אחת התופעות הבעייתיות בחברה המערבית של ימינו הינה  ההשמנה. גורמי ההשמנה רבים הם, החל בנתונים פיזיולוגיים אישיים וכלה בהיבטים נפשיים והתנהגותיים, והשלכותיה כוללות סיכונים בריאותיים וקשיים חברתיים. תוכנית המניעה שלהלן עוסקת במניעת הפרעת אכילת יתר כפייתית. הפרעה זו מתאפיינת, בין השאר, באפיזודות זלילה בלתי מבוקרות ללא התנהגות מפצה. התוכנית מתמקדת במניעתה הראשונית של אכילת היתר הכפייתית ומכוונת לקהל הורים לילדים בגיל העשרה. פיתוחה של  התכנית נשען  על עקרונות המודל האקולוגי וגורמי הסיכון וההגנה, שנמצאו קשורים להפרעת אכילה זו, אשר ברובם מושפעים מהיחסים התוך-משפחתיים. התוכנית, שמסריה יועברו דרך הרצאות ודיונים משותפים במהלך שישה מפגשים, תעסוק במגוון נושאים, החל במידע בנושא הפרעת האכילה וכלה בתהליכים תוך משפחתיים הנוגעים להפרעת אכילת היתר הכפייתית. הערכתה של התכנית תבוצע במחקר אורך, בבדיקת השפעתה בתום המפגשים, ולאחר פרק זמן של חצי שנה. מבוא
תופעת ההשמנה הפכה לאחת התופעות הבעייתיות ביותר בעולם המערבי. בעבר, אדם שמן היווה סמל סטאטוס לאדם עשיר השולט על מקורות מזון, והאישה השמנה נחשבה למושכת ופורייה. אולם, כיום, ההשמנה נחשבת ללא בריאה ולא אסתטית, ונפוצה יותר דווקא בשכבות החלשות באוכלוסייה (אתר אינטרנט – השמנהhttp://he.wikipedia.org/wiki/). הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בהשמנה כוללים העלאת הסיכון למחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סכרת ומחלות נוספות, המביאים לעלייה בסיכויי התמותה. כמו כן, נמצא מתאם חיובי בין השמנה לתמותה ממחלות סרטן מסוימות. בעיה נוספת הנובעת מהשמנת יתר היא התסמונת הפיקוויקית. בתסמונת זו נפגע תפקודה התקין של מערכת הנשימה, דבר הגורם להפסקות נשימה בשינה, המשבשות את השינה ופוגעות באיכות החיים. מעבר לפן הבריאותי, השמנה עלולה לגרום לבעיות נפשיות. החברה בימינו נוטה להפלות אנשים שמנים, בכך עלולה לגרום לתחושת דחייה, לקשיים חברתיים, והידרדרות למצבים נפשיים קשים (זילבר- רוזנברג, 1996 ; Dietz, 1998). השמנה תלויה בגורמים רבים. החל בנתונים פיזיולוגיים אישיים וכלה בהיבטים נפשיים והתנהגותיים, כגון הרגלי אכילה, העדר פעילות גופנית, זלילה מוגזמת וחוסר איפוק (זילבר-רוזנברג, 1996). אכילת יתר כפייתית (Binge Eating Disorder) הינה אחת מהפרעות האכילה המתבטאת באכילה מופרזת. הפרעה זו מאופיינת באפיזודות של התקפי זלילה בלתי נשלטים ללא התנהגות מפצה כלשהי, כגון הקאות יזומות, שימוש במשלשלים וכדומה, המאפיינת הפרעות אכילה אחרות.
במהלך התקפי זלילה אלו האדם חש חוסר שליטה או שליטה לקויה, וצורך כמויות מזון גדולות, גם לא מתוך תחושת רעב. אפיזודות הזלילה מתרחשות בממוצע לפחות פעמיים בשבוע, וישנה שונות באורכן.  אפיזודות אלו מלוות בתחושות דיכאון, אשמה, בושה וגועל עצמי (APA, 1994). –