תוכן עניינים: רקע היסטורי – שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים                         1.  המשנה החינוכית
2 .  הגדרות ·   תלמיד משולב ·   ילד בעל צרכים מיוחדים ·   תכנית השילוב                         3.  מטרות השילוב                         4.  תפיסות ומודלים של שילוב                         5. ההערכות הנדרשות ליישום רפורמת השילוב                         סיכום ומסקנות רקע היסטורי – שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים עד קום המדינה מוסדות החינוך המיוחד פעלו על בסיס התנדבותי. לפני כחמישים שנה נפתחו בישראל בתי-הספר הראשונים לחינוך מיוחד, ובשנת 1950 נפתח המדור לחינוך מיוחד במשרד החינוך והתרבות (מרגלית, 1997). למעשה, שתי מערכות החינוך פעלו זו לצד זו, הן ברמת קובעי המדיניות (משרד החינוך) והן ברמת קובעי התקציב (משרד האוצר), וגם מבחינת המסגרות השונות שהיו לחינוך המיוחד ולחינוך הרגיל. תהליך החלת השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך בישראל ניזון במידה רבה מההתפתחות התחיקתית והחברתית בחברה האמריקאית. (גביש,ב.  שמעוני,ש. 2006) תנועת השילוב, אשר בלטה בפעילותה בארה"ב שנות השבעים והשמונים, השפיעה על הורים לילדים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד בישראל, ועודדה אותם לדרוש עבור ילדיהם זכאות לשוויון בפני החוק. אבישר וליכט (2007) מפרטים גורמים נוספים שהובילו לתהליך חקיקה מלבד ההורים, כגון: לחצים חברתיים מצד תנועות לשוויון זכויות אזרחיות ולזכויות יסוד של האדם, התארגנויות של אנשי מקצוע והפעילות המחקרית בתחום החינוך המיוחד שהביאו למהלכי חקיקה ולהתפתחות של מתן חינוך לכל תלמיד ותלמיד בהתאם לצרכיו, בסביבה פחות מגבילה ותחת קורת גג אחת עם בני גילו. דרישתם של כל הגורמים הללו התקבלה בשנת 1988, באמצעות חקיקת חוק החינוך המיוחד.
חוק החינוך המיוחד מגדיר מחדש את מטרות החינוך המיוחד ואת הזכויות המהותיות של הילד החריג ומשפחתו. החוק מבטיח את חובות מערכת החינוך כלפי הילד, וקובע הליכי השמה מחייבים.
החוק יושם בהדרגה במערכת החינוך, בשנת 1994 החלו לשלב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במספר יישובים בארץ, והחל ממשנת 1996 הושמה מדיניות השילוב בהיקף ארצי.