עבודה סמינריונית בקורס קניין רוחני                            תואר שני במשפטים
1 .   מבוא. 2
2 .   הבסיס הרעיוני לאיסור ההעתקה. 5
2 .1.          הזכויות המוסריות. 5
2 .2.          הזכויות הכלכליות. 7
2 .3.          הצורך בחקיקה/ הקונפליקט.. 8
3 .   החקיקה. 10
3 .1.          כללי 10
3 .2.          זכויות מוגנות בענייני העתקה- "ישן" מול "חדש". 12
3 .2.1          העתקה. 12
3 .2.2.          העמדת היצירה לרשות הציבור. 14
3 .2.3.          שימוש הוגן ביצירה. 15
4 .   הפרת זכות השכפול וההעתקה בעידן האינטרנט – הפרות נפוצות. 18
4 .1.          העתקה בפועל. 18
4 .2.          עותקים מיצירת קישורים.. 19
4 .3.          שעתוק באמצעים דיגיטליים.. 20
4 .4.          הפרה תורמת. 22
5.   סיכום.
5
6 .   ביביליוגרפיה. 26

1 .   מבוא
משחר ההיסטוריה האדם יוצר יצירות בתחום הספרות, המוסיקה, הדרמה והאמנות. היצירה היא פרי האינטלקט והאישיות של המחבר והחוק מכיר בהם כנכס אישי שראוי להגנה משפטית. הזכויות ביצירה שייכות לאדם שחיבר אותה והחוקים במדינות העולם מעניקים ליוצר את הזכות לאסור על גורמים אחרים להעתיק את היצירה או לנצלה למטרות מסחריות. זוהי למעשה זכות היוצרים.
זכויות יוצרים קיימת בכל יצירה או עבודה מקורית הבאה לידי ביטוי מוחשי כלשהו, שממנו ניתן לתפוס, לשכפל, לשדר או לקלוט את היצירה באמצעות החושים הטבעיים. הגנת זכויות יוצרים איננה חלה על הרעיון עצמו אלא רק על ביטויו המוחשי. זכות זו ניתנת כאמור, כדי למנוע מגורמים אחרים לגזול את פירות ההשקעה והמאמץ האינטלקטואלי של היוצר וגם מתוך אינטרס ציבורי לתגמל את היוצר ולעודד אותו להמשיך וליצור פרק ג'  לחוק זכות יוצרים – 2007 מונה בסעיף 11 רשימת זכויות יוצרים מוגנות הראשונה ברשימה היא זכות ההעתקה. סעיף 12 שלאחריו, מגדיר מהי העתקה, באופן המתאים לתקופה העכשווית. גם החוק הישן ציין בלשונו המיושנת (שעתוק) את זכות זו כראשונה מבין הזכויות העתקת יצירה היא הזכות הבסיסית ביותר מבין כלל זכויותיו של בעל זכויות היוצרים והיא מעניקה לו זכות בלעדית להעתיק את יצירתו להפיק ממנה עותקים. כל טכניקה  של העתקה וכל אופי של טביעה נתייחדו לבעל זכויות היוצרים. הזכות חולשת גם על העתקת יצירה במדיום שונה ובמימד שונה.
 הזכות ניתנת עבור יצירה מקורית, כלומר יצירה שהיא פרי עמלו של היוצר ושזה לא העתיקה ממקור אחר, וכן עליה לתת ביטוי באמצעות צורת התבטאות מוחשית יצירה שהיא קניין משותף או שייכת לציבור, איננה יכולה להיות יצירה הזכאית לזכויות יוצרים. לא תינתן הגנת זכויות יוצרים לביטויים בלתי מוחשיים וערטילאיים  או לרעיונות. הגנת זכויות יוצרים מוקנית אוטומטית ברגע היווצרה של היצירה.
תמצית הבעיה היא שינוי סביבת חייהן של הזכויות מעולם מוחשי ומוכר לעולם וירטואלי – עידן האינטרנט.  כל יצירה אומנותית-ספרותית, מוזיקלית או ויזואלית ניתנת להמרה לקובץ מחשב. כל קובץ מחשב ניתן להצבה ברשת וכל קובץ ברשת ניתן להעתקה בקלות רשת האינטרנט איננה ישות פיזית או מוחשית, אלא רשת ענק המקשרת בין אין ספור קבוצות קטנות של רשתות מחשבים המחוברות ביניהן. זוהי רשת של רשתות. מבנה זה של רשתות ומחשבים הוא מורכב  ביותר ויש הסוברים שמציאות חדשה זו מסמלת את סופם של דיני זכויות היוצרים.
   מבנה ייחודי זה מקשה על כל אפשרות פיקוח או בקרה, הנגישות הבלתי מוגבלת לאינטרנט, המידע הנגיש, הקלות בה ניתן להעתיק מידע דיגיטאלי והאנונימיות היחסית של המשתמש מהווים פוטנציאל אדיר לניצול לרעה.
תחום זכויות היוצרים מושפע מהמהפכה הדיגיטאלית יותר מכל תחום משפטי אחר, שאלות שלפני מספר שנים היו בגדר שאלות אקדמיות בלבד החלו להעסיק מחוקקים ולעלות באופן קונקרטי בביהמ"ש. מהן הבעיות המרכזיות איתן נאלצות זכויות אלו להתמודד בעידן זה? האם כתוצאה מכניסה לעידן האינטרנט נפגמת חשיבותן של זכויות אלו? והאם עדיין, בעידן הדיגיטאלי, יש מקום לדיני זכויות יוצרים, כפי שהכרנו עד היום? בעבודתנו זו בחרנו להתמקד בזכות השכפול וההעתקה מבין מכלול הזכויות המעוגנות במסגרת זכויות יוצרים. נראה כי הפרת זכות ההעתקה היא הנפוצה ביותר, והיא זו "המולידה" בעקבותיה את יתר ההפרות (זכות ההפצה, הפרסום וכדומה).
בעל זכויות יוצרים זכאי למנוע מכל אדם אחר להעתיק את היצירה. זכות ההעתקה מתייחסת לכל סוגי היצירות. העתקה כוללת הפקת עותקים מהיצירה או חלקים ממנה.  זכות זו אינה אבסולוטית ויש מקרים בהן ההעתקה מותרת וזה כשמדובר ב"טיפול הוגן" לפי ס' 2 (1) לחוק זכות יוצרים-1911, או "שימוש הוגן" לפי סעיף 19 לחוק זכות יוצרים 2007, וכן מקרים נוספים שהחוק מפרט. זכות ההעתקה היא תמציתה של זכות היוצרים והיא מעניקה כאמור לבעליה את הזכות  למנוע מאחרים להעתיק בלי הרשאה את מלאכת היצירה המקורית. לא בכדי נמנתה בחוק כראשונה ברשימת הזכויות. בפסיקה ישנה  חברת סטרוסקי בע"מ נ' ויטמן בע"מ  ביהמ"ש קבע כי אין חשיבות לתהליך הייצור שמשתמשים בו כדי להעתיק את היצירה אלא לסוג היצירה.
כדי לענות על השאלות המוצגות לעיל, נבחן בעבודתנו את הרקע להכרה בזכות זו, כיצד היא  מעוגנות בחקיקה  וכיצד החקיקה מקדמת את אותם אינטרסים אשר בגינם הוחלט להכיר בזכות. נבדוק גם כיצד בתי המשפט מתמודדים עם "קשיי ההסתגלות" של זכויות היוצרים לעולם המידע, בין היתר נבחן מהם הפתרונות פרקטיים לאותם קשיים וכל זאת תוך התמקדות בזכות ההעתקה.
מרבית הפסיקה בישראל תתבסס מן הסתם על החקיקה הישנה.
לכן ניתן משקל לחקיקת חוץ.