נשים מוכות בחברה הבדווית-סמינריון

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2003
מספר מילים 17739
מספר מקורות 25

תקציר העבודה

תוכן העניינים
                                                                               עמודים
1 .       מבוא
1 .א.  הגדרת התופעה:
נשים מוכות
1 . ב.  אפיון התופעה
1 . ג.   שכיחות התופעה
1 . ד.  אלימות בחברות סגורות    1
   1-8

2 . המוכה והמכה
2 . א. מאפייני האישה המוכה
2 . ב. מאפייני הגבר המכה
2 . ג. מעגל האלימות
3 . ההיבט המשפטי 
3 . א. בית הדין הרבני
3 . ב. מעמד האישה המוסלמית בבית הדין          השרעי בישראל
4 . התמודדות המשטרה עם תופעת "נשים     מוכות"
4 . א. התהליך מרגע הפנייה ועד הטיפול
4 . ב. דרכי התמודדות נוספות של האישה          המוכה 5. התייחסות המשטרה לאלימות בחברה      הבדווית – התמקדות בעיר רהט.
5. א. רקע על העיר רהט  נתונים כלליים 5. ב. תהליכי מודרניזציה וצמיחה אצל          הבדווים בישראל     ב. 1. התרבות הבדווית     ב. 2. המשפחה הבדווית     ב.3. האישה הבדווית 5. ג. אלימות במשפחה בחברה הבדווית     ג. 1. הגדרת הבעיה וסיבותיה
6 . ריאיונות עם אישים ברהט ועם אנשי      משטרה
6 . א. גישת המנהיגות הפורמאלית והבלתי          פורמאלית לנושא האלימות במשפחה          והטיפול המשטרתי בנושא
6 . ב. גישת תושבי המקום
6 . ג. גישת הקורבנות
6 . ד. גישת האקדמיה ואנשים מחוץ לרהט
6 . ה. סיכום ריאיונות אנשי המשטרה ברהט          ובתחנת עיירות   9-12
  13-14
  15-18
  19-24

2 5-29
  30-46
   
6 . ו. ניתוח הריאיונות והמלצות לדרכי פעולה
6 . ז. דרך הפעולה האולטימטיבית מבחינתנו 7. סיכום ומסקנות רשימה ביבליוגרפית
4 7
– 1 –
1 . מבוא
האלימות הגוברת כנגד נשים, בעיקר בתוך המשפחה, הוא נושא שמלווה אותנו בחיי היומיום הטעונים בישראל. מידי יום מדווח בחדשות על מקרה כל שהוא בו הותקפה אישה על ידי גבר, לרוב על ידי בעלה או הפרוד שלה. בכל יום ניתן למצוא כותרות בעיתון הזועקות לעזרתן של הנשים והוצאתן ממעגל האלימות הקשה בו הן שרויות.
כל אלה מקוממים ומכעיסים אותנו עד כדי רצון עז שהתעורר בנו לבחון את התופעה מקרוב.
משום שהנושא מורכב ונשים רבות נמצאות בסכנה מתמדת החלטנו להתמקד דווקא במגזר שקולו אינו נשמע בכלי התקשורת הישראליים – המגזר הבדווי. את תשומת הלב שלנו הפנינו אל התייחסות הבדווים אל התופעה והתמקדנו בעבודת המשטרה. בטיפול ובניסיון למגר את האלימות כנגד הנשים במגזר זה.

1 . א. הגדרת התופעה: נשים מוכות בשנות השבעים, לאחר שנפתח המקלט הראשון בארץ ל"נשים מוכות", הופיע מונח חדש בתקשורת: 'אישה מוכה'.
ההגדרה ל'אישה מוכה' היא אישה שהיא קורבן לתקיפות גופניות חוזרות מצד הגבר שאיתו היא חיה, תקיפות המלוות בדרך כלל גם באלימות מינית וגם באלימות נפשית.   קיימות הגדרות שונות למושג האישה המוכה, כיוון שלחוקרים תפיסה אמביוולנטית , אין אפשרות להגיע לקונצנזוס. גייפורד (1975) הגדיר נשים מוכות כנשים שקיבלו מכות חמורות, בכוונה תחילה, מידי בעליהן או מאביהן וסבלו כתוצאה מכך פגיעות פיסיות חמורות. ועדה שחקרה את התופעה בדנבר (1977) הגדירה אישה מוכה כמי שספגה פגיעה פיסית מכוונת, חמורה ונשנית מבעלה או מאדם שחיה עימו.
ג'קוויין (1977) הגדירה 'הכאת בן זוג' ככל תקיפה, החל מאיום מילולי ועד לתקיפה חמורה עם נשק.
  פייג'לו (1981) הרחיבה את אוכלוסיית היעד בהגדירה נשים מוכות כנשים שעונו פיסית, בכוונה, בדרכים שגרמו כאב או פציעה או שנכפו עליהן פעולות בניגוד לרצונן, או שנמנעו מהן בכוח פעולות שרצו בהן, על ידי גבר בוגר שעימו ביססו יחסים, הכרוכים בדרך כלל באינטימיות מינית, בין שהם נשואים ובין שלא. (אבני, 1991).   ניתן לראות כי קיים שוני רב בין ההגדרות  המתבטא בהתקדמות התפיסתית של החוקרים. שינו ההגדרות נובע מהתפתחות החברה כולה המתבטאת בעיקר במודעות הגוברת באשר לתופעת הנשים המוכות.
         1. ב. אפיון תופעת הנשים המוכות אלימות במובן הרחב היא שלילת זכותו של האחר להגשים עצמו, תוך שימוש באמצעי כפייה. (אלסטר, 1997). ההבדל בין התפרצות בלתי נשלטת לבין היכללות בתופעה המגונה, הקרויה "נשים מוכות" הוא בסגנון הזוגי. (לב ארי, יאירי,
1 996).
חייו של זוג שבו הגבר מכה והאישה מוכה מתנהלים לפי דפוס מסוים.
אישה מוכה היא אישה שהאלימות הפכה להיות חלק ממהלך חייה. (סבירסקי, 1984).
– 2 – אלימות של גבר נגד אישתו היא בוודאי פגיעה קשה ביותר באישה, מאחר והיא מותקפת על ידי אדם שאמור לאהוב אותה ולהוות עבורה גורם מרכזי במימוש העצמי שלה. ההכאה לא תמיד מתבצעת על בסיס יומי. האישה לא תמיד מוכה באופן פיסי ובכל זאת האישה מוכה וחיה עם הגבר השולט בה בעזרת טרור תמידי. היא שייכת לעם אומלל, חבול ומשותק מאימה.    הסיכון לאישה אינו פיסי בלבד, שכן במקרים רבים הפגיעה הנפשית והערכית היא קשה יותר מן הפגיעה הפיסית ועלולה לגרום לנזק נפשי לקורבן שנים רבות אחרי הפגיעה האלימה הישירה. (אלסטר, 1997).
  לפי Keating (1998) הגבר שולט באישתו מינית, פיסית ונפשית בכמה אופנים: א. הגבר המכה משתמש באיום. הוא מפחיד את האישה על ידי מבט, הרס דברים השייכים לה, התעללות בבעלי חיים והצגת כלי נשק. ב. שימוש בהפחדה ובאיומים. הוא מאיים לעזוב אותה או להתאבד. משתמש בהפחדה לעשיית דברים שיפגעו באישה, יכול להביאה לעשיית דברים לא חוקיים ואפילו לגרום לה לבטל תלונתה נגדו.
ג. התעללות נפשית בבת הזוג. הגבר משפיל את זוגתו, גורם לה להרגיש רע ביחס לעצמה, קורא לה בכינויי גנאי ויוצר אצלה תחושת אשמה.
ד. בידוד האישה. הגבלת המגע שלה עם העולם והסביבה, שליטה במעשיה: עם מי נפגשת, עם מי מדברת ולאן היא הולכת.
ה. שימוש בקינאה בכדי להצדיק את האלימות או האשמת  האישה שהיא זו שגרמה לאלימות. הוא עלול להכחיש שהאלימות התרחשה וממעיט בחשיבותה.
ו. שימוש בילדים היא טכניקה נוספת. הגבר המכה משתמש בילדים כדי להעביר לאישה מסרים, הוא מאיים לקחת את הילדים ממנה וגורם לה לחוש אשמה בכל הנוגע אליהם. הגבר משתמש בגבריותו כפריבילגיה. הוא מתייחס אל האישה כאל משרתת, קובע את כל הכללים ומגדיר את החוקים בבית. ז. אלימות כלכלית היא דרך נוספת שבאמצעותה יכול הגבר לשלוט בבת זוגתו. הוא יכול למנוע ממנה לקבל עבודה או שייקח ממנה את משכורותיה ולא יאפשר לה להשתמש בחסכונות ובחשבונות המשפחה. כל זאת על מנת שתהיה תלויה בו.
  בכל העולם, מן החברה המתקדמת והמודרנית ביותר ועד לחברה הפשוטה ביותר והמסורתית ביותר, נשים מוכות עדיין ביד גברים. תופעת הנשים המוכות חוצה מדינות, דתות, מוצאים אתניים ועדתיים, מעמדות כלכליים, ישובים עירוניים או כפריים, מקצועות, השכלה ועוד. הסוהר, השוטר, השופט והעבריין, המובטל והמנכ"ל, המהגר והותיק – כולם עלולים להיות חברים בקבוצה החברתית של גברים המכים את בת זוגתם.
גם הנשים יכולות להיות מכל העדות, בכל הגילאים, נשואות, גרושות או פרודות. (קונור, 2000).