הגירה ופשיעה : עובדים זרים כשוהים בלתי חוקיים עבודה סמינריונית אוקטובר
2 008
            תוכן עניינים
מבוא –..3
רקע/הסיבה שלשמה מגיעים העובדים הזרים (פרופיל העובד הזר) ..6
שהית עובדים זרים בהסתר/שהיה בלתי חוקית –…8
שהית עובדים זרים באישור –11
דפוסי התנהגות של עובדים זרים בלתי חוקיים –..13
דור שני לעובדים זרים .16
סיכום, מסקנות והמלצות –.22
ביבליוגרפיה 24
מבוא
בישראל שוהים עובדים זרים המוערכים בכ-
5 0 אלף – כשמחצית מהם בלתי רשומים ומועסקים שלא כחוק. רוב העובדים הללו הגיעו ממזרח אירופה ומדרום מזרח אסיה, ועבדו בענפי הבניין והחקלאות. החוק אינו מתיר לעובדים זרים לקבל מעמד של אזרחים או תושבי קבע, אלא אם הם יהודים, ואז יחולו עליהם החוקים המתירים הגירת יהודים. כתוצאה מכך, עובדים זרים ומשפחותיהם, ובמיוחד אלה שנכנסו למדינה באופן בלתי חוקי, נתונים למצב של חוסר בטחון, בנוגע למעמדם בחברה, לרבות מעמדם בשוק העבודה בישראל.
עובדים זרים הובאו לישראל תוך הבטחה למקומות עבודה שבעצם לא היו קיימים. עובדים זרים רבים שילמו עד 10,000 דולר כדי לעבוד בישראל. היתרי העבודה נכבלו לעבודות ספציפיות, ומכסות להבאת עובדים זרים חולקו ע"י הממשלה למעסיקים. עקרונית, זה בלתי חוקי שחברת כוח האדם המספקת את העובד למעסיק תגבה תשלום מהעובד, בדרך כלל בצורת תשלום מחברת (כוח האדם) השותפה הזרה. קרו מקרים רבים בהם העובדים פוטרו זמן קצר לאחר הגעתם לישראל. העובדים ציפו לעבוד תקופת מה בישראל כדי להחזיר את תשלומיהם המקוריים; לעתים קרובות הם מחפשים עבודה בתור בלתי חוקיים מפחד לחזור הביתה עם חובות גדולים. היו מקרים בהם עובדים התאבדו כדי לא להגיע למצב הזה.
עובדים זרים בלתי חוקיים המיועדים לגירוש הובאו בפני בית דין מיוחד, שהוקם במטרה לעסוק בסוגיות הקשורות לגירוש, ועובדים רשאים להתנגד בו לגירוש.
עובדים רבים אינם מדברית עברית באופן שוטף, מה שעיכב את ההליך. ארגונים בלתי ממשלתיים נחלצו לסייע לעובדים שהיו מיועדים לגירוש, ובמקרים מסוימים הושב לעובד מעמדו החוקי. בית הדין גם ייסד פורום בו יכולים העובדים המיועדים לגירוש לטעון שלא קיבלו שכר או זכויות עפ"י חוק. במקרים אחדים בית הדין עיכב את הגירוש עד שכל הזכויות שולמו, לרבות פיצויי פיטורין. עם זאת, ארגונים מסוימים מצביעים על כך שעובדים בלתי חוקיים הוחזקו בתנאי עבדות, בראש ובראשונה בשל מעמדם החוקי העדין.
הארגונים הזכירו מספר מקרים בהם עובדים זרים נפצעו ע"י המשטרה תוך כדי מעצר.
הארגונים טענו כי במקרים אחדים הפציעות היו כה חמורות, שהוחלט לא לעצור את העובדים בשל העלות הגבוהה שהייתה כרוכה בטיפול בהם. לפחות עובד זר אחד התאבד במעצר, והארגונים הבלתי ממשלתיים טענו שתנאי המעצר אינם ראויים ולו מבחינה מינימאלית. היו ניסיונות לכלול עובדים זרים בהסתדרות. ידיעות בחדשות ועורכי דין מסוימים הצהירו כי ההסתדרות הייתה מעוניינת רק בגביית דמי חבר, ולא פעלה להגן על מנהיגי העובדים הזרים שאותרו לגירוש. העורך של עיתון העובדים הזרים "מנילה-תל-אביב טיימס" גורש זמן קצר לאחר שהתראיין בנושא זכויות עובדים זרים עפ"י חוק; עורכי דין המייצגים עובדים זרים טענו שהרקע לגירוש היה פוליטי. ארגוני זכויות אדם טענו, שהיות ועובדים זרים כבולים בהיתרי השהייה שלהם למעסיק ספציפי אפילו עובדים זרים חוקיים מנועים בעצם מלהשפיע על תנאי העבודה שלהם.
כ-
5 0  אלף עובדים זרים נמצאים היום בישראל. רק לכ-70-  אלף מהם רישיונות עבודה חוקיים, למרות שהפשיעה שבהם הם מעורבים פחותה מחלקם היחסי באוכלוסייה, ניתן לאפיין את תחומיה – הפרות סדר ציבורי, אלימות, קטטות על רקע שכרות, שליטה על מכוני ליווי ועל מכבסות וזיוף מסמכים. המשטרה מעודדת את העובדים הזרים להגיש תלונה ללא חשש ממעצר, גם אם המתלונן שוהה בארץ באופן לא חוקי. מדיניותה היא להאיץ את החקירות בעבירות קלות ולדאוג לגירוש עובדים אלה מהארץ, ולהעמיד לדין את החשודים בעבירות חמורות תוך כדי תקופת מעצרם. חוק עובדים זרים, שעבר בכנסת, מסדיר את הבטחתם של תנאי העסקה הולמים ואף מאפשר להחמיר את הענישה כלפי המעסיקים עובדים זרים בישראל. אכיפת חוק בצד שמירה על זכויות האדם ועל כבודו.
מוסא טוגו, עובד זר, אחד מרבים, נעצר ב-7 במרץ ‎1999 בגין חשד להחזקת סם והחזקת רכוש גנוב.
ברשותו נמצאה תעודת זהות ניגרית. יומיים לאחר מעצרו הוצא נגדו צו גירוש מהארץ.
הקונסול הניגרי ביקר את מוסא בתאו בבית-המעצר בתל-אביב ובכלא רמלה, וטען כי מוסא טוגו איננו אזרח ניגרי, וכי התעודה שנמצאה ברשותו הינה מזויפת. הקונסול הגנאי, שאף הוא ביקר את מוסא מספר פעמים, שלל את אפשרות היותו אזרח גנאי. לאחר ביקורו של נציג ממשרד החוץ, חזר מוסא טוגו על סיפורו, כי נולד בגאנה ועזב בגיל חמש לקניה. קונסול קניה שהתבקש לבקרו מסר, שמוסא איננו אזרח קנייתי. מוסא טוגו שהה במעצר עשרה חודשים, וב-1  לינואר 2000 התאבד בתאו. רק לאחר מותו נודעה זהותו האמיתית. לבקשתו, שמרו חבריו של נוסאקרה אודיאס (מוסא טוגו), יליד ניגריה, את שמו ואת אזרחותו האמיתיים בסוד, כדי שלא יגורש מהארץ, ודיווחו על כך לקונסול ניגריה רק עם היוודע להם על סופו הטראגי של חברם.
על-פי הנתונים, כמאתיים וחמישים אלף עובדים זרים משבעים ארצות מוצא נמצאים היום בישראל. רק לשבעים אלף מהם רישיונות עבודה חוקיים. רובם מגיעים ארצה כתיירים או עם אשרות עבודה למספר חודשים, ונשארים בארץ, למרות שתוקף אשרת השהייה שלהם פג זה מכבר. יש מביניהם הנכנסים לארץ עם דרכונים מזויפים, ויש המשמידים את דרכוניהם האמיתיים או מעלימים אותם, רוכשים תעודת מזויפות, מקבלים סל קליטה ומשכנתאות, ושואפים להשתקע בארץ באורח קבע. חלקם נישאים נישואים פיקטיביים, כדי לזכות בהסדר שהייה בישראל.
בעבודה זו אציג את נושא העובדים הזרים בשהייה בלתי חוקית. שאלת מחקר: עובדים זרים, שהייה בלתי חוקית הינה פשע או מחווה הומניטארי.
העבודה תעסוק בנושאים הבאים: רקע/הסיבה שלשמה מגיעים העובדים הזרים(פרופיל העובד הזר).
שהית עובדים זרים בהסתר/שהיה בלתי חוקית .
שהית עובדים זרים באישור.
דפוסי התנהגות של עובדים זרים בלתי חוקיים.
דור שני לעובדים זרים.
סיכום, מסקנות והמלצות.
הנתונים המובאים בעבודה הינם עדכניים למקורות מהם הם נלקחו:
·         משטרת ישראל לא ערכה מחקר בקרב העובדים הזרים משנת 2001.
·         האגודה לזכויות האדם ערכה מחקר אחרון בשנת 2007.
·         קו לעובד ערכה מחקר אחרון בשנת 2004.