תגובות רגשיות של ילדים קטנים בעת משבר במשפחה - עבודה בפסיכולוגיה התפתחותית

תקציר העבודה

תגובות רגשיות של ילדים קטנים בעת משבר במשפחה – עבודה בפסיכולוגיה התפתחותית מבוא:
כשהתחלתי לנבור בספרים שונים כדי ללקט מידע מגוון הקשור לנושא העבודה, גיליתי עד כמה נושא זה הינו רחב וגדול ומתפרש על אינסוף תתי נושאים (כגון משברים שונים, התמודדות עם אותם משברים, דרכי טיפול וכד'), על כן החלטתי להתמקד בעבודתי זו בקצרה בתגובות רגשיות של ילדים קטנים, בעת משברים ספציפיים אשר הכי עניינו אותי והכי היו קרובים עליי –     הן מבחינה אישית והן מבחינת הלימודים שלי ועבודתי במקצוע עם ילדים, והם: גירושין, שכול והולדת אח חריג.
החלטתי שילדים קטנים הם ילדים עד גיל 7 לערך (גיל החביון המוקדם).
אנו המבוגרים מנסים להנעים את זמן ילדנו בשמחה, ילדות היא תקופה של תקווה – אנו מנסים להגן על ילדנו בתהליך התפתחותם תוך כדי התמודדות עם עצב ודיכאון, אבל לאורך תהליך הגדילה עצמו ילדים חייבים להתמודד עם חוויות מכאיבות שהם עשויים או לבחור לשמור בסוד או לקבור אותם לאט לאט ומבלי משים.
הילדות היא תקופה היכולה להיות פגיעה. בתקופה זו הילדים במצב "לא בשל" ונידרש להם זמן רב יותר להגיע למצב שבו יוכלו לטפל בעצמם.
מצבו של ילד במשפחה עושה אותו למטרה נוחה בעת משבר, הילד נימצא בעמדה פגיעה: אישיותו המתפתחת גמישה ועוד לא התהוותה (כלומר – לא אימצה לעצמה קווי אופי וצורות התנהגות) הילד נימצא בעמדה פחותה בחשיבותו במערכת המשפחתית כי הוא תלוי בהוריו ונתון לחסותם.
בתקופה זו ילדים חשופים יותר ללחץ בצורה שונה מאיתנו – המבוגרים, משום שהם תלויים בנו לשם קיומם הפיזי והאמוציונאלי והם אף חווים את המציאות בתיווכנו. בגיל צעיר, הרגשות אינם מגובשים ומין הראוי לסייע לילדים להבחין בין צער לכעס, בין רמות שונות של מפחי נפש, בין פחדים מציאותיים ובלתי מציאותיים. תגובות רגשיות של ילדים קטנים בעת משבר יכולות ללבוש צורות שונות, ילדים קטנים יכולים לחוש עצב ודיכאון שיכול להופיע בצורות של: כעס, הדחקה מעורפלת של כעס, הכחשה וכו'… ילדים יכולים להביע כעסם באופן גלוי וישיר אך גם עלולים להפוך אותו תחילה לדיכאון סמוי או גלוי – להתנהג על פיו.
אם אני אנסה לסכם בקיצור ובכלליות תגובות של ילדים קטנים בעת משבר, ניתן לגלות קושי בריכוז או בתגובה מהירה מספיק, אובדן כללי של עניין – מרץ או הנאה בעשיית דברים, הרגשת ריקנות פנימית, האשמות עצמיות, הפרעות בשינה (חלומות בלהה), חוסר יכולת לאכול ואפילו בשליטה בצרכים.
הקושי למצוא תיאור הולם לתגובותיהם של ילדים הוא רב מאוד, משום שבנוסף להבדלי האישיות, מזג ומין, תולדות חיים ומבנה המשפחה – מצטרף גורם הגיל וכעת אתמקד במשברים ספציפיים.
….