תקציר – כפרים ערביים לא מוכרים במדינת ישראל, חיים כיום עשרות אלפי אזרחים ערבים בכפרים בצפון הארץ ובדרומה, שאינם מופיעים על מפה כלשהי ואינם מקבלים מהמדינה שירותים בסיסיים. ממשלות ישראל הותירו את הישובים האלה מחוץ לתוכניות מתאר במהלך כל שנות קיום המדינה. זאת ועוד, הרשויות ייעדו את הקרקעות עליהן קמו הכפרים האלה לשימוש חקלאי בלבד, תוך סירוב שיטתי לשנות את יעוד הקרקע למגורים, למרות קיומן של התיישבויות אלה מזה דורות. כלומר ישובים אלו נדונו על-ידי הממסד לאי- חוקיות ותושביהם אף מוגדרים כ"משיגי גבול וגונבי קרקע הלאום"!! כדאי לציין, שכל הכפרים האלו נמצאים בתוך שטח ישראל ותושביהם הם אזרחי המדינה קהילות אלו מתקיימות מזה עשרות ואף מאות שנים, ושואפות לשרוד ולהתפתח. כיום – לנוכח מדיניות הממשלה למקם מחדש את התושבים, מדיניות של הריסת בתים, המתכחשת לזכויותיהם ומונעת מהם שרותים בסיסיים – התושבים נאלצים להיאבק על מנת להמשיך ולחיות על אדמתם. בינואר 1988, נפגשו תושבים מכמה כפרים בלתי מוכרים עם אחרים, ערבים ויהודים, בכפר עין חוד, והחליטו על ניהול מאבק משותף למען הזכות לשרוד ולהתפתח במסגרת קהילתם בכפריהם. הם יסדו את "אגודת הארבעים", המייצגת את בעיתם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים, אשר שמה לה למטרה להיאבק למען ההכרה בישובים אלה ולמען קידום אספקת השרותים הבסיסיים ושיפור שירותים אלה לתושבים, אזרחי המדינה. לפי שני סקרי שדה שערכה "אגודת הארבעים" ב- 1988 וב- 1994, ב- 32 כפרים בצפון ובמרכז הארץ וב- 117 כפרים בדרומה, עלה כי בכפרים הערביים הבלתי מוכרים בישראל חיים כ- 75 אלף נפש. (כ-
6 5,000 בדרום וכ- 10,000 בצפון הארץ ובמרכזה). העבודה ללא ביבליוגרפיה וללא מקורות