תקציר קולנוע ישראלי משקף נאמנה את  התהליכים שעברה החברה הישראלית  מראשיתה ועד תחילת האלף השלישי.   אחד המאפיינים הבולטים של החברה הצעירה    הוא התייחסותה השלילית ועוינת  ליהדות  ולכל דבר שריח גלותי נודף ממנה.  לכן זה לגמרה לא מפליא שבקולנוע, המייצג יחס זה,  בין השנים 1995 -1960  הופקו 410 סרטים עלילתיים   ורק ל – 20 סרטים   יש איזשהו קשר לתמטיקה דתית או חוויה דתית.(שניצר, 1995).
פר צ'ק (1998)מציעה ארבע הסברים   להעדר רגש דתי מן הקולנוע ישראלי :
1.הממסד הציוני שלל את יהדות מסורתית כיוון שהייתה מזוהה עם  גלות ,שהיא בתורה סימלה  עקרות, תלישות ושוליות  ותבע התנתקות מעולם תוכן דתי – מסורתי
2 . עם קום המדינה התחילו בעיות הקשורות במונופול האורתודוקסי על הדת,שלמעשה  גרמו להרחקת הציבור החילוני מן הדת היהודית ולשלילת היהדות כדת
3 . יחס בעייתי של  ההלכה היהודית לאומנות בכלל ולרפרזנטאציה בפרט
4 . זיהוי של המדיום  הקולנועי עם תרבות מערב, כולל מורשתו האסתטית הנוצרית.
יוצרי הקולנוע  היו אנשים חילוניים לכן רוב הסרטים הישראלים בנויים על הוויה חילונית, גם בתכנים וגם באופני המבע(שם, 1998) כמובן שהעדר תכנים דתיים, תמטיקה דתית או חוויה דתית  גורמים להיעדרות  של יהודי דתי וממסד דתי מן המרקע.אך אם כבר מופיעה דמות  דתית או ממסד דתי  היחס אליהם שלילי ועוין במתכוון. יחס זה נולד עם לידתה  של הציונות והתחזק עם בניית זהות אלטרנטיבית לזהות יהודית, שאיחדה את  עם  ישראל בתפוצות, נבנה בהתמדה כתוצאה מסוגיות חברתיות ופוליטיות, שהעסיקו ומעסיקות את החברה הישראלית במהלך שנות קיומה.
בעבודה זו אבדוק כיצד מוצג יהודי דתי וממסד דתי בקולנוע ישראלי מהקמת מדינת ישראל  – ועד שנות ה- 90 .
בניתוח התקופות השונות בקולנוע ישראלי אני מניחה שהייצוג של יהודי דתי והממסד הדתי משתנה מתקופה לתקופה בהתאם לשינוים אידיאולוגיים, לאומיים, חברתיים ופוליטיים שעברה מדינת ישראל. זה גם תלוי ביוצרים ישראלים, אנשי תעשיית הקולנוע והיחס שלהם לסוגיות אלה.
כדי לבדוק זאת חילקתי את הקולנוע הישראלי לחמש תקופות:
1.   קולנוע הלאומי  ההרואי בין השנים 1948- 1965, אשר התאפיין בעיסוק בסוגיות לאומיות
2 .  סרטי עיירה היהודית שנוצרו  בשנות  ה- 60 וקצת אחריהם והתאפיינו בהתרפקות נוסטלגית על עיירה גלותית
3 .  סרטי בורקס,שנוצרו  בין השנים
1 965-1980   ועסקו  בקונפליקט בין האשכנזים למזרחים ובבעיות חברתיות בכלל
4 .    תקופת השבר האידיאולוגי  -הקולנוע האישי בין השנים  70- 90 5.   שנות ה-90 –  בדיקת הזהות החברתית והאישית של הקולנוע ישראלי  ושובו של יהודי דתי וממסד דתי  אל הקולנוע  .
בכל תקופה אתייחס לסרט אחד או שתיים  בהרחבה -כמייצג תקופה  ואוסיף דוגמאות מסרטים נוספים במידת הצורך  ( את שמם אציין בגוף העבודה.) בתקופה של קולנוע לאומי הרואי אתייחס לסרטו של תורוולד דיקנסון,1955 "גבעת 24 אינה עונה"  , 1961. כנציג של סרטי עיירה  אתייחס  לסרטו של ישראל בקר, 1966 – "שני  קוני למל".מסרטי בורקס אתייחס לסרט  "סלאח שבתי" של אפרים קישון , 1964, "אני אוהב אותך רוזה"(1972) של משה מזרחי ו"חגיגה בסנוקר"(1975) של בועז דווידזון. מתוך הקולנוע האישי אתייחס לסרטו של אורי זוהר "שבלול", 1970.משנות התשעים ואילך יש ייצוג רב יותר של הדת , של סוגיות הנובעות מן הדת והחיים הדתיים וכן ייצוג רב יותר של דמויות דתיות בקולנוע והיה קשה להחליט  .  אך לבסוף בחרתי ב "ההסדר"   של יוסף סידר-2000 בעבודה זו אנסה לבדוק איזה תמורות  התחוללו בייצוג הדמויות הדתיות בקולנוע ומהן הסיבות שהובילו לשינוי באופן הייצוג.
תוכן העניינים
  מבוא ..3-4
 . פרק א'-סקירה כללית של ייצוג יהודי דתי וממסד דתי  בקולנוע ישראלי מהקמת המדינה ועד שנות ה-90  –.5-15
ò מקומו של יהודי דתי  וממסד דתי בקולנוע הלאומי  ההרואי בין השנים 1948-
1 965 –
.5-7
ò האם כל העולם קוני למל? ייצוג יהודי דתי וממסד דתי בסרטי עיירה-  שנות  ה-
6 0 -8-9
  òהיהודי הדתי   והממסד בסרטי בורקס- 1965-1980 ..10-11
 ò מה בין יהדות לקולנוע אישי? ייצוג יהודי דתי  וממסד דתי בתקופת השבר       האידיאולוגי  -הקולנוע האישי בין השנים  70- 90 –12-15
  פרק ב' – יש אלוהים! שובו של יהודי דתי וממסד דתי  אל הקולנוע  בשנות ה-90  -..16-26      מיסטיקה יהודית: המיועד,שחור ..
17-18
òהממסד הדתי והחרות הפנימית: סיפורי תל-אביב –18
òהכפיה והבחירה חופשית של אדם דתי :שלג באוגוסט -18
òהכמיהה למסורת חילונית יהודית : לילסדה — -…19
òהמשך דחיית העולם החרדי: הבננה השחורה ..19
òמעמד האישה בחברה חרדית: קדוש 19
òהדתי ומעמדו במסגרות חילוניות: אח של דריקס -.19-20 ההסדר –20-
5 òאיכה, ביה"ס לקולנוע "מעלה" -..
5  סיכום -..
28- 27
ביבליוגרפיה -.
30- 29