בתקופה שלאחר הקמתה הייתה ישראל אחת מהארצות קולטות ההגירה הבולטות בעולם, בייחוד בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה ובעשור של שנות ה-90 של המאה ה-20. יחסית לאוכלוסייה הקולטת ואף בממדים מוחלטים במספר תקופות, העלייה לישראל הייתה ברמה של ההגירה לקנדה, לאוסטרליה ולניו זילנד, ויחסית לאוכלוסייה, גבוהה אף מזו של ארצות-הברית (סיקרון,2003).             ישראל מהווה מקרה מיוחד של מדינת הגירה. בתחילת המאה ה-20, בשנים שקדמו להקמת המדינה, הציבה האוכלוסייה המקומית יעד- להחיות את השפה העברית, כחלק מיצירת הלאומיות החדשה. על מנת שעברית תהפוך לשפה השלטת, על האוכלוסייה היה ליצור מדיניות המונעת שימוש בכל שפה אחרת מלבד עברית. על כן, מרבית המהגרים שהגיעו מהתפוצות, ויתרו על השימוש בשפת האם שלהם.
            בשני העשורים האחרונים, החלה מתפתחת גישה יותר פלורליסטית בקרב החברה הישראלית, כלפי רב- לשוניות, כלחלק מהמודרניזציה שעוברת מדינת ישראל. גישה זו הובילה לפיתוח של מדיניות ליברלית וחיובית יותר כלפי שימור של תרבות המהגרים.             מדינת ישראל, בהיותה מדינה של הגירה ממושכת, מציגה דוגמאות לתהליכי הסתגלות של קבוצת אתניות שונות בתוך החברה כולה. העלייה נמשכת כבר שנים רבות וניתן לבחון את ההתאקלמות של קבוצות אתניות מתקופות שונות. כך לדוגמא גל העלייה  הרוסית בשנות ה-70 , מהווה דוגמא למהגרים שעזבו את ארצם לצמיתות וניתקו את מרבית הקשרים עם העבר שלהם, הן במובן החברתי, והן במובן התרבותי. הקשר בין ישראל לברית המועצות היה יחסית חלש ולא התקיימו קשרים תרבותיים בין המדינות (Olshtain & Kotik, 2000). מלבד גלי העלייה הגדולים מרוסיה, התרחשה במקביל העלייה מאתיופיה. מתחילת שנות השמונים וממשיכה במספרים לא מבוטלים גם היום. אפשר להבחין בשני מחזורי עלייה עיקריים  מבצע משה בשנות השמונים ואחריו מבצע שלמה בשנות התשעים.  קליטתם של עולי אתיופיה בישראל הנה תהליך ארוך טווח, שכן מדובר באוכלוסייה עם מאפיינים ייחודים ושונים מאלו של כלל האוכלוסייה היהודית בישראל. למרבית עולי אתיופיה נקודת פתיחה חברתית וכלכלית נמוכה. רוב העולים המבוגרים חסרי השכלה יסודית ואינם יודעי קרוא וכתוב, ולחלקם קושי בלמידת השפה העברית ובשימוש בה, כך שיכולתם לעזור לדור הצעיר בתהליך היקלטותו בארץ מוגבלת. בשל המאפיינים הייחודים של עלייה זו, החלטנו לבחון את האופן שבו משתלבים צעירי העדה במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ביחס לילדי הארץ. השערת המחקר גורסת כי ישנם הבדלים בהתאקלמות בשל הבדלי הרקע והתרבות הקיימים בין ילדי הארץ לילידי העדה האתיופית. ת.עניינים מבוא. 1
פרק 1. רקע
תיאורטי 3
1 .1 העלייה האתיופית לארץ ישראל –רקע. 3
1 .2  אתניות וקבוצות ריבודיות. 5
1 .3 יחסי עדות בישראל. 5
1 .4 ההגירה והשפעתה על העולים האתיופים.. 6
1 .5 עולים מאתיופיה  במוסדות להשכלה גבוהה. 8
1 .6 רציונל המחקר. 9
פרק 2. השיטה. 10
2 .1 אוכלוסייה. 10
2 .2 כלים.. 10
2 .3 הליך. 10 פרק 3. ממצאים.. 11
פרק 4. דיון 18
מסקנות וסיכום.. 21
מסקנות וסיכום.. 21
רשימת מקורות. 22
נספחים.. 24