מבוא
אדריכלות בסין הקומוניסטית אינה אדריכלות ידועה ומוכרת לעולם המערבי ואולי אף בסין עצמה אין התעסקות ברורה עם הנושא. אחת הסיבות לכך יכולה להיות העובדה שזוהי אדריכלות פוליטית שנבעה משלטון דיקטטורי, חקירה והבנה של הנושא אינה מקבלת עידוד ע"י הממשל (שעדיין שולט) ואולי אף נחשבת לחתירה תחתיו. בדיוק מסיבה זו אנסה להוריד את מסך המסתורין ולחקור את הנושא, שורשיו, מאפייניו ותוצאותיו.
בחלקה הראשון של העבודה אנסה לייצג רקע כללי מלווה בציר זמן שייתן סקירה היסטורית של הרקע לעליית הקומוניזם והתמורות שחלו במדינה לאחר עליית המפלגה לשלטון. מנהיג המפלגה, מאו זה דונג היה אידיאליסט שהאמין בתורת המרקסיזם ובדרך הלניניסטית שהתבטאה בכפיית "שוויון" על העם תחת שלטון דיקטטורי. ההשפעה הרוסית ניכרה אצל מאו גם בדרך הכפפת האזרחים לשלטונו – הפחדה.
בכל מקום אליה הגיעה המפלגה הקומוניסטית אולצה האוכלוסייה המקומית להגיע לעצרות המוניות במרכזי היישוב שם חויבו האנשים להוקיע, לבזות, לסקול ולענות – לעיתים עד מוות – את "מתנגדי השלטון", שהיו באופן עקרוני העשירים המקומיים אך כשלא היו כאלה בנמצא, נלקחו סתם אנשים שהעזו להביע התנגדות למפלגה או במקרה שלא היו גם כאלה, פשוט שעירים לעזאזל שנתפסו באופן מקרי. התכנסויות המוניות אלו דרשו מקום שלא תמיד היה ולכן הרסו הקומוניסטים שכונו "האדומים", לעיתים, שטחים גדולים לשם יצירת כיכרות ענקיות שישמשו מוקדי התכנסות.
המפלגה הקומוניסטית היתה למעשה מיסודה בת חסותה של מוסקבה הסובייטית וקיבלה ממנה הנחיות, אישורים ובעיקר מימון ונשק. אין פלא, אם כך שרוסיה שימשה מודל לחיקוי.
בחלקה השני של העבודה אנסה למצוא את נקודת המפנה בה הפכה סין המסורתית למושפעת מהמערב ומהמודרניזם ואיזה חלק היה אם בכלל, לרוסיה הסובייטית מבחינת השפעה.
כדי להבין את משמעות השינוי יש צורך לבחון את המקורות. מהי אדריכלות סינית מסורתית? כיוון שהאדריכלות הקומוניסטית ניכרת בעיקר בערים במבני ציבור, גם במקורות אבדוק את מבנה הציבור הבסיסי הסיני, הלוא הוא מבנה הפגודה עליו אפרט בחלקה השלישי של העבודה.
פרק נוסף יעסוק בהכרת האדריכלות הסובייטית כדי שניתן יהיה לעשות השוואה עם זו הקומוניסטית הסינית ולחפש קשר, אם קיים. והחלק האחרון יעסוק באותה השוואה.
בעבודה זו אנסה לברר, אם כן, מהם עקרונותיה של האדריכלות הקומוניסטית הסינית? מהם מקורותיה? מהם מאפייניה הרעיוניים? האם קיים קשר סובייטי?
והאם הביאה אותה אדריכלות לתמורות חיוביות או להרס של מה שהיה לפניה והשתמר במשך מאות שנים? מה יחס האדריכלים שעבדו באותה תקופה והאם הם מעזים לדבר? – יש לזכור שסין עדיין נמצאת תחת שלטון דיקטטורי.
כשאני חושבת על אדריכלות סובייטית, עולים בראשי מונומנטים אדירי מימדים הגורמים לאדם להרגיש קטן וחלש תחת הממשל העצמתי.
גם פסלי הענק והיכלי הכבוד שנבנו עבור מאו ובתקופתו יוצרים את אותה הרגשה. האם זהו רק צירוף מקרים?
רבות נכתב ונאמר על שלטונו של מאו ולכן אנסה לא להרחיב בנושא זה. אך על האדריכלות בתקופתו כמעט ולא ניתן למצוא חומר יסודי ומקיף בספרות המקצועית, ולכן אנסה תוך איסוף שברי מידע, לחבר את הפאזל ולהבין מה בדיוק היה שם, ולקוות שבכך אצליח להעלות נושא חדש-ישן על הפרק שאולי ניתן לכנות אותו בשם ההולם "אדריכלות פוליטית".
תוכן עניינים
מבוא
______________________________________________________ עמ' 3-4
פרק 1 / רקע היסטורי – קומוניזם בסין ______________________________ עמ' 5-9
פרק 2 / אדריכלות סינית מודרנית – קומוניסטית _______________________ עמ' 9-16
פרק 3 / אדריכלות סינית מסורתית של מבני ציבור – הפגודה _______________עמ' 17-19
פרק 4 / אדריכלות סובייטית _____________________________________ עמ' 20-22
פרק 5 / הקשר בין האדריכלות הסובייטית לאדריכלות הסינית – קומוניסטית ___ עמ' 23-24
סיכום _____________________________________________________ עמ'
5 רשימת תמונות _______________________________________________ עמ' 26-27
תמונות ____________________________________________________ עמ' 28-36
ביבליוגרפיה _________________________________________________ עמ' 37-39
(העבודה זכתה לציון ה-100 היחיד בשכבה )