תקציר העבודה:
קיבלה הצטיינות יתרה של 98 !! אחד המאפיינים החמורים ביותר של משבר האבטלה האחרון הוא כי, להבדיל מן הצפוי, פגעה האבטלה במקרה זה בכל שכבות האוכלוסייה, גם בשכבת העובדים המשכילים. זאת כאשר, באופן מסורתי, נחשבה שכבה זו לעמידה יחסית מפני פגע האבטלה. על פי תיאורית ההון האנושי, עובד בעל השכלה הוא עובד בעל הון אנושי גבוה יחסית. הביקוש לעובדים כאלו גבוה יותר, וכיוון שנדרשת השקעה כלכלית וטמפורלית ברכישה השכלה, כמו גם כישורים ויכולות בסיסיות שאינם מאפיינים באופן שווה את כל הפרטים, רמת ההיצע של עובדים אלו היא נמוכה. כל אלו מצביעים על סיכוי נמוך יותר של עובד משכיל להיות מובטל, ולעומת זאת, מקרים בהם נוצרת אבטלה עמוקה גם בשכבות העובדים המשכילים מצביעים על משבר מהותי במשק, ומהווים סכנה אמיתית להמשכיותו. זאת משום שעובדים מסוג זה עשויים למצוא אפשרויות תעסוקה מחוץ למשק (היינו, בחו"ל), כלומר, לגרום ל'דימום' של עובדים כישרוניים אל מחוץ למשק העבודה. לחליפין, עשויים עובדים אלו להתייאש ולצאת מכוח העבודה, והתוצאה דומה – אובדן כוללני למשק והורדת איכות כוח העבודה האזרחי הקיים.
עבודה זו תתרכז בבדיקת הקשר בין השכלה לאבטלה במשק הישראלי. כאשר, עובדים בעלי 13 שנות לימוד ומעלה יוגדרו כעובדים משכילים ועובדים בעלי 0-12 שנות לימוד יוגדרו כעובדים לא משכילים. מדד זה לוקה בחסרון, בכך שאינו משקף את איכות ההשכלה או סוג ההשכלה שנרכשה, אולם הוא המדד האפשרי היחיד בשל זמינות הנתונים הקיימים. מדד זה משמש גם את מרבית החוקרים בתחום. השאלה שתישאל היא: מה אופי הקשר בין השכלה לאבטלה במשק הישראלי? שאלה זו תיבחן בשלושה מישורים – הן בבחינת שיעורי האבטלה בקבוצות העובדים השונות,הן בבחינת שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בקבוצות השונות והן במסר שעות העבודה השבועיות לפרט. כאשר, משוער כי קיים קשר הפוך בין השכלה לשיעור אבטלה וקשר ישיר בין רמת השכלה להשתתפות בכוח העבודה האזרחי וכמו כן ימצא קשר ישיר בין רמת ההשכלה לכמות מספר שעות העבודה, כך ששיעורי האבטלה בקרב עובדים משכילים נמוכים יותר בהשוואה לעובדים לא משכילים ושיעור השתתפותם של עובדים משכילים בכוח העבודה האזרחי גבוה יותר בהשוואה לעובדים לא משכילים ומספר שעות העבודה לעובדים משכילים גבוהה יותר מאשר עובדים ללא השכלה. העבודה תכלול סקירת ספרות, שתתבסס על מקורות אקדמאיים ומחקריים בתחום, ובה תיבדק בעיית האבטלה, השפעותיה על המשק, גורמים לאבטלה וכן גורמים ליצירת פערי אבטלה בין עובדים משכילים. כמו כן, תכלול העבודה מחקר אמפירי בו יבחנו השערות המחקר על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מן השנים האחרונות. האם יתכן, כי במשק הישראלי של שנות ה-2000, לא זוכה העובד המשכיל ליתרון לעומת חברו שאינו משכיל??
תוכן עיניים
1 . מבוא. 2
2 .
סקירת הספרות. 5
2 .1
בעיית האבטלה והשפעתה על המשק. 5
2 .1.1
מדד האבטלה. 5
2 .1.2
השפעת האבטלה על המשק. 6
2 .2
הגורמים המשפיעים על שיעור האבטלה במשק. 8
2 .2.1
שיעור הצמיחה במשק. 8
2 .2.2.
שינויים מבניים בתעסוקה. 10
2 .2.3
שינויים בכוח העבודה האזרחי 11
2 .2.4
מדיניות ציבורית. 11
2 .3
אופי הקשר בין השכלה לאבטלה. 13
2 .3.1
השפעת רמת ההשכלה על התעסוקה. 13
2 .3.1.1
השפעת ההשכלה על שיעור ההשתתפות בכח העבודה. 14
2 .3.1.2
השפעת ההשכלה על ההסתברות לאבטלה. 16
2 .4
אופי הקשר בין השכלה לאבטלה במשק הישראלי 18
2 .4.1
גורמים לצמצום פערי אבטלה בין עובדים משכילים ללא משכילים במשק הישראלי 21
2 .4.1.1
גידול בשיעור העובדים המשכילים במשק. 21
2 .4.1.2
המשבר בענף ההיי-טק. 23
2 .5
אופי הקשר בין השכלה לכמות שעות העבודה. 24
2 .6
סיכום סקירת הספרות. 26
3 .
שיטת המחקר. 27
3 .1
השערות המחקר. 27
3 .1.1.
השערה מס' 1. 27
3 .1.2.
השערה מס' 2. 27
3 .1.3.
השערה מס' 3. 28
3 .2
אוכלוסיית המחקר והמדגם.. 28
3 .3.
שיטת הניתוח. 28
3 .4
מגבלות המחקר. 29
4 .
ממצאי המחקר. 30
4 .1.
סטטיסטיקה תיאורית של נתוני אבטלה. 30
4 .2.
סטטיסטיקה תיאורית של נתוני השתתפות בכוח העבודה האזרחי 31
4 .3.
סטטיסטיקה תיאורית של נתוני השכלה וכמות שעות עבודה שבועיות. 32
4 .4
השערה מס' 1. 33
4 .5
השערה מס' 2. 34
4 .6
השערה מס' 3. 35
4 .7
סיכום הממצאים.. 35
5.
סיכום ומסקנות. 37
6 .
ביבליוגרפיה. 39