תקציר חיפה כיום, היא העיר השלישית בגודלה בארץ. העיר מונה כ-
5 0 אלף תושבים. משתרעת מהאוניברסיטה בדרום עד סטלה מאריס בצפון. מבחינה מוניציפאלית היא כוללת את קריית חיים עד אזור סמיר ומחסני הצבא לפני טירה. יש בחיפה נמל בינלאומי, ארבע תחנת רכבת ושתי תחנות אוטובוס מרכזיות. המפעלים הבולטים באזור התעשייה הם בתי הזיקוק והמפעלים הפטרו-כימיים, לצד מפעלי תעשייה כבדה ובתי מלאכה. מתחם הייטק, משתרע מצידה השני של העיר ובו צומחת תעשיית העתיד.  לחיפה יש פוטנציאלי תיירותי, יש לה חוף ים, הר הכרמל, הגנים הבהאים, מזג אוויר טוב ואתרים דתיים, שמושכים אליה תיירים ומבקרים.  מוסדות הלימוד הגבוהים – האוניברסיטה והטכניון מושכים לחיפה עשרות אלפי צעירים. הממצאים הארכיאולוגיים בחיפה מעידים,  שעד תקופתו של ד'אהר אל עמר, בדואי, בן למשפחת זידאן,    (1710- 1775), היתה חיפה  עיר שולית, ששכנה מאזור בית החולים רמב"ם עד בית הקברות היהודי שבדרך יפו. תושביה עסקו בחקלאות, בדיג ובמסחר ימי.  בתקופה הפרסית (המאה השישית לפני הספירה), חלה עלייה בהתיישבות לאורך חופי א"י.  הממצאים מצביעים על שורת עיירות דייגים קטנות לאורך החוף, ששימשו כתחנות מסחר ומעברי ביניים. בתקופה זו גם היתה חדירה של מתיישבים אל תוך ההר. במאה הרביעית לפנה"ס שלטו החשמונאים באזור חיפה.  מתקופה זו ידועה העיר שיקמונה, שהתקיימה עד המאה ה-7 לספירה ונחשבה, על סמך הממצאים, לעיר מפוארת בעלת מעמד כלכלי מבוסס.  סמוך לשיקמונה קמו שתי עיירות קטנות: חיפה, היהודית וקסטרא השומרונית.    לחיפה יש איזכורים בספרות המשנה והתלמוד, הקשורים לחכמים שישבו בה, כמו אבדימי דמן.  חשיבותה של חיפה בתקופה ההיא נבעה גם מקרבתה למערת אליהו, שהיתה מקום פולחן ל-3 הדתות.
 החל מן המאה ה-3 לספירה התקיים במפרץ הקטן והשקט, כפר, שתושביו התפרנסו ממסחר ימי, דיג וחקלאות.  מבין הישובים שקמו ונעלמו באזור, רק שמה של חיפה שרד ועבר מדור לדור עד לימינו אנו.  במאה התשיעית לספירה, החליפה חיפה את שקמונה כעיר המרכזית והפכה למעגן ימי חשוב, שבו התקיימו קשרי מסחר עם מצרים.  תושבי המקום עסקו בבניית ספינות, במסחר ובדיג.   השלטון היה מוסלמי.
במאה ה-11 כבשו הצלבנים את חיפה לאחר מצור ממושך.   הם הרסו את העיר וטבחו את מרבית תושביה.  מאוחר יותר הורשו התושבים לחזור ולעסוק במסחר ובדיג. הצלבנים הקימו בעיר מבצר והיא הפכה למרכזה של סניורה, ששלטה על הכרמל, מישור החוף ועמק זבולון.   נמל חיפה  הפך נמל משני לנמל עכו.  בתקופה זו חדרו הכרמליטים הנוצרים לאזור חיפה. הם ישפיעו בעתיד על העיר, כאשר יחזרו אליה במאה ה-17.
במאות  ה-13- 16, כבשו הממלוכים את אזור החוף והחריבו את ערי החוף, כולל את חיפה.
השלטון העות'מאני  בא"י החל ב-1516.  עד 1761, היתה חיפה הרוסה למחצה ולא היתה מיושבת באופן קבוע. בתקופה זו היתה חיפה תחת שלטונו של בית טורבאי,  שהיה כפוף לשלטון בדמשק.
בשנת 1710, עלה לגדולה ד'אהר אל עומר, שביסס את שלטונו בארץ, תחילה כגובה מיסים, אח"כ כמושל טבריה ולבסוף כשליט על כל חלקה הצפוני של ארץ ישראל – מהשומרון ומישור חוף הכרמל ועד לדרום לבנון ולנהר הירדן במזרח. בשנת 1740- 1750, הפך ד'אהר אל-עמר למושל עכו. הוא פיתח את העיר ואת הנמל והקיף את העיר בחומות. בשנת 1761 סיפח ד'אהר אל-עמר את חיפה תחת שלטונו מתוך כך שהכיר בחשיבותה האסטרטגית וביכולתה להוות מכשול בפני תוקפים הבאים מדרום. אל-עמר הרס את חיפה העתיקה והקים במקומה את חיפה החדשה, במעבר הצר שבין ההר לים.  מתקופתו של ד'אהר אל עמר, החלה קרנה של חיפה לעלות.  השליטים המתחלפים בא"י הכירו בחשיבותה האסטרטגית של חיפה ובהתאם לכך הם פיתחו בה רכבת, נמל, שדה תעופה, בתי זיקוק ותעשייה.  הפיתוח המואץ משך אנשים שחיפשו פרנסה, ובעקבות זאת צמחה העיר והתרחבה, הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה דמוגרפית והן מבחינה שטחה. בתקופת מלחמת העולם השנייה, הפכה חיפה לבסיס אסטרטגי לצבאות הבריטיים במזרח התיכון .  בתקופה זו היתה חיפה  עיר מעורבת, קוסמופוליטית ומשגשגת. בתום שלטון הבריטים בארץ ולאחר מלחמת תש"ח, השתנה המבנה הדמוגרפי של חיפה באופן חד וקיצוני, כאשר רוב תושביה הערבים של חיפה ברחו ובמקומם הגיעו פליטים יהודים.
העבודה שלהלן, תתחקה אחרי  הגורמים הגיאוגרפיים, המדיניים והאסטרטגיים, שהשפיעו על ד'אהר אל עמר תחילה, על האימפריה העות'מאנית בשלהי שלטונה, ועל הבריטים, להאיץ את פיתוחה של חיפה.  
1 .   בחלק א' של הפרק הראשון יפורטו הגורמים שתרמו לפיתוחה של חיפה החל מתקופתו של ד'אהר אל עמר עד התקופה העות'מאנית.
2 .   בחלק ב' של הפרק הראשון יתואר הפרק של הקמת מסילת הרכבת החיג'אזית ותרומתה האדירה לחיפה. 
3 .   בפרק שני, יובאו הנסיבות להחלטה הבריטית לבחור בחיפה כנקודה אסטרטגית בהקשר לכל המזרח התיכון עד הודו. 
4 .   בפרק השלישי יתוארו שלבי הפיתוח של חיפה החל מספטמבר 1918, תאריך כיבוש חיפה ע"י האנגלים, עד תום המנדט הבריטי ב-14.5.1948. בעבודה יבדקו מאפייני הפיתוח ועד היכן צעדה חיפה מהיותה עיר כלואה בין חומות, בתקופתו של ד'אהר-אל-עמר, עד הפיכתה בסוף תקופת המנדט לעיר השלישית בגודלה בא"י ועיר מובילה מבחינה תעשייתית וכלכלית.