"נקבת חזקיהו" בעיר דוד * * * מערכת המים בתקופה הכנענית- ראשית ירושלים.
אחד הדברים החשובים ביותר לקיומה של עיר הוא מקור מים. ללא מקור המספק תדיר מים לעיר, העיר לא תוכל להתקיים זמן רב. כשמדברים על עיר קדומה חייב להיות שבקרבתה יימצא מקור מים מהימן ונגיש ממנו יוכלו יושבי העיר לשאוב ולהשתמש. תחילתה של ירושלים כעיר, היא ככל הנראה בתקופה הכנענית. 1800 לפנה"ס תקופת הברונזה התיכונה ב'. הכנענים מתיישבים על הגבעה "המזרחית" (מה שנקרא לאחר מכן "יבוס" ואחר כך "עיר דוד") ושולטים בה. קרבת מעין הגיחון הנמצא בשיפוליה המזרחיים של הגבעה היה גורם חשוב ליצירת יכולת חיים ואפשרות לגידולים חקלאיים. ביצורי העיר שנחשפו מתקופה זו הם מרשימים בגודלם ומעידים על ירושלים כעיר חזקה ומבוצרת היטב. בכדי להכין את העיר לשעת מצור דאגו הכנענים ליצור נתיב מוגן ובטוח עד למעיין – עורק החיים שמשקולים שונים, חומת העיר לא כללה אותו ונמצא מחוץ לחומת העיר. לצורך זה נבנתה מערכת מתוחכמת הכוללת מנהרה תת קרקעית, בריכה רחבת מימדים, וביצורים עצומים סביב למעיין עצמו ולבריכה.
מעין הגיחון.    למרגלות עיר דוד בצד מזרח, בתוך האפיק של נחל קדרון, נמצא מעיין הגיחון שהוא מקור המים העיקרי של ירושלים הקדומה. שם המעיין בא כנראה מכך שמימיו מגיחים ופורצים מתוך הסלע. סיבה אפשרית נוספת לשם היא העובדה שבעבר, הגיחון היה מעיין פועם, שמדי פעם שפע כמות גדולה של מים בזמן קצר. המעיין עצמו נמצא מחוץ לחומות העיר והגישה אליו בשעת מצור הייתה בעייתית.
חציבת נקבת חזקיהו.
בימי חזקיהו, המאה ה7 לפנה"ס, נחצבה נקבה ארוכה העוברת מתחת לעיר ומובילה מים ממעיין הגיחון אל החלק הדרומי מערבי של העיר. הנקבה מתפתלת בצורת S ומובילה בסופה לאזור בריכת השילוח (ברכת סילוואן). אורכה הכולל של הנקבה הוא 533 מטרים. הפרש הגבהים בין המעיין למוצא המנהרה בצד השני של עיר דוד בבריכת השילוח הוא 33 ס"מ בלבד והשיפוע הממוצע של המנהרה הוא 0.7 פרומיל בלבד, שיפוע קטן מאוד. המלמד על יכולת הנדסית מעולה. אחד הממצאים המדהימים במערכת המים כולה, הוא כתובת בכתב עברי קדום שנתגלתה בשנת-1880, כ-6 מ' לפני מוצא הנקבה. הכתובת מתארת את מבצע החציבה משני כיוונים בו זמנית ושופכת אור על מבצע החציבה כולו.
בהמשך ננסה לעמוד על כמה מן השאלות הקשורות בחציבת הנקבה:
לשם מה נחצבה הנקבה?
כיצד בוצעה פעולת החציבה?
מה ניתן ללמוד מכתובת השילוח שנתגלתה.
מדוע נחצבה הנקבה? מאז כיבוש ירושלים ע"י דוד המלך במאה ה10 לפנה"ס, התפתחה העיר והתרחבה. בימי חזקיהו המלך (המאה ה7
לפנה"ס) הכילה העיר שכונות חדשות וכללה את הגבעה המערבית. מה הייתה הסיבה להטיית מי הגיחון ולמאמצים המרובים שהושקעו בחציבת הנקבה?
גישה אחת קושרת את חציבת הנקבה בהתפתחות המואצת שעברה העיר בימי חזקיהו.
הגישה למעיין הייתה אפשרית, אולם לאנשי הגבעה המערבית היה זה די רחוק, ובנוסף המקום של אזור המעיין היה צר ולא כל כך –