מבוא
עבודה זו מתייחסת להשפעת הפרסומות על הדימוי העצמי של הנשים, ושאלת המחקר הנידונה היא- האם הדימוי העצמי של הנשים מושפע מהפרסומות? בשל מרכזיותו הגדולה של אמצעי התקשורת בחיינו הוא מגדיר עבורנו את הערכים והנורמות של מה מותר או אסור, מיהו החריג ומיהו הנורמאלי. הפרסומות הפכו להיות גורם חברות המשפיע עלינו בחיי היום יום בצורה משמעותית וניכרת.
מטרת הפרסומת היא לשכנע את הצרכנים לחשוב בדרך מסוימת ולהעביר מידע הדרוש לקונים לשם קבלת החלטות שישפיעו על התנהגותם הצרכנית. בכדי שנרגיש רצון לרכוש את המוצר המפורסם או תחושת הזדהות עם אותה פרסומת, הפרסומאים פונים אל הרגש שלנו ואל הצרכים והרצונות.
בכדי לשכנע את הצרכן ברכישת המוצר ולהשיג את מעורבותו הפרסומת משתמשת במספר אמצעים לדוגמא:
פנייה ישירה על ידי השימוש בציווי – נצלו את ההזדמנות; שתו קוקה קולה.
משפטי אזהרה – אתה חייב ל… כי עוד מעט לא…                                                 הצגת עניין כאמת כללית מקובלת על הכול, כגון על ידי משפטים סתמיים: קונים – מרוויחים.
כל אלה משפיעים עלינו לפעמים מבחינה פסיכולוגית וגורמים לנו להרגיש את מה שהפרסומת רצתה לגרום לנו- הזדהות ופנייה אל הרגש והרצון להיות חלק מאותה חברה או אוכלוסייה שהחליטה לרכוש מוצר זה.
לפרסומות יש חשיבות כלכלית מכרעת וחשובה ולכן יש לה השפעה רבה במערכת השיווק.
פרסומאים מעצבים את הפרסומת על מנת להשיג את השורה התחתונה- רווח מקסימאלי עבורם.
בד"כ המידע והתוכן צריכים להיות מהימנים, מדויקים, רלוונטיים וברורים לכל, אך ניתוח הפרסומות מראה שעקרונות אלה אינם נשמרים.
על הפרסומאי מונח אתגר מאחר ועליו להציג בפני הצרכנים תמונת עולם מושכת ויפה עימה הם יוכלו להזדהות, אבל על מנת להגיע למצב זה עליו להשתמש בהקצנה.
פרסומות רבות נוטות לנצל את הנשים ובעיקר את הגוף שלהן וכל זאת עבור מכירת מוצרים.
הפרסומאים משתמשים בפרסומות בדימויים מיניים וסטריאוטיפים המפלים לרעה את הנשים.
הפרסומות מעבירות כל הזמן מסרים הקשורים לאידיאל היופי.
הנשים בפרסומות נבחרות בקפידה והן ברוב המקרים יהיו בעלות גזרה דקה, רגליים ארוכות, עורם יהיה חלק ונטול פגמים, שפתיים מלאות.
הפרסומות אף משתמשות בנשים ע"י איברי גופן המצטלמים בנפרד ולא כבת אדם מלאה. בנוסף הנשים מצולמות בד"כ כאשר הן כפופות במיטה ובתנוחות מוקיוניות- לעומת הגברים המצולמים זקופים ותמיד נראים רציניים.
התרומה הצפויה של העבודה נובעת משיקולים עיוניים, מאחר ועד היום נושא זה נחקר רבות אך עדיין לא נמצא פתרון משמעותי.
כותב החיבור בחר בנושא זה מאחר ולמרות שאנו נחשבים לחברה מודרנית ומתקדמת היחס לנשים ממשיך להיות כאל אובייקט מיני ובאופן סטריאוטיפי ולמרות השינויים שהחלו להיעשות בנושא, דבר לא השתנה.