הסיקור העיתונאי של אסון המסוקים – 4.2.1997
תוכן עניינים:
·        חלק א' – מבוא
·         חלק ב: רקע תיאורטי – עיתונות פופולארית מול עיתונות איכותית ותיאוריות שונות ·         חלק ג': מטרת ואופן המחקר ·         חלק ד': גלטונג ורוג'ה – קריטריונים לסיקור חדשותי – אסון המסוקים ·         חלק ה': השוואת הסיקור של העיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" ע"פ קריטריונים שונים.
·        סיכום ומסקנות ·        ביבליוגרפיה חלק א' – מבוא:
ב-4.2.1997
קרה אסון לאומי כאשר התנגשו 2 מסוקי יסעור של צה"ל , כל 73 החיילים נהרגו.
מכונות הדפוס של העיתונים (ידיעות אחרונות והארץ), לא הפסיקו לעבוד במשך חודש שלם, אם אלו היו תמונות של הקורבנות, ביקורות על הממסד, כתבות, סיפורים וסיקורים (לא תמיד נוגדים אחד את השני). מעקב אחר כתבות אלו בעיתונים היומיים שנחשבים איכותיים ("הארץ"), ועיתונים פופולאריים ("ידיעות אחרונות"), היו הבסיס למחקר, המאפשר הסתכלות עמוקה ואבחון באופי השונה של העיתונים ובדרך שלהם לסקר את אסון המסוקים.
התקשורת העלתה את רמת ההתעניינות באסון ובגורמים לה (שגם ככה עניין את הציבור מפאת עוצמת האסון). הציבור התעניין בביקורת, במי אשם, במה קרה, למה ומי נושא באחריות.
באמצעות העיתונות, גם נבנה השיח הציבורי בנושא אחריותה של המדינה ללוחמים שנהרגו (בעניין זה אין זה משנה אם העיתון פופולארי או איכותי) . אסון המסוקים סוקר ברציפות בתקשורת ולא ירד מסדר היום כחודש שלם.
במחקר נבחן את האופן שבו הובנתה המציאות בעיתונות הכתובה תוך השוואת סיקור האסון לפי העיתון הפופולארי (כאמור "ידיעות אחרונות"), והעיתון האיכותי ("הארץ"). "ידיעות אחרונות" הוא העיתון היומי הנפוץ ביותר בישראל ומיועד לקהל יעד רחב ומגוון. "הארץ"  נחשב עיתון איכותי שמיועד לאליטות החברתיות. ההבדלים באופי העיתונים וביטויים בסיקור האסון יאפשרו לבדוק כיצד, על אף יומרתה המוצהרת של התקשורת לתפקד כ"מראה", לאמתו של דבר היא מעצבת את המציאות החברתית, סדר היום הציבורי ופונה לקהל כל עיתון בדרכו שלו.