הפרעות נברוטית הנן תסמונות נפשיות ללא גורם אורגני ידוע, אשר בהן הפרט שומר על התובנה שלו (Insight), על בוחן המציאות (Reality Testing) ועל השיפוט התקין. אין הוא מחליף את חוויותיו הנפשיות את סבלו הסובייקטיבי עם המציאות החיצונית. למרות שההתנהגות מושפעת ע"י הסבל במידה רבה, היא נשארת לרוב בגדר הגבולות המקובלים, כאשר האישיות אינה לקויה. ההפרעות הפוביות הנן הנוירוזה הנפוצה והשכיחה ביותר (1998 ;1995 ,Yaniv).
בעבודה זו בחרתי להתמקד בהפרעת הפוביה אגורפוביה – פחד מפני שווקים, מקומות הומים.
פוביה, במובן הרחב של המושג, הנה בריחה, פחד. מקור המילה היא מהשפה היוונית – Phobos. זוהי נוירוזה, אשר החרדה תופסת בה חלק מרכזי מהתסמונת. בחולה הפובי, הפחד מתעורר רק במקרה של קשר עם אובייקטים או מצבים מסוימים או מגע עמם.
החולה מתנסה בפחד לא הגיוני, אשר מציף אותו נוכח אותם האובייקטים או המצבים, כאשר מבחינה מציאותית, הם מהווים סכנה מזערית. החולה, בדרך כלל, מודה בחוסר ההגיון שקיים בפחד. היא יכולה לשלוט במידה מסוימת על הפחד ע"י הימנעות מהסיטואציה והתרחקות מהגורם היוצר את הפוביה (1998 ;1995 ,Yaniv).
בהמשך העבודה, אסביר את ההפרעה לפי הגישה הפסיכודינמית ולפי שיטת הטיפול הביהביוריסטית. ההפרעה הזו עניינה אותי במיוחד, כיוון שהיא אינה מתרחשת בעקבות הופעת מקור פחד ברור.
תוכן עניינים
שם הפרק עמודים מבוא
3
הגדרה
4 גישה תיאורטית
6 -5
שיטת טיפול
8 -7
סיכום 9
רשימה ביבליוגרפית
1 0