ב"                                                                   החוג לחינוך                                                                     תשס"ח שם הקורס:
סמינריון הגירה ואתניות בחברה הישראלית.
מרצה: הגשת סמינריון בנושא:
קשיי הקליטה וסטריאוטיפים על העלייה האתיופית.
שמות המגישים:
תאריך הגשה:
28/10/08
תוכן עניינים:
     מבוא
     הקדמה ותודות     
1 .פרק א'.
     1.1 הרקע למחקר עמ'
6
1 .2 יהודי אתיופיה- רקע כללי –…עמ' 7-9
     1.3 יהודי אתיופיה- מאפיינים תרבותיים –..עמ'
1 0-19
     1.4 חינוך בעזרת פתגמים- גשר למורשת התרבותית –..עמ' 20-22
     1.5 סטריאוטיפים של העולים מאתיופיה בעיני החברה -…עמ' 23-27
     1.6 עליית יהודי אתיופיה-שנות השמונים והתשעים –…עמ' 28-31
   
2 .פרק ב':
     
2 .1 מתודולוגיה ..עמ'
3 2-33
     
2 .2 שאלות המחקר –..עמ'
3 4
      2.3 ניתוח תוכן …עמ'
3 5-36
         
3 .פרק ג':
      3.1 דיון –..עמ'
3 7-48
      3.2 מסקנות -.עמ'
4 9
      3.3 הצעות למחקר עתידי ..עמ' 50       3.4 בניית מודל לקידום תהליך הקליטה –.עמ' 51-53
      3.5 סיכום -…עמ' 54
     נספחים –..עמ' 55
     נספח א'- טבלאות נתונים ..עמ' 56-57          נספח ב'- ראיון עם ל'-עולה מאתיופיה עמ' 58-61
     נספח ג'- כתבה מהעיתונות עמ'
6 2-63
     נספח ד'- אמרות ופתגמים .עמ'
6 4-67
     נספח ה- הסברים על אתיופיה –.עמ'
6 8-70      ביבליוגרפיה -.עמ' 71-74
ליהודים בצפון.
נימצא נא יחד. יש לנו כח וחכמה רק כאשר אנו מכירים זה את זה.
פרסמו נא את הלחנים שלנו ואת פירושינו לספרים הקדושים.
נדרתי נדר לבקר בירושלים.
בואו לקראתי או שאלך לקראתכם.
אל תאשימוני שאני מפחית בכבוד השבת מכיון שלמען התורה מפחיתים מהתורה.
אני עני ואין לי במה לממן את מסעי. אשמור את השבת עד הים.
אני יודע לפרש את כל כתבי הקודש ואף את הברית החדשה של הנוצרים.
אפשר למוצאני באקסום באמצעות אנטואן.
– אנטואן ד'אבדי (אנ'), דברים שהשביעו יא איינה מיזה לפרסם באירופה, 1848
מבוא
ניתן לזהות בהיסטוריה של מדינת ישראל שלוש גלי עלייה מרכזיים – גל העלייה אשר אפיין את קום המדינה בסוף שנות ה –
4 0 ותחילת ה-50 ; גל העלייה שאפיין את שנות ה – 70 ; וגל העלייה שאפיין את שנות ה – 90. זהותם של עולים אלו העסיקה מחקרים רבים, שבדקו נושא זה באמצעות סקרים. אך בדיקות אלו התמקדו בעיקר בגל העלייה של שנות ה-90, באוכלוסיית העולים מברית המועצות. קיימת התחושה שאוכלוסיית העולים מאתיופיה הוזנחה על ידי החוקרים, למרות שהם היוו חלק נכבד מהעולים. ישנן מספר השערות נפוצות על הופעת קהילה יהודית באתיופיה, הגורסות כי יהודי קהילת "ביתא ישראל" הנם צאצאים למהגרים יהודים ומקומיים שהתגיירו, ואף משערים שקיים קשר עם עשרת השבטים, בעיקר שבט דן, באילן היוחסין. בני העדה ידועים במחוזותיהם בשם "פלאשים". יסוד המילה "פלש" הנו מן השפה השמית, געז – עבר, גלה. שם זה נתפס כגנאי המכנים את בני העדה הגולים והזרים בקרבם.
"ביתא ישראל" מכונים בשמות גנאי וקללה שונים המזהים אותם כמכשפים, בעלי עין הרע, חסרי שורשים וכדומה. מעמד היהודים היה נמוך.מעמדם הנמוך, אשר לעתים הגיע עד לסכנת נפשות, והחלום לעשות עלייה היו שתי הסיבות העיקרים אשר הניעו את הקהילה לעלות לארץ, זאת בארגון ה"מוסד" ובשיתוף עם ראשי הקהילה שתרו אחר דרכי מילוט עד שהחליטו על סודאן כנתיב בריחה רגלי ומשם לארץ. לצערנו, נתיב המילוט הרגלי גבה מחיר יקר של קורבנות בנפש.  מאבקם של בני "ביתא ישראל", לא הסתיים בהליך העלייה הטראומתי. נקודות חיכוך החלו להופיע, כאשר נוספו המאבקים על זהותם בעקבות ספקות הרבנים בנוגע ליהדותם והרצון לגיירם כהלכה, סטריאוטיפים הנוגעים לצבע עורם והבדלי התרבות וקשיי הסתגלות. כל זאת נוספו לקשיים שכבר קיימים – הפירוד ממשפחתם שנשארה באתיופיה, פער חברתי ותרבותי חריף והזהות הלא ברורה יצרו משבר חריף שהתבטא, בין השאר, על ידי נשירה מבית הספר, שבירה של ההיררכיה המשפחתית ויצירת מצב של "אנומיה" ועבריינות.  באמצע שנת 2004 עלתה לאוויר סדרת אנימציה חדשה בשם "מ.ק. (מחנה קבע)
2 2". הסדרה מספרת באופן הומוריסטי וסאטירי את קורותיהם של חיילי בסיס טילים גרעיניים אי שם בדרום הארץ. מ.ק. 22 אינה סדרה "חביבה" ואין לטעון ולו לרגע שהיא סדרה תקינה פוליטית. זו סדרה וולגרית וגזענית בעלת הומור המוגדר לא אחת כנמוך ומתבססת על בניית דמויות סטריאוטיפיות וחד מממדיות. ייצוגם של העולים החדשים בחברה הישראלית בא לידי ביטוי בשתי דמויות בסדרה: הרופא הרוסי, ואדיסו הש"ג האתיופי. דמותו של אדיסו מביאה לצופה מספר מסרים סטריאוטיפים חדשים בנוגע לקהילה האתיופית שעליה היא מתבססת. בעבודה זו יוצגו מידת הסתגלותם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית, קליטתם החברתית, קשיי קליטה, הסטריאוטיפים האופייניים לקבוצת העולים האתיופים ומקורותיהם של סטריאוטיפים אלה. דגש מיוחד יושם על סטריאוטיפים עדתיים הבאים לידי ביטוי לראשונה בסדרה זו. על סמך המידע שנציג בהמשך, ננסה להציג את ההיגיון בתיאוריה שלנו ולפיו, ננסה לבנות בפרקים הבאים את המחקר ושיטת המחקר שלנו בנושא קליטת יהודי אתיופיה,סטריאוטיפים מהסדרה: מ.ק 22, והשוואה בין הדמות בסדרה ואפיונה בסדרה, לבין עמדות וסטריאוטיפים המשתקפים בחברה הישראלית.
הקדמה החברה הישראלית היא חברה מתהווה, העוברת שינויים דמוגרפיים, חברתיים, אידיאולוגיים וטכנולוגיים, ובמקביל נאלצת לספק פתרונות מידיים לבעיות הכרוכות בשינויים אלה (פרץ, 1997). בנוסף לכך התחוללו בחברה הישראלית תמורות בגישת הקליטה, מן הסוג המאפיין בעת האחרונה גם חברות אחרות הקולטות מהגרים רבים: מדובר במעבר ממדיניות קליטה של כור היתוך למדיניות קליטה רב תרבותית. על-פי גישת כור ההיתוך, העולים אמורים להשיל מעליהם את התרבות והמסורת שהיו נחלתם בארץ מוצאם (ליסיצה ופרס, 2000). הגישה הרב תרבותית, לעומת זאת, נותנת לגיטימציה לתרבויות-המוצא השונות (אייזקוביץ, 1996;Poggeler, 1993  Yaron &).
בתוך שלל התמורות הללו בולט תהליך קליטתם של יהודי אתיופיה בבעייתיות הייחודית שהוא מציב. בשל ההבדלים התרבותיים, המיומנויות הנמוכות וההון האנושי הדל נתפסת קבוצת העולים מאתיופיה כמיוחדת, ונדרשה הקמת מסגרות ייחודיות כדי להקל על הסתגלותם (ברנדס, 1996; פרסומי המשרד לקליטת עלייה,
1 998). אי נקיטת גישה התערבותית והימנעות מטיפול אינטנסיווי פירושם היה הפקרתם עולים אלה במערכת לא מוכרת, אך התערבות זו, לכאורה ברוח גישת כור ההיתוך הישנה, נתפסה כלא מתחשבת די הצורך ברגשותיהם ובזהותם של העולים, השרתה תחושות ניכור והובילה למחאה (קימרלינג, 1998). ככלל, היעדים שהציבה לעצמה מדינת ישראל הם קליטה חברתית ותרבותית של העולים, תוך שמירה על ייחודם התרבותי. המשימה הראשונה היא להבטיח את שילובו של העולה (המשרד לקליטת עלייה, 1998); המקום הטבעי להגשמת משימה זו הוא האולפן לעברית (פרלמוטר, 1995). למפגש הבין-תרבותי באולפן לעברית יש גם פונקציה חברתית: הוא מהווה נקודת מפגש בין העולים מאתיופיה והחברה הקולטת. שיקול זה הנחה אותנו בבחירת המשתתפים במחקר.
בחרתנו להציג את השקפתם של אלה מבני העדה שהיו נקלטים בעבר והפכו לקולטים בהווה.
התהליך המורכב שהם עברו אפשר להם התבוננות ביקורתית ורפלקסיבית על תהליכי הקליטה ועל החברה. העולים הוותיקים פירשו ופענחו את החברה, מתוך ניסיונם לפלס את דרכם בתוכה. יש בכוחן של התפיסות שהם מציגים כדי לשקף את התנועה על ציר הרצף שבין הדרה, שלילה, חסימה וצמצום של הזדמנויות חינוכיות וחברתיות של העולה לבין הקצה השני על ציר הרצף – הכללה (אינטגרציה) ושילוב.