עבודה זו עוסקת באופן הטיפול בתשלומים והטבות מבוססות אופציות ומניות בחברה והאם אופן הטיפול הנבחר הוא מיטבי ונכון. אחד הנושאים הכי מדוברים לאחרונה, הקשורים בהשלכות חשבונאיות על התוצאות המדווחות של החברות, הנו הטיפול בנושא תגמול העובדים באמצעות אופציות, בעיקר בקרב חברות היי-טק. שתי חברות היי-טק ישראליות מצליחות נאלצו לדחות את פרסום דו"חותיהן ולהתמודד עם האשמות הונאה עקב הדרישה להסדיר את עניין ההצגה של אותן אופציות שניתנו לעובדיהן ולבצע תיקונים בדו"חות על מנת להציג את שווי והיקף ההטבות האמיתי, לפי שוויין ההוגן, כפי שנדרש על פי התקנים החדשים שיצאו לאחרונה. כמו כן, עקב הפרשיות השונות החלו מספר חברות לצמצם משמעותית את היקף האופציות הניתנות לעובדיהן, ולו רק בגלל חובת ההצגה החשבונאית החדשה שחלה עליהן. שיטת תגמול זו נראתה לראשונה בשנות ה-50 בארה"ב והחלה לתפוס תאוצה בשנים האחרונות. צורת תגמול זו מאפשרת לחברות ליצור זהות בין האינטרסים של בעה"מ לאלו של העובדים, לקשור את העובדים לחברה בט"א ומאפשרת לחברות היי-טק (המשתמשות העיקריות במכשיר תגמול זה) אשר נמצאות בשלבי צמיחה, להתחרות בגיוס הון איכותי ומקצועי לחברה מול חברות בוגרות יותר. כידוע, שיטת תגמול זו נפוצה גם בארץ אך עד לאחרונה לא היה קיים בישראל תקן המסדיר את הטיפול באותן הטבות מבוססות אופציות ומניות. עקב השכיחות ההולכת וגוברת של הנושא, הוחלט לפרסם את תקן 24
המחייב את החברות להכיר בדו"חותיהן בתשלומים המבוססים על מכשיריהן ההוניים. במהלך העבודה נידונו מספר נקודות עיקריות. תחילה, מתוארת בקצרה שיטת תגמול עובדים ומנהלים ע"י הענקת אופציות. לאחר מכן, מנותחת ההתפתחות של שיטת הטיפול בהטבות מבוססות אופציות לאורך השנים, על פי התקינה בארה"ב, ומוצג את התקן הישראלי החדש, המבוסס על התקן הבינלאומי IFRS 2, תקן
2 4: "תשלום מבוסס מניות". בעבודה נידונה ההשפעה של התקנים החדשים על החברות, הוצגו מחקרים שונים אשר מראים כי, בין אם מכירים באופציות כהוצאה ובין אם לאו, השוק יכול לאמוד את ערך ההטבה (בהינתן שיהיה גילוי מלא של המידע בגין האופציות שהוענקו) ואינו דורש הצגה שונה מהנהוג בעבר. מוצגת ביקורת על התקן החדש, אשר חולקה לשלושה היבטים:
(א)             היבט כלכלי אסטרטגי.
(ב) היבט חשבונאי הגדרתי. (ג) היבט מדידת השווי.  ולבסוף ניתן לראות כי לא חסרים טיעונים היכולים להביא להסתייגות מהתקן החדש, המחייב לרשום הוצאה בגין הענקת אופציות לעובדים על סמך שוויין ההוגן וביום הענקתן. אך לאור העובדה כי העלמת הפעולה מהדו"חות מעלימה מהמשקיעים מידע משמעותי באשר להיקף ההטבה בו הם למעשה משתפים את עובד החברה ברווחיהם, מועלות הצעות למספר דרכים לטפל בסוגייה, מבלי שתיזקף לחובת החברה הוצאה שמהותה וגודלה מוטלים בספק.
תוכן העבודה תמצית מנהלים .
עמ' 3
פרק 1 מבוא –
עמ' 5         1.1 הטבות מבוססות אופציות -.
עמ' 5
       1.2 הצורך ביצירת תקן חשבונאי המסדיר את הנושא -. עמ' 5
פרק 2 סקירת התקינה החשבונאית הקיימת בנושא אופציית לעובדים .. עמ' 6
       2.1 השתלשלות התקינה האמריקאית –.
עמ' 6
       2.2 תקן APB
5 ותקן FAS 123 וההבדלים ביניהם …
עמ' 10        2.3 המצב בישראל –
עמ' 18
פרק 3
סקירת מחקרים אמפיריים הבוחנים את השפעת התקן על משקיעים — עמ'
2 2
      3.1                                    Expensing Employee Stock Options: Lifting the Fog            by Norbert Michel and Paul Garwood. October 18, 2002 —
עמ' 22
      3.2 מחקרים נוספים בתחום —
עמ' 28
פרק 4 השיקולים השונים להוצאת תקן המחייב את רישום ההטבה כהוצאה בשווייה ההוגן עמ' 28
פרק 5 השפעת תוכניות האופציות לעובדים על רווחי החברות — עמ' 29
פרק 6
חוות דעת וביקורת על התקן ..
עמ' 32
6 .1  היבט כלכלי אסטרטגי –.
עמ' 33
6 .2  היבט חשבונאי הגדרתי —
עמ' 36
6 .3  היבט מדידת השווי
עמ' 40 פרק 7 הצעות לפתרון -.
עמ' 43
פרק 8
סיכום …
עמ' 45
ביבליוגרפיה …
עמ' 48
נספחים —
עמ' 50