מבוא
בבואנו להגדיר מהי אוטוביוגרפיה, נתבסס על מספר הגדרות, שהחשובה בהן : מה היא התזה עליה נשענת האוטוביוגרפיה.  בהשוואה בין האוטוביוגרפיה של אדוארד סעיד, "עקור", לבין האוטוביוגרפיה של ג'ורג' סטיינר, "אראטה",  התחקיתי אחר התזות של היוצרים.  חיפשתי את האמירה שמעבר לסיפור, ומה המסר שלהם לקוראים.
"אוטוביוגרפיה, כשהיא טובה, שייכת לז'אנר שנמצא במרחב הדמדומים של כל מיני נושאים, בין ספרות לבין היסטוריה, לבין הדימיון. התחום הוא לא לגמרי מוגדר. הוא לא לגמרי ספרות והוא לא לגמרי לא ספרות".  שתי האוטוביוגרפיות, שלהלן, עונות להגדרה זו.
ההשוואה בין האוטוביוגרפיה "עקור" של אדוארד סעיד לבין האוטוביוגרפיה "אראטה" של ג'ורג' סטיינר  תתייחס למספר הגדרות, שלוקטו מסיכום ההרצאות במהלך השנה.
אדוארד סעיד אדוארד סעיד ז"ל, פלשתינאי, נולד בירושלים בשנת 1935, גדל בקהיר, את לימודיו הגבוהים עשה  בארצות הברית, שם חי את מרבית חייו.  אדוארד סעיד מת ב-26/09/2003 כאזרחי אמריקאי.
היה פרופסור לספרות השוואתית באוניברסיטת קולומביה, חבר האקדמיה האמריקאית למדעים ולאומניות, פובליציסט ופרשן בנושאי תרבות וספרות ובסוגיות הנוגעות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. חיבר ספרים שזכו לתהודה בינלאומית, כמו "תרבות ואימפריאליזם", "השאלה הפלשתינאית", "ייצוגים של האינטלקטואל", "הרהורים על גלות ואוריינטליזם". ספרו האחרון עורר פולמוס נרחב בקרב מזרחנים ברחבי העולם. את ספרו "עקור – לא מזרח ולא מערב" הוא פותח בדיון  על שמו האמריקאי 'אדוארד', ומידת התאמתו לשם המשפחה הערבי – סעיד. השם הוא נטל לגביו ומקור למבוכה, מבוכה שתתקיים לאורך כל חייו. הוא לעולם לא יהיה שייך באמת לעם, למולדת, למורשת. הוא תמיד יהיה תלוש ועקור, חסר שורשים, כשם של ספרו. ג'ורג' סטיינר ג'ורג' סטיינר, יהודי, נולד בפאריס בשנת 1929. התחנך בצרפת, למד בארצות הברית ובבריטניה, שם חי והקים את ביתו. הוגה דעות, סופר ומחזאי. ספרו "אראטה" הוא "מעין אוטוביוגרפיה אינטלקטואלית הנאחזת באירועים ובהתנסויות מפרשת חייו, כדי להעמיד לבדיקה מחודשת". סטיינר מעלה "כמה רעיונות ונושאים, שניצבו במרכזה של החשיבה וההגות בדורות האחרונים… ". ג'ורג' סטיינר ידוע בדעותיו האנטי ציוניות. הוא רואה את הקיום היהודי בגולה כדבר אידיאלי. בפרק ה' בספרו "אראטה" , שבו הוא  מתייחס לעם היהודי, לציונות ולאנטישמיות, הוא כותב: "למרבה הצער איני מרגיש שאני שותף לחוזה עם אברהם. לפיכך איני מחזיק בשטר בעלות, חתום כדין בידי שמים, על כברת קרקע
כלשהי במזרח התיכון – ואף לא בשום מקום אחר…"  בהמשך  הוא מונה את טעויות הציונות, שהסתמכה על מיסטיקה תיאולוגית-מקראית, ש"אין היא יכולה להאמין בה באמת ובתמים".
ספריו של סטיינר משכו ביקורת ועוררו תשומת לב ופולמוס בקרב אינטלקטואלים ברחבי העולם.  שמות חלק מספריו הם "מות הטרגדיה", "בטירתו של כחול-הזקן", "אחרי בבל", "אנטיגונות".
ספרו "The Portage to San Christobal of A.H", עורר פולמוס, בשאלות המוסריות שהעלה, כאשר השווה בין הנאציזם לציונות.
*   *   * סטיינר וסעיד הם שני "עקורים", חסרי מולדת, אזרחי העולם. האחד ממוצא פלשתיני והשני ממוצא יהודי. הם מביאים שני סוגי אוטוביוגרפיות. האחד מתחקה אחרי תולדות חייו ופורט אותה לפרטים, בסדר כרונולוגי, אמין, בסגנון הרומן של המאה ה-19. השני בוחר לאפיין את חייו  דרך התייחסות לנושאים פילוסופיים ואינטלקטואלים שונים כגון:  אמונה, דת, אתיאיזם, מוסיקה, ציונות ואהבה. הוא מתייחס באוטוביוגרפיה שלו לסופרים, אנשי רוח, עמיתים בעולם האקדמי, תלמידים, ויצירות ספרות שנוצרו בתרבות המערבית. הוא פחות עוסק בכרונולוגיה של תולדות חייו. ישנם קווים דומים בחיי הכותבים, אך האוטוביוגרפיות שלהן שונות, כפי שאפשר לראות בעבודה שלהלן.