תקציר גופי הרכש בארגונים התפתחו באופן משמעותי בשנים האחרונות והפכו לגופים בעלי השפעה וחשיבות.
אם עד לפני מספר שנים נחשב הרכש לגוף טקטי, "מוציא הזמנות", כיום נחשב הרכש לפונקציה יותר ויותר אסטרטגית, המוסיפה ערך מוסף משמעותי לארגון ומשפיעה ישירות על השורה התחתונה.
סעיף הוצאות רכש מהווה בממוצע 55% מסל הוצאות הארגון. ב-1996 החליטו שתי חברות ייעוץ ומחקר מובילות מבוסטון (PRTM and AMR Research) להגדיר סטנדרט לניתוח ותיאור מרכיבי שרשרת האספקה, כשהוא מגדיר מדדי ביצוע מחד, ומאתר הזדמנויות לשיפורים מאידך.
מודל SCOR (Supply Chain Operational Reference) הינו סטנדרט בינלאומי ו-Best practice באשר לניתוח ומדידה של שרשרת אספקה. המודל תוכנן על מנת  לתת מענה לכל התעשיות, כשהוא מגדיר מדדי ביצוע מחד, ומאתר הזדמנויות לשיפורים מאידך. המודל מבוסס על תהליך ניתוח הכולל שלושה שלבים עיקריים: ניתוח הביצועים של כל שרשראות האספקה לאור האסטרטגיה הקיימת וניתוח פערים, ניתוח הזרימה הפיסית של החומר (מצב קיים ומצב מוצע), וניתוח זרימת המידע בארגון. למתודולוגיית SCOR מספר תועלות בולטות אשר מייחדות אותה ביחס לשיטות אחרות בתחום:
הגדרה של שרשראות האספקה בארגון, שיטת מדידה מובנית תוך יכולת שימוש ב-Benchmark,  קישור אסטרטגיה לטקטיקה וישימות בכל תעשיה ברמות מורכבות שונות.
במהלך העבודה בחנו את חברת "תפרון" עפ"י מדדים מובילים במודל SCOR. בנושא תכנון הייצור התרשמנו שבהחלט קיים תכנון ביקושים איכותי המבטא נאמנה את ההסכמה שבין חוליות השרשרת. בנושא הרכש התרשמנו שלא מתקיים כמעט בכלל שילוב אמיתי של הספקים בצוותי העבודה בארגון. כמו-כן לא מתבצעים מהלכי בחינה שיטתיים של איכות תהליכיהם של הספקים, ולא ניתן משוב מיידי ותקופתי לספקים. בנושא הייצור התרשמנו שקיים "מפעל זבל" משמעותי הכולל את כל סוגי הבזבוז: בחומר, באנרגיה, בזמן, במקום ובמאמצים פקידותיים וניהוליים. בתחום המחסנאות התרשמנו מרמת מחסנאות גבוהה הבאה לידי ביטוי גם בניהול רצפת המחסן במערכת המידע.
במסגרת הדיונים שקיימנו עם מנהל התפעול המלצנו לו כיצד לשפר את המצב בנושא הרכש ובנושא הייצור עפ"י מודל SCOR.
מודל ה- SCOR הינו מודל רחב אשר שתוכנן על מנת  לתת מענה לכל התעשיות, ובמסגרת העבודה בחרנו להתמקד בפרק הספקים שלו.
החתירה לשיפור איכות מובילה יותר ויותר חברות לבצע תהליכי דירוג של ספקיהן, באורח קבוע או מדי פעם. חברות הפונות לכלי הזה מניחות כי דירוג ספקים יעלה את איכות הרכש.
דירוג ספקים היא פעילות עסקית המיועדת להגדיל את רווח הארגון. הדירוג משפיע על רווח הארגון בשני ערוצים:
קבלת החלטות על בחירה בספקים. שיפור ביצועי ע"י חשיפת בעיות וחולשות הספקים.
חברת "תפרון" מקיימת קשרים עסקיים עם מספר גדול של ספקים, אולם היא אינה מתבססת על דירוג ספקים פורמאלי. עובדה זו עלולה לגרום להפרעות בתפקודה השוטף של שרשרת האספקה ואף להפסדים כספיים. מטרותינו במהלך העבודה היו להבין את חשיבותם של ניתוח ודירוג ספקים, להבין כיצד צריכים להתבצע הניתוח והדירוג של הספקים, ולנסות לנתח את ספקיה של "תפרון" ולבנות עבורה דירוג ספקים פורמאלי שיהיה לה לעזר בהמשך דרכה.
תהליך הניתוח ודירוג הספקים ב"תפרון" כלל חמישה שלבים:
בשלב הראשון הגדרנו מדדים להערכה. בשלב השני החלטנו אילו מדדים ייכנסו לשקלול וקבענו את משקלו של כל מדד. ממדדים שנבחרו:
א.      מחיר חומר הגלם- 40% מהציון הכללי.
ב.       איכות חומרי הגלם – 30% מהציון הכללי.
ג.        נגישות – 15% מהציון הכללי.
ד.       עמידה בזמני אספקה – 15% מהציון הכללי.
בשלב השלישי ביצענו סינון של הספקים לשם בחירת הספקים שייכללו בתהליך הדירוג. במהלך הסינון ניפינו ספקים אשר אפשרויות הייצור שלהם מוגבלות ביותר, כלומר: כמויות חומרי הגלם אשר באפשרותם לספק הינן קטנות ביותר, ולכן הם רלוונטיים רק במקרים חריגים, וכמו כן ניפינו ספקים אשר התעורר ספק לגבי רמת אמינותם.
בשלב הרביעי דירגנו את הספקים עפ"י כל אחד מהמדדים בנפרד. בתהליך זה נעזרנו במנהל התפעול של החברה, במנהלי אבטחת איכות במפעלי הייצור, בנציגי חברות ההובלה FEDEX ו- DHL, ובבסיסי נתונים פנים ארגוניים כגון טבלאות בדים.
בשלב החמישי ריכזנו את כל הדירוגים שהתקבלו בטבלה, ושיקללנו אותם לפי המשקל שנקבע לכל מדד לשם קבלת דירוג הספקים הפורמאלי.
הצגנו את דירוג הספקים שהתקבל בפני מנהל התפעול וסמנכ"ל הכספים של החברה, והם המליצו לנו לעשות שינוי, ולהוסיף מדד שלדעתם הוא מאד רלוונטי – תנאי התשלום לספקים (שקיבל
1 0% מהציון הכללי, על-חשבון מדד המחיר ומדד עמידה בתנאי אספקה).
קיבלנו דירוג ספקים משוקלל, שעשוי להיות לעזר לחברת "תפרון" ולפתור לפחות חלקית את ההפרעות המתעוררות מפעם לפעם בשרשרת האספקה.
תוכן תמצית מנהלים ..3-4
מטרות –…5
מבוא 5-6
תיאור הבעיה …6-7
סקירת ספרות .8-22
מסקנות –23
המלצות (בניית דירוג ספקים בחברת "תפרון") ..23-33
דיון בתוצאות .34-36
ביבליוגרפיה ..37-38
נספחים –39-45