"מנהיגות בתכנון לימודים בשילוב שפה ומחשבים" תוכן ענינים הערכה כמותית ואיכותית של תלקיט הקורס —
3
מבוא
.
4
רשימת מקורות מידע לתכנון הנושא -.
6
5 תומכי ה.ל.ה. ( הוראה – למידה – הערכה )  משמעותיים לי והנימוקים לבחירתם-. 7
תכנון נושא לימודי 15
שבעת העקרונות לתכנון נושא לימודי -21
תבחינים להערכת השפה בתכנון נושא/יחידת הוראה 22
מחוון להערכת משימה מתוקשבת –23
שלוש דוגמאות למטלות שיצרתי השנה, המשקפות את העקרונות שנלמדו בקורס-…
5 דוגמאות לתוצרי תלמידים המשקפים את ההוראה בהלימה לעקרונות שנלמדו בקורס.. 30 שלוש רפלקציות בהלימה ליעד האישי אשר הוגדר על ידי במבוא, המשקפות התפתחות אישית ומקצועית שלי כמורה 32
מבוא
העבודה על תכנון הנושא פתחה בפני עולם ומלואו של למידה והתנסות בתהליכי הוראה בהם לא התנסיתי לפני כן, ואשר הביאו לשיפור רב באיכות ההוראה שלי. בחרתי בנושא "הניסיונות של אברהם אבינו" כמוקד תכנון הנושא הלימודי שלי.
              א.        תחום ההוראה שלי השנה הוא מקצוע התנ"ך לכיתות ז' ח'.
               ב.         הנושא העיקרי בהוראת התנ"ך בכיתה ז' סובב סביב סיפורי האבות. אני בחרתי להתמקד בדמותו של אברהם אבינו ובניסיונות בהם התנסה.  נושא זה הוא חלק מתוכנית הלימודים של כיתה ז'.
                ג.         ראיתי בהוראת נושא זה אתגר, בעיקר לאור העובדה שדרכו רציתי להבנות את הידע שהצטבר במהלך ההשתלמות האזורית  וליישם את המיומנויות ודרכי ההוראה אותם הכרתי במהלך ההשתלמות.
               ד.         בבואי לתכנן את נושאי הלימוד, גיליתי קושי באיתור הציר המרכזי שסביבו יבנה הנושא הלימודי, ודרכו אוכל לבחור בעיקר מול הטפל, וכן למצוא עקרון משותף, מעין משקפיים מיוחדות דרכן ניתן יהיה להתבונן ולנתח את כל הניסיונות בהם התנסה אברהם. נקודת קושי זו משמעותית לגבי במיוחד לאור העובדה שנטייתי הראשונית היתה תמיד לחפש כמה שיותר מידע רחב ומקיף בבואי לתכנן נושא.
              ה.        הלימוד בהשתלמות האזורית ובעיקר ההכרות עם תכנון הנושא דרך היסודות המארגנים הבהירו, הדגישו וחידדו עבורי את הקושי בפניו עמדתי (ובו דנתי בסעיף הקודם). ההכרות עם דרך מובנית זו של תכנון נושא הציגה בפני את הצורך לבצע את הבחירה, לדעת לבחור את ה"מסננת-המנפה" המוגדרת המתאימה ביותר, שתאפשר מצד אחד התמקדות בעיקרי הדברים, ומצד שני תאפשר למידה משמעותית ומעמיקה בעזרת ציר מרכזי מוגדר ומפורש.
                ו.         אני מרגישה שהתחזקתי מאד באמצעות הלמידה בהשתלמות, בראייה האינטגרטיבית של כל המרכיבים הקשורים בתכנון נושא – היסודות המארגנים, עקרונות משמעותיים בשפה ובשימוש מושכל במחשב. כמו כן הובהר לי הקשר בין התכנון והתוצר הסופי, תהליך ההוראה והבהרת המטרות מבחינת תוכן ושפה.
               ז.         דרך נושא הלימוד התאפשר לי להבנות למידה אוטנטית ורלוונטית לחיי התלמידים – הקשתי מסיפורי האבות לעבר חיי היום יום של הלומדים. למעשה תמיד יצרתי את הקשרים הללו בין חומר הלימוד הבסיסי (במקרה זה סיפורי התנ"ך) לבין החיים האוטנטיים של תלמידים וההסתכלות על החיים האקטואליים, אך זה נעשה באופן אינטואיטיבי ולא ממש מודע. נקודת חוזק זו שבי התחזקה ובאה לידי ביטוי בצורה מובנית יותר בעקבות הבניית הידע והמשגת תהליכי ההוראה במהלך ההשתלמות. נושא זה מקבל פן משמעותי עוד יותר בבית ספרי הרואה בעיסוק בפדגוגיה הביקורתית נושא מרכזי.
              ח.        במהלך העבודה על תכנון הנושא התבהר והתחדד לי הצורך בתכנון שיטתי ומובנה, המבוסס על בחירת יסודות מארגנים ברורים ומוגדרים. דרך תכנון זו מאפשרת גם לי כמורה וגם לתלמידי את חידוד מטרות הלמידה ומיקוד בהן, וכן תהליך נכון יותר המוביל להפקת תוצר סופי המייצג את תהליך הלמידה כולו.
היעדים העיקריים שברצוני להציב לעצמי לשם חיזוק תהליכי ההוראה שלי הם: 
1 )      חיזוק יכולותיי ומיומנותי בתכנון נושא לימודי בהתאמה ליסודות המארגנים.
2)      חיזוק המכוונות העצמית בקרב תלמידי והפיכתם ללומדים עצמאים ומועצמים.
3)      פיתוח כלים להערכה עצמית בקרב הלומדים.
שלבים בהגדרת מטרות בתחום התוכן שלבים בהגדרת מטרות בתחום השפה ý     בחירת/הגדרת הנושא וקביעת מסגרת זמן  (חודש + מס' שיעורים) בהלימה לתכנון השנתי ý     לימוד  הנושא ברמת מורה באמצעות: מאמרים, ספרים, ידע / התנסויות קודמות של עמיתים,  אתרי אינטרנט, תלב"ס , עיון בתוכניות הלימודים של משרד החינוך ובסטנדרטים ý     בדיקת אינטגרציות אפשריות בין מקצועות ומורים.
ý     בחירת "יסוד מארגן" והגדרת "היגד מכליל"           המשקף ציר מרכזי סביבו יאורגנו תכני הלימוד ý      איסוף כול החומרים הרלוונטיים מעולמות השיח השונים, בהלימה ליסוד המארגן וההיגד המכליל (התלמידים שותפים באיסוף).
ý     הגדרת מטרות/הדגשים בנושא בתחום התוכן  :                                                                                      כל מה שאנו רוצים שהילדים ידעו בהקשר        לנושא: מושגים, ערכים, תופעות, בעיות,                                              רלוונטיות הנושא לעולם הילדים מבחינה חברתית, רגשית, תרבותית וכו'.
ý     הגדרת תת נושאים ומה הם מזמנים ללמידה בהלימה  ליסוד המארגן,ללו"ז ולמטרות שבחרנו. ý     בנושא כיתתי, ילמדו כמה תת נושאים הנגזרים מאותו נושא בהלימה לוז מוגדר.
ý     בנושא אינטגרטיבי בית  ספרי תבחר כל שכבת בתת נושא אחר בהלימה ליסוד המארגן הנבחר.  ý     הנושאים  יהיו חלק מהתלב"ס כמו: בחגים,יוצרים,איכות הסביבה,הישוב שלי וכד'.               ý     מיון החומרים לעולמות השיח השונים וחשיבה על סוגות/תת הסוגות שמזמן הנושא,  תוך ציון המקורות ושמות הטקסטים שנבחרו ý     בחירת  תת סוגה/ אסטרטגיה/ מיומנות להוראה מפורשת והטקסטים שבאמצעותם תלמד ההוראה המפורשת(מה מזמנים טקסטים אלה מבחינת השפה,בקשר בין הצורה והמשמעות?).
ý     בחירת הטקסטים והפעילויות  ב-4 אופנויות השפה (הישגים נדרשים), ולמסגרות ההוראה  (הטקסטים שלא יילמדו בהוראה מפורשת ישמשו כטקסטים נלווים לסביבה הלימודית ולהוראה-למידה במסגרות שונות עפ"י תכנון המורה).
ý      קביעת תוצר מצופה: מה נרצה להעריך בתחום התוכן ומה בתחום השפה –  כך יהיה לנו קל לגזור את תת הנושאים + חשיבה על דרך הערכה (מבחן, דגם, מצגת, אסופה, רפלקציה וכו').
ý     לאחר הגדרת המטרות ובחירת תת הנושאים,זהו השלב בו נחשוב ונתכנן גם את הסביבה הלימודית כתומכת הוראה-למידה-הערכה (מגוון מקורות מידע,תומכי ה.ל.ה, מושגים,  משימות המאפשרות מסגרות עבודה מגוונות ומטפחות כישורים חברתיים, מזמנות התנסויות ב-4 אופנויות השפה ,תוצרי לומדים, תהליכי למידה, וכד') ý     בפעילויות ההוראה ודרכי ההוראה נקפיד על הלימה בינן לבין בחירת היסוד המארגן ואסטרטגיות ההוראה המתאימות, הסטנדרטים הרלוונטיים לתת הסוגה להוראה מפורשת  ובינן לבין התוצר המצופה. המורה יזמן התנסויות בארבע אופנויות השפה במסגרות למידה מגוונות (מליאה,עבודה עצמית בקבוצות,זוגות,עבודה       עם מורה בקבוצה/פרטני).
ý     בתום יחידת ההוראה נעריך את מטרות השפה ומטרות התוכן בעזרת מחוונים ודרכים נוספות.