאית הקדומה הייתה שונה מאוד מן המדינה הדמוקרטית המודרנית. הטבלה הבאה מצביעה על ההבדלים ביניהן.
דמוקרטיה המודרנית דמוקרטיה האתונאית דמוקרטיה ייצוגית.
דמוקרטיה ישירה.
האזרחים בוחרים נציגים הפועלים בשמם ומחליטים על המדיניות.
האזרחים השתתפו ישירות בניהול ענייני המדינה.
דמוקרטיה לאוכלוסייה כולה – מרבית האוכלוסייה הבוגרת הם אזרחים בעלי זכויות אזרח.
דמוקרטיה למיעוט מן האוכלוסייה – מרבית התושבים היו חסרי זכויות אזרח: נשים, עבדים וזרים לא השתתפו בחיים הפוליטיים ולא השפיעו על החלטות בנושאים ציבוריים.
מבוססת על רעיון חירות הפרט ועל זכותו הטבעית של כל אדם לחירות.
האזרחים היו אמנם חופשיים להשתתף בתהליך הפוליטי, אך הם לא היו חופשיים במובן המקובל כיום במשטרים דמוקרטיים. למשל, הייתה דת-מדינה והיה אסור לאזרח למתוח עליה ביקורת או לשלול אותה.
קיימים מאפיינים ייחודיים כמו הפרדת רשויות ואופוזיציה מאורגנת.
אין הפרדת רשויות ואופוזיציה מאורגנת.
מאז ימי הדמוקרטיה באתונה חלפו כ- 2,500 שנים, והמחשבה הדמוקרטית התפתחה.
עקרונות הדמוקרטיה המודרנית הושפעו מגישות שונות ומרעיונות שונים, שהתפתחו בעיקר במאות ה- 17, ה- 18, וה- 19 (http://clickit.ort.org.il). במהלך הפרק הראשון נציג כמה מן הרעיונות החשובים האלה, ובפרק השני יוצגו עקרונות המשטר הדמוקרטי המודרני.
לכן במהלך עבודה זו ננסה לענות על השאלה מהם עקרונות הדמוקרטיה?  וננסה לחשוף את כל או רוב עקרונות הדמוקרטיה הקיימים היום במדינות דמוקרטיות כמו ישראל, ארה"ב, ורוב מדינות אירופה. ונבהיר את העקרונות האלו על מנת להבינן לעומק, ועד כמה הן קשורות לחיי האדם הנורמאלי ואיך הן משפיעות עליו ועל חייו במקביל.
סיכום המוסדות וסדרי השלטון הדמוקרטיים כוללים בחירות דמוקרטיות, שלטון חוק, הפרדת רשויות, קבלת החלטות על ידי רוב ושוויון פוליטי ומשפטי, אך בעיקרה הדמוקרטיה היא מערכת של ערכים, עקרונות ואמונות, המתבטאות בצורת חיים חברתית ופוליטית מסוימת.
כהשקפת עולם, הדמוקרטיה מעמידה את האדם היחיד במרכז ומעניקה לו זכויות טבעיות.
היא מבוססת על האמונה ששיטת הממשל הטובה ביותר היא זו שבה מרבית האזרחים משפיעים על גורלם במרבית תחומי חייהם, ועל האמונה שבני האדם נולדו חופשיים ושווים.
תפקיד השלטון במדינה הדמוקרטית הוא להגן על חירויותיהם של האזרחים ולשמור על זכויותיהם. ההשקפה הדמוקרטית רואה באדם יצור תבוני המעורב בתהליך הפוליטי ומשתתף בו, ולא כיצור סביל המורגל לציית באופן עיוור. ההכרה בערך האדם ובכבודו מתבטאת גם בהכרה בהבדלים בין בני אדם כיחידים ובשונות בין קבוצות – בערכים, באינטרסים ובהשקפות עולם. הדמוקרטיה רואה בשונות זאת ערך ומאפשרת ליחיד, ולקבוצות שהוא חבר בהן, לקיים את אורח חייהן ואת אמונתן. כתוצאה מכך מכירה ההשקפה הדמוקרטית בקיומם של חילוקי דעות בין בני אדם ורואה אותם כלגיטימיים. כאמור, יישובן של מחלוקות אלה במשטר הדמוקרטי נעשה בדרכי שלוב ותוך שמירה על כללי משחק מקובלים. ( http://www.education.gov.il ) התרבות הפוליטית הדמוקרטית מבוססת גם על ערך הסובלנות, כלומר הנכונות לאפשר ביטוי גם לרעיונות ולאינטרסים שיש התנגדות כלפיהם. אם מגבילים את זכותו של האדם לבטא רעיונות, פוגעים בעקרונות חשובים כמו חופש הביטוי, השוויון, וההכרה בערך האדם וכבודו. הסובלנות לדעות הזולת מאפשרת חילופי רעיונות, מונעת טעויות ותורמת לקבלת החלטות שקולה ונכונה יותר. הסובלנות תורמת ליציבות החברה – היא מאפשרת לנהל ויכוח רעיוני בלי לסכן את האחדות הבסיסית של החברה. תרבות דמוקרטית מבוססת על נכונות להידבר, להגיע לפשרה, ועל מתינות. (ניסן,
2 001)