שעור 1 – 23/10/06
מהם עסקאות מימון ? עסקאות לגיוס מימון אלו הם מכשירים משפטיים שונים להשגת אשראי . מבוא כללי לדיני שעבודים כאשר יש שיעבוד על נכס מסוים והכול בוצע כהלכה אז למעשה הנושה המובטח גובה את מלוא החוב מהנכס הממושכן ואם נשארת יתרה היתרה תתחלק לשאר הנושים . נושים מובטחים הינם נושים שלקחו משכון .
א'     חדל פירעון                                                                                                     ב'     (1000 ₪)         ג'    (1000 ₪) ל-א' יש נכס אשר שווה 1000 ₪ , הנושים יתחלקו בצורה שווה 500 ₪ כול אחד . במידה ויש משכון לטובת אחד הנושים אזי הוא יקבל את מלוא החוב והנושה הנותר לא יקבל דבר . אם החוב הוא 1500 ונכס הממושכן הינו 1000 אזי הנושה יקבל את ה-1000 המובטחים לו ולגבי יתרת החוב הוא יהיה לנושה לא מובטח.
כיום מלווה מקצועי כמו בנקים מבקשים משכון העולה על גובה החוב ,זהו מקדם בטחון לריביות וערכים אשר משתנים .   מימוש משכון נושה מובטח יכול לממש את המשכון באמצעות הוצאה לפועל ,לא צריך לקבל פ"ד – סע' 17 לחוק המשכון.
נמכר הנכס הממושכן בגובה מעל ערך החוב הנושה המובטח מקבל רק את גובה החוב , יתרת החוב יוותר לחייב. לנושה מובטח יש יתרון פרוצדוראלי , נושים רגילים לא יצליחו לתבוע פושט רגל יהיה עליו ללכת לנאמן ולמפרק ולהוכיח את החוב . נושה מובטח אינו תלוי בקופת הפירוק הכללית אם המשכון ממלא את מלוא החוב .
מתי נושה יהיה לנושה מובטח ?
1.       סע' 3(א) לחוק המשכון – יצירת הסכם משכון "משכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה " הסכם משכון פוגע ב-ג' ולכן המחוקק קובע שעל מנת שיהיה תוקף להסכם חייב להיות :
2 .       סע' 4 לחוק המשכון – פומביות – יהיה תוקף להסכם רק אם הצדדים נתנו פומביות לעדיפותו של ב' באופן שקבע המחוקק , המחוקק נותן 2 אפשרויות למתן פומביות :
·         הפקדה  – הנכס הממושכן נמסר בפועל לרשות הנושה , זהו כלי פחות יעיל . ·         רישום –הנכס המשועבד ממשיך להיות ברשות החייב אבל בלשכת הרישום רשום שהנכס משועבד לנושה. איפה רושמים שיעבוד ? °         משכון על מקרקעין "משכנתא" – אצל רשם המקרקעין בטאבו . °         חברה יצרה משכון – רשם החברות , סע' 178 לפק' החברות, החלק שדן בשעבודי חברה לא הוסדר בחוק החברות ולכן פקודת החברות חלה .    °         יחיד יצר משכון – רשם המשכונות, יש כיום 5 לשכות . סע' 4(3) לחוק המשכון – כוחו של המשכון יפה רק אם רישומו הוא בהתאם לתקנות .
אשראי ספקים – זוהי דוגמא קלאסית לנושה לא מובטח , הם נותנים אשראי לזמן קצר (30/60/90) אבל לא מעט קורה שלבנק יש עדיפות  . האבחנה בין שיעבוד נכסי חברה לבין שיעבוד נכסי יחיד שיעבוד צף מוסדר רק לגבי חברה ולא לגבי יחיד למרות שהיה פס"ד מחוזי בירושלים שהכיר בשעבוד נכסי יחיד . השעבוד הצף מגדיר את הנכס הממושכן לפי קבוצה קרי לפי סוג נכסים – ללא נתונים ספציפיים או שיעבוד שוטף כללי פירושו של דבר כול נכסי החברה משועבדים . גם לשעבוד צף צריך להיות הסכם שיעבוד (בבנקים זה נקרא אגרת חוב ) ורישום אצל רשם החברות . השעבוד הצף נועד על מנת שהעסקים ימשיכו כרגיל .
כיום בכול אגרת חוב מכניסים סעיף שהחייב לא יהיה רשאי לשעבד נכס שכלול במסגרת השעבוד הצף אלא בהסכמת הנושה לנכס הספציפי (בהחרגה למלאי העסקי ) . דוגמא: אסם מקבלת אשראי מהבנק , הבנק ביקש שיעבוד סף , לבנק יש אינטרס שאסם ימכרו במבות ,הבנק לא ישימו גלגלים על מכירת הבמבות ולכן בסע' ההגבלה כתוב שהחברה המשעבדת מנועה מלעשות כול שיעבוד ללא הסכמת הנושה למעט המלאי העסקי . בשנת 1980 סע'
1 69(ב) לפקודת החב' שונה ולפיו ככלל שיעבוד ספציפי גובר על שיעבוד צף אבל אם אג"ח כוללת הגבלה והשעבוד הצף וההגבלה שבו נרשמו אצל רשם החב' – במצב זה השעבוד הצף מועדף על השעבוד הספציפי. ביקורת :
לשעבוד הצף כיום יש הרבה כוח , אם לשעבוד הצף הקלאסי היה כוח קטן מידי כיום השעבוד הצף חזק מידי . וכך הבנקים מסודרים הרבה יותר מהספקים . לאחר שינויו של הסע' כוחו של השעבוד הצף התעצם ובמקרה זה החברה תתקשה למצוא מקורות מימון נוספים. כשחברה רוכשת נכס חדש הנכס נכנס תחת השעבוד הצף . סע' 169 (ד) לפקודת החברות : "על אף האמור בסעיף קטן (ב) שעבוד נכס שנעשה להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על שעבוד צף קודם, אם האשראי שימש בפועל לרכישת הנכס המשועבד, והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר ובין שניתן בידי אדם אחר; לענין זה, "אשראי" – לרבות מתן התחייבות כספית. " הסע' קובע חריג ל-169 (ב) סיפא (הסע' שנותן עדיפות לשעבוד צף) – יש מקרה בו שיעבוד ספציפי אע"פ שהוא מספר 2 בזמן הוא יגבור על שיעבוד צף קודם . אם השעבוד הספציפי הוא שסל"נ = שיעבוד ספציפי לרכישת נכס. דהיינו ההלוואה ניתנה לרכישת נכס ספציפי ובפועל הכסף שימש לרכישת הנכס הספציפי . למה צ'ק מהווה בסיס למימון ?
בארץ התפתחה תרבות של צ'קים דחויים ,צ'ק שהינו דחוי לא מחכה חודשיים במגירה אלא הוא משמש ברובו המכריע למימון . השימוש הרווח בארץ לצ'קים דחויים זה שיעבוד  . דוגמא – בעל עסק הולך לבנק = מממן ונותן לו את הצ'ק הדחוי שקיבל מלקוח כמשכון . אזי נכס יכול לשמש כמשכון ? רק נכס שיש לו ערך שוק גם אם בעל הנכס קורס כלכלית,מקור בלתי תלוי בלווה . אזי הערך יש לצ'ק ? למה שג' יקבל צ'ק כמשכון ? כי גם אם ב' קורס פיננסית ,ג' יכול לתבוע את א' (הלקוח) . הנכס הכי ממושכן בארץ הינו צ'ק , בכול ח-ן עסקי הצ'קים של בעל העסק מבטיחים את האוברדראפט שלו לבנק.   סיכומים ללא ביבליוגרפיה