עבודה סמינריונית בנושא :
השפעת מדיניות התקצוב של בתי הספר בעקבות המלצות דוח שושני על צמצום פערים בחינוך תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – פערים כלכליים וחברתיים בישראל
2 פרק 2 – מערכת החינוך בישראל
4
2 .1 מגזרים בחינוך בישראל 7

2 .2 פערים בחינוך בין מגזרים באוכלוסייה 9
פרק 3 –  שיטת התקצוב של בתי הספר
1 4

1 .3.1 שיטת התקצוב של בתי הספר לפני דוח שושני
2 0
1 .3.2 הרפורמה התקציבית בחינוך על פי דוח שושני
2 2
סיכום
2 5
מקורות
2 6
נספחים תקציר קצב הגידול של התוצר הגולמי לנפש בישראל הנו מהנמוכים בעולם המערבי. וכן, אי השוויון בהתפלגות ההכנסה הכלכלית בישראל הנו מהגבוהים בעולם, כאשר הפערים הכלכליים בתוך האוכלוסייה בישראל גבוהים באופן מהותי. בעקבות כך, הפער הכלכלי בין ישראל למדינות המערב גודל, וכן, גדלים הפערים בין מגזרים שונים באוכלטסיה. החינוך והתעסוקה משפיעים באופן ישיר על הצמיחה ואי השוויון – ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר, שיעורי האבטלה גבוהים יותר. במקביל, הביקוש לעובדים משכילים גודל בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית בישראל. מדיניות ההשקעה בהון אנושי עשוי לחלץ את המשק הישראלי וליצור צמיחה המבוססת על הון אנושי. בעקבות קישורם של מגזרים חברתיים מסוימים לתופעת העוני, אי השוויון הכלכלי הופך לסוגיה של פערים חברתיים. ההשקעה בהון אנושי איכותי כדאית בעקבות התשואה על ההשכלה במשק. לכן, מעורבות הממשלה בהספקת שרותי חינוך ובמימונם כדאית מבחינה כוללת – חשיבות השקעה זו בא לידי ביטוי גם בתרומה לצמיחה כלכלית והתרחבות התעסוקה.  ניתן למדוד את מידת שוויוניות בחינוך באמצעות בחינת הקצאת משאבים לחינוך. במסגרת זו, יש להתמקד בהשפעת יישומן של המלצות ועדת שושני על מדיניות חלוקת תקציב החינוך במטרה לבחון כיצד השאיפה לשוויון בהקצאת תקציבים בין המגזרים במערכת החינוך משפיעים על נגישות החינוך לאוכלוסיות שונות .
פרק 1 – פערים כלכליים וחברתיים בישראל שינויים מהותיים מתחוללים בישראל בזכות היותה מדינה מתועשת, כגון עלייה ברמת החיים וברמת הרווחה האישית, הצטברות מתמדת של ידע, התפתחות במחקר, במדע ובתעשייה, עליה ברמת ההשכלה הפורמלית באוכלוסייה ועוד. בנוסף, בשנות ה-90 של המאה העשרים באו לידי ביטוי מגמות בעלות משקל בהתפתחויות הלמידה ורמת ההשכלה, כאשר האוכלוסייה בישראל גדלה במיליון נפש בין השנים 1990 ל-1996, לרוב בעקבות גלי העליה הגדולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה.
מערכת החינוך נדרשה להתמודד עם צרכים מיוחדים של אוכלוסיית העולים ועם התרחבות היקף התלמידים. השינוי בהרכב העדתי בקרב האוכלוסייה שנוצר בעקבות גלי העלייה השפיע על התפלגות ההשכלה במגזר היהודי. בנוסף, יושמה תוכנית לפיתוח המכללות ופתיחת שערי מוסדות ההשכלה הגבוהה במטרה להעלות את שיעור התלמידים במוסדות להשכלה הגבוהה בקרב שכבות האוכלוסייה השונות ולהעלות את שיעור בעלי התארים. במקביל, הורחבו היקף מסגרות החינוך לילדים בגילאי טרום גן והיקף מסגרות החינוך המיוחדות. מדיניות זו יושמה במטרה למצות ככל האפשר את פוטנציאל הלמידה של כל תלמיד, להעלות את רמת ההשכלה באוכלוסייה, ליצור שיוויון בין מגזרים, רמות הכנסה ומסגרות חינוך שונות בתפוקות חינוכיות. לאורך זמן בא לידי ביטוי תהליך התקדמות בתחום, אם כי קצב ההתקדמות שונה בקבוצות אוכלוסייה שונות ועדיין קיימים פערים (גייסט, 1999). –