פרה סמינריון- מודיעין עסקי/ריגול תעשייתי היבטים מוסריים (ציון 100)

תקציר העבודה

מבוא
הצגת נושא העבודה: מודיעין עסקי/ריגול תעשייתי – היבטים מוסריים.
מודיעין עסקי הוא אמצעי חשוב למנהלים שבאמצעותו הם מנתחים את הסביבה העסקית של הפירמה ובונים אסטרטגיה עסקית-תחרותית. כיום, הסביבה העסקית משתנה בקצב מהיר מבעבר בנוסף לצמיחת האינטרנט המאפשרת להשיג ברשת כמעט כל מידע שרוצים, לכן גדל הצורך של הפירמה במידע על צעדיה העתידיים של מתחרותיה, ניתן לראות כיום בהרבה פירמות גידול בתקציב לאיסוף מידע מודיעיני באופן משמעותי, פירמות אף מחזיקות מחלקות מודיעין הקולטות ומנתחות את המידע בשביל לזהות שינויים בשוק ולהשיג יתרון תחרותי באותו ענף עסקי. הבעיה הנוצרת היא היכן נמתח הקו והיכן עובר הגבול בין מודיעין עסקי לגיטימי המטפל בצורה אתית באיסוף מידע זמין וגלוי. לבין ריגול תעשייתי הנעשה בשיטות לא מוסריות לאיסוף מידע.
הגדרה: מודיעין עסקי לפי SCIP (האגודה לאיסוף מודיעין עסקי מקצועי), הוא האיסוף החוקי והניתוח של מידע בנוגע ליכולות, פגיעות וכוונות של מתחרים, המתבצעים ע"י שימוש במאגר מידע ומקורות חיצוניים אחרים באמצעות חקירה אתית.  לפי הגדרה אחרת, מודיעין עסקי הוא התהליך של רכישה סיסטמאתית של ניתוח, והערכה של מידע על יריבים ידועים ופוטנציאליים.
מודיעין עסקי הוא איסוף וניתוח של מידע על השוק שבו פועל תאגיד מסוים, כבסיס לקבלת החלטות עסקיות. בפרט כולל המודיעין העסקי איסוף מידע על מוצרים ותהליכי עבודה של מתחרים.
השיטות המשמשות במודיעין עסקי הן מבוססות על איסוף מידע, ניתוח המידע והכוונת הפעילות העסקית בהתאם. איסוף המידע על היריבים העסקיים, מתחלק על פי רוב לאיסוף לגיטימי, ולאיסוף שאינו לגיטימי והגובל לעיתים בפלילים. שיטות האיסוף הלגיטימיות כוללות מעקב אחרי הפרסומים הפומביים של היריב העסקי והפרסומים אודותיו, ניתוח פעילותו העסקית, איתור קהלי המטרה שלו, קמפיין גיוס עובדים שלו, הודעות בעיתונות, הודעות לבורסה, עלוני מכירות, ראיון לקוחות, מעקב אחר דוכני מכירות בתערוכות וכדומה. בעולם התעשייתי נוהגים לבדוק ולבחון את המוצר המתחרה בשיטות של "הנדסה הפוכה", כולל הבנה של התהליכים ההנדסיים שעמדו ביסוד יצורו והכנתו. לצד בדיקה ובירור לגיטימיים של מהלכי החברות המתחרות, כולל המודיעין העסקי פעילות ריגול תעשייתי.
ריגול תעשייתי הוא איסוף מידע סודי על מוצרים ותהליכי עבודה של מתחרים, כחלק הלא לגיטימי של פעילות המודיעין עסקי. ריגול תעשייתי יכול להיות ברמה פרטית או אף ברמה בינלאומית.
השיטות המשמשות בריגול תעשייתי דומות ביסודן לאלה המשמשות בריגול למטרות צבאיות. הפעלת שיטות כאלה במסגרת אזרחית מהווה על פי רוב שיטות המשפט המודרניות עבירה פלילית. בין השיטות הנקוטות נמצאת האזנת סתר, צילום בסתר, מעקב, גניבת מסמכים ותוכניות ייצור, פריצה למשרדי פירמות, גניבת דואר, יירוט דואר אלקטרוני, מתן שוחד לעובדים, האזנה למערכות המחשב, מעקב באמצעות לוויינים, גניבת מחשבים, ואמצעי אחסנה. אך ישנם עוד אמצעים וטקטיקות אשר נמצאים בטווח ה"אפור" כמו: חיפוש באשפה, שכירת בלשים פרטיים לאתר עובדים מתחרים, יצירת קשר במסווה של לקוחות או ספקים, השתתפות בראיונות עבודה מזויפים, התחזות לסטודנטים הבאים לחקור תופעה מסוימת, לחץ על ספקים למסור מידע על מתחרים וכדומה. אשר גורמים לגבולות בין המודיעין העסקי לריגול התעשייתי להיטשטש. לכן יש לבצע את ההבחנה ולקבוע כללים ברורים שיחולו על סוג המידע שנאסף ועל המטרות שלשמן הוא נאסף, השימוש במידע של היריב באופן בונה בניסוח אסטרטגיה לבין שימוש הרסני בו לשם ביטול התחרות.
בעבודתי אציג את היבט כלכלי של התופעה ע"י שימוש בביקורת על הנחות היסוד, ההיבט החוקי של התופעה ע"י שימוש במגבלות על הריסון החיצוני והפנימי, וההיבט המוסרי של התופעה ע"י שימוש בעקרונות המוסר. תוך התייחסות לסקירה ספרותית ע"י שימוש במאמרים מבוקרים אקדמאיים בינלאומיים.
תוכן העניינים:
מבוא
 3-6
בחינת ההיבט הכלכלי ..  7-10 בחינת ההיבט החוקי –..
11-14
בחינת ההיבט המוסרי .. 15-20 דיון ומסקנות –…
21-23
ביבליוגרפיה –…   24