בתחילת העבודה הוצגה שאלה המרכזית מורכבת; מהו היופי האסתטי האוניברסאלי השחל מווזארי? ומה עם אותם ההגדרות האסתטיות המגובשות שהכתיבו לנו הם בעצם טעות? מה אם היינו יכולים להוריד את המסך של דעות הקדומות ולהסתכל בדעת צלולה על אותה יצירת אומנות? מה היינו רואים אז?
     תשובה לשאלה המרכזית מפוזרת לאורך כל דפי העבודה וכל פרק נוטל איזה חלק במלאכת אריגה של התשובה. פרק א', מתפקד כמעין מבוא כללי למה שעתיד לבוא. פרק ב', בגלל "המיתוסים" וסיפורי מעשיות ששוררים בסיפורי ווזארי, שללנו מווזארי את האמינות, הוא עיבד את האוטנטיות.
בהמשך, ביססנו את התפיסות האסתטיות של היופי בתקופת הרנסנס וביקרנו על פי הם את יציריהם המהוללים של ליאורדו. הגענו למסכנה, שבתקופת הרנסנס קיימים תפיסות אסתטיות מוגדרות (יחסים) שהתבססו ברובן על הגדרות "נאו – אפלטוניות". כתוצאה, יצירותיו של ליאונרדו יכלו להישפט רק בצורה שלילית בגלל שהם לא תאמו את ההגדרות של יופי האסתטי בתקופת הרנסנס.      לאחר מכאן, הוגדרו תפיסות היופי אסתטי בתקופה המודרנית (יותר) ועל ידם נשפטו פעם נוספת "מונה ליזה" ו"יוחנן המטביל".  בחלק זה מוצגים בהרחבה שתי תיאוריות שמציגות הגדרות האסתטיות; האחד אומרת ששיפוטים אסתטיים הם סובייקטיביים, אין להם ערך אמת, אלא הם מבטאים העדיפויות אישיות של הסובייקטים השונים. לכן, אנשים מאותה תרבות יכולים להתווכח על ערך של אותה היצירות, פי עשר יותר אם אנשים באים מתרבויות שונות. והשנייה משהו מעוד דומה, אך במילים שונות; אין לנו מושג או איזה כלל המגדיר מזה יופי.      לאחר שהצגתי את התפיסות האסתטיות הללו יכולתי לענות על שאלת משנה הראשונה ששואלת; האם נציגי עולם האמנות באמת אלו שמומחים בלהגיד לנו מהי "יצירת מופת" ואילו מהיצירות הן יותר מתאימות להגדרה זו? והאם יש בכלל דבר כזה כיצירת מופת כשאלה אסתטית? התשובה; שאין אסתטיקנים באמת מומחים להגדיר מהי יצירת מופת, הרי לא קיימת אף הגדרת של יופי אסתטי שהיא אובייקטיבית לגמרי, מכאן לא יכולה גם להתקיים יצירת מופת, שמבוססות על אותן ההגדרות.       בפרק ג', הוצגה  האנטי תזה שמצאה ביטוי בשתי הוכחות. דרך הוכחה הראשונה לאנטי תזה, מתגלה התשובה לשאלת משנה השנייה; אולי כיצורים חברתיים תלויי חברה אנחנו אכן זקוקים למישהו שינכה אותנו לכיוון של מחשבה מסוימת, כי אנחנו בעניינים מסוימים לא יודעים מה לנכון לחשוב. אולי זה בעצם הכרחי שמישהו שבעינינו מומחה יכוון אותנו? והתשובה היא; שאכן יש הכרח שאותם "המומחים" יכוונו אותנו על התשובה הנכונה. כי אנו כיצורי חברתיים חיים בחברה בעלת מסגרות ואנו זקוקים שמישהו ינחה אותנו ויגיד לנו מה נכון לעשות, לקנות, למכור ולפעמים אף לחשוב או להרגיש.
     ההוכחה השנייה הפילה את כל מה שנאמר לפני כך והוכיחה שהגדרות אסתטיות של יופי לא קיימים כלל וכתוצאה מה שנאמר עד כו' הוא אבסורד. וכך יוצא ששאלת מחקר המרכזית מהווה בעצם "פסדו ביעה" כי בעיה בעצם לא קיימת, הרי עם אין תפיסות אסתטיות של יופי, אז אין את מה לחקור!                                                                                                 אז מה מוביל את האנושות להעריץ את אותן התמונות? שאלה זו היא חסרת תשובה, כי אכן אנו יצורי חברתיים אשר מושפעים מדעותיהם של "המומחים", אך מצד אחר, לא ניתן להכריח אדם לאהוב תמונה מסוימת או ז'אנר מסוים. לדוגמה, אימי לא אוהבה אף יצירה קוביסטית של פיקסו, אף שנאמר לה שאלו הן יצירות מופת. במילים אחרות, כמובן שאנו מכוונים על ידי דעותיהם של "המומחים", אך הטעם שלנו לא יכול להשתנות לגמרי רק בגללם (אנחנו יכולים רק להעמיד פנים). תוכן עניינים:
מבוא                                                                                                                                                
2 פרק א'    תקופת הרנסנס וליאונרדו דה וינצ'י                                                                                 3
                תיאורה של "מונה ליזה"                                                                                                 
4                 תיאורו של "יוחנן המטביל"                                                                                             5      פרק ב'    סיפורי ווזארי על מול תפיסות היופי האסתטי של עז והיום (דרך ניתוח של היצירות)                   מעבר למסכת ווזארי – "המיתוסים" של ווזארי                                                               5
               תפיסות היופי אסתטי בתקופת הרנסנס                                                                          
8                תפיסות היופי אסתטי בתקופה המודרנית                                                                     
1 4
פרק ג'    אנטי תזה                                                                                                                        
1 7
               חיי החברה וכיוצא מזה  – "בעיית ה"מונה ליזה" כפסדו – בעיה    סיכום                                                                                                                                             19
הערות שוליים                                                                                                                               
2 0 רשימת תמונות                                                                                                                               14
תמונות ביבליוגרפיה                                                                                                                                   15