מבוא:
נושא התיירות זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב רבה בקרב מקבלי החלטות, האקדמיה והציבור הרחב. בעקבות שינויים חברתיים וכלכליים שחלו במאה העשרים,  הפכה התיירות למוצר צריכה, ולצדה התפתחה תעשייה ענפה הכוללת סוכנויות נסיעות, מדריכי טיולים, שירותי לינה וכדומה.
על פי World Tourism Organization תעשיית התיירות כיום הינה התעשייה המתפתחת ביותר בעולם ונחשבת לגורם מרכזי וחשוב בכלכלתן של מדינות רבות. גדלה תעשיית התיירות גדלה בשעורים שנתיים של קרוב ל – % 10 ולפיכך מכפילה עצמה כל 10 שנים. 700 מיליון נוסעים בינלאומיים מגיעים מידי שנה, 4 מיליון נוסעים אוויריים מידי שנה, נסיעות ותיירות הם כ – % 11.7 בעולם, 1/2 מיליון חדרי מלונות חדשים נבנים בכל שנה,
3 1 מיליון פליטים ו – 100 מיליון מהגרים בכל זמן פנוי, 700 מיליון מכוניות נוסעים.
על פי אהרוני (1982) כל אסטרטגיה מבוססת על זיהוי היתרונות , האיומים והגורמים המגבילים של הפירמה בהשוואה לאלו של פירמות אחרות המתחרות בה ועל ניתוח הסביבה שבה פועלת הפירמה – על מנת להתאים את משאבי הפירמה למשימות שנבחרו תוך התאמתם לתנאי הסביבה המשתנים.
על פי Greasley (1999) לשם ניצחון בתחרות זו על עסקי תיירות לבחור ולתכנן אסטרטגיות ניהוליות מתאימות. ארגונים לא יצליחו אם הם אינם מסוגלים לספק שירותים או סחורות בזמן הנכון ולמקומות הנכונים. בעבודה זו נבצע ניתוח של אסטרטגיה קיימת לארגון "איסתא ליינס" חברת הנסיעות של הסטודנטים של ישראל באופן ביקורתי וניתן המלצות לשיפור המצב הקיים תוך שימוש בתיאוריות ובמודלים רלוונטים.