עבודת הגשה בקורס  הערכה בבליותרפית בספרות ילדים מספר קורס: 35-905-01
היצירות בהן בחרנו לעסוק בעבודה לצורך ניתוח והערכה ביבליותרפית הנן:
"אנטיוכוס רשע"- אורי עמירם (ראה נספח 1).
"תשליך"- עדולה (ראה נספח 2).
"עצב ושמחה"- דליה תדמור-ליפשיץ (ראה נספח 3).
             יצירה מספר 1:
"אנטיוכוס הרשע"/ אורי עמירם (מתוך עמירם, 1998)
1 . ניתוח היצירה ההיבט התמאטי:
"במסיבת חנוכה, המורה הודיעה כל ילד יהיה חייב להופיע.
לא יהיה בכיתה אף ילד יחיד אשר במסיבה לא אתן לו תפקיד" ניתן לראות כי השיר פותח  בסיטואציה המתרחשת בבית הספר, במהלך ההכנות להצגת חג החנוכה הכיתתית. על רקע זה, הגיבור מתבשר כי יצטרך להופיע בפני קהל. בית זה הוא מעין הקדמה ורקע להתרחשות ביצירה. רקע זה להתרחשות הינו מוכר לקהל הקוראים ועל כן מקל עליהם את ההזדהות עם הסיטואציה.
"בן רגע מלאה את ליבי מועקה, קיוויתי שכלל לא יבוא חנוכה, המורה בוודאי שכחה משום מה שגם יש ילדים עם פחד במה".
בית זה מתאר את תחושתו של הילד למשמע הבשורה. ניתן לראות שהופעה בפני קהל מלווה עבור הילד בתחושות שליליות. מתוארת כאן סיטואציה רווחת בקרב ילדים ומבוגרים כאחד של "פחד במה" המובאת בגוף ראשון מפיו של  הילד הגיבור. ניתן לראות בבית זה גם כעס ו/או ביקורת כלפי המורה, הילד לא מבין מדוע כופים עליו משהו בניגוד לרצונו. גם תחושה זו היא אופיינית לילדים שלעתים נדרשים על ידי מבוגרים ובעלי סמכות לעשות דברים שהם אינם רוצים לעשותם.
"עוד טרם הספקתי דבר להגיד וכבר המורה  גם נתנה לי תפקיד ואמרה שאני ועוד חמישה נעמוד ונדקלם "אנטיוכוס הרשע" הילד מתאר השתלשלות עניינים שאינה בשליטתו, מרגע  שהתבשר על כך שיאלץ לשחק בהצגת החנוכה מול כל הכיתה, מיד אחר כך הוא כבר מקבל תפקיד-לדקלם את "אנטיוכוס הרשע".
בעצם העובדה שהילד מתאר את תפקידו  במילים "נעמוד ונדקלם"  במקום להגיד "נדקלם", מובלט החשש שלו מפני העמידה בפני קהל.
"הצטערתי על כך וחשבתי בסוד:" הילד מתאר מה מתחולל בנפשו בעת שקיבל את הבשורה, הילד חש צער ו"חושב בסוד", לא מספר לאף אחד על הפחד שמתחולל בתוכו.
"אנטיוכוס אכן היה רע מאוד" אם רק בגללו חייבים לדקלם על במה בפניו של קהל מאיים" ניתן לראות כי הילד מחפש אשמים למצבו, הוא משתמש בביטוי "אנטיוכוס הרשע" ומייחס לו משמעות אישית הקשורה לסיטואציה אליה נקלע.
בנוסף, הילד משתמש בביטוי "קהל מאיים" –