התנהגות ארגונית – מאקרו סמסטר קיץ, תשס"ו עבודה מסכמת "ישקר" תרבותה הארגונית, נוכח רכישתה ע"י Berkshire Hathaway
3 אוקטובר 2006
מבוא
ב- 5 במאי
2 006 נרכשו 80% מחברת "ישקר" על־ידי חברת "ברקשייר האת'וויי" האמריקאית, שבניהולו של וורן באפט, בסכום של 4 מיליארד דולרים, על פי שווי שוק של 5 מיליארד דולרים וללא חברת "ישקר להבים". עסקה זו הפכה את משפחת ורטהיימר למשפחה העשירה בישראל, ושמה את חברת "ישקר", חברה אשר שמרה בקנאות על פרטיותה, במוקד של סיקור תקשורתי אינטנסיבי.
מכירת ישקר , הינה תהליך מקדים שינוי, אותו זיהו בהנהלת החברה כנחוץ להמשך הישרדותה והמשך התפתחותה של ישקר. ("הרגשנו שהגענו לנקודה שהכנסת שותף לחברה תעזור לה לצמוח.
שיתוף הפעולה עם באפט יסייע לחברה בקרב הלקוחות והן ברכישת חברות נוספות. כדוגמא, תעשיית הרכב בארה"ב, שהיא מאוד חשובה עבור ישקר, היא קהילה מאוד סגורה שאוהבת לעבוד עם גופים אמריקיים, וישמחו לעבוד עם קבוצת ברקשיר האתווי של באפט".
(מקור #8)).
חברת ישקר, ומשפחת וורטהיימר בפרט, שמרה בקנאות רבה על ריחוק תקשורתי, ונמנעה מפרסום. ("בסוף שנות השמונים נוצר סכסוך חריף בין דיסקונט השקעות לבין משפחת ורטהיימר, סכסוך שנסב בעיקרו, על חיובה של דיסקונט השקעות כחברה ציבורית לפרסם את הדו"חות של ישקר.
דיסקונט השקעות ניסתה תחילה לרמות את הרשות לניירות ערך אולם לבסוף הדבר התגלה ודב תדמור הועמד לדין והורשע בהסתרת המידע מהציבור. בשיא המשבר החליטה משפחת ורטהיימר להפעיל לחץ על משפחת רקנאטי (הבעלים של דיסקונט השקעות) במטרה למכור את חלקם בחברה על־ידי קניית מניות של אי.די.בי. (בעלת השליטה בדיסקונט השקעות), הלחץ הצליח ודיסקונט השקעות מכרה את חלקה למשפחת ורטהיימר שהפכה לבעלים הבלעדיים של חברת ישקר." (מקור #16). "עסקת ורטהיימר-באפט הביאה למשפחת ורטהיימר חשיפה שהיתה זרה לה במשך עשרות שנים. איתן ורטהיימר חשש תמיד מריגול תעשייתי מצד מתחריו, והעדיף להימנע מפרסום."(מקור #4). "החברה החשאית ביותר בישראל, שמנהליה מתרחקים מכל חשיפה ושומרים בקנאות על פרטיותם" (מקור #5)).
שלא כמו בחברות ציבוריות, בהן קיים עושר של מקורות מידע, בין אם ע"פ חוק ובין אם לפנים משורת הדין, קיימים מעט פרסומים הנוגעים לישקר, בפרט ככל שהדבר נוגע לנתונים פיננסים וארגוניים, קל וחומר, מידע פנימי.
עסקת ישקר, פתחה צוהר בתוך חומת הסגירות, דרך הראיונות וההתבטאויות של ראשי החברה, ובפרט מייסד החברה, סטף וורטהיימר, ובנו יו"ר הדירקטוריון, איתן וורטהיימר, בעניין העסקה. אלה, מאפשרים לנסות ולשרטט את הפרופיל הארגוני, ולאפיין את  התרבות הארגונית של ישקר. ברור, כי יש לאושש אפיון זה ע"י מחקר איכותני עמוק יותר הכולל ראיונות גם עם עובדים ויודעי דבר בחברה, סיור במתקניה, וכו'. למעשה, האפיון נעשה מתוך נגיעה במעטפת החיצונית של הארגון, קרי, התבטאויות בתקשורת, והסתכלות דרך נק' המבט הסובייקטיבית של קומץ בעלי עניין, המסתכלים על הארגון פחות או יותר דרך אותם "משקפיים" – הבעלים, (אף שהם פעילים בארגון).
אך עדין ניתן מתוך קריאה בין השורות, ורמזים המצויים בראיונות וההתבטאויות של מייסדי ובעלי החברה,  לאפיין את התרבות הארגונית אפיון בר-תוקף, במידה רבה. כאמור, ע"פ התיאוריה, למקימי הארגון השפעה רבה על התרבות הארגונית. באשר לישקר הדבר מקבל משנה תוקף היות ולמייסדים ולבעלים מעורבות חזקה ביותר בעיצוב החברה, והתרבות היא תוצאה של עבודת חינוך ארוכת טווח של שנים. הדבר מקנה משנה תוקף לניתוח התרבות הארגונית על סמך הראיונות. בהמשך נסקור את חברת "ברקשייר האת'וויי" באשר להתנהלותה האופיינית כאשר היא רוכשת חברה. כאשר יש לכך שני הבטים עיקריים – השיקולים סביב ההחלטה לרכוש חברה, והקשר עם החברה הנרכשת לאחר העסקה.
ככל הנראה, וכפי שינומק בהמשך, לא צפוי מיזוג של חברת ישקר לתוך "ברקשייר האת'וויי", אלא האחרונה צפויה לפעול כחברת אחזקות בלבד.
לסיום נסקור את ההשלכות שעשויות להיות לרכישה על ישקר.