מושג הילד בתרבות המערב:
א.      בספרו "ההיסטוריה של הילדות", מציג פיליפ אריאס את התיזה שלו ביחס לתפישת הילדות בתרבות המערב. ההנחה הבסיסית של אריאס היא שהילדות היא תופעה היסטורית שהתפתחה עם השנים. אריאס טוען, כי עד המאה ה- 17
(בתקופת ימי הבניים), תופעת הילדות והנעורים לא באה לידי ביטוי, לא נכחו ילדים באירופה ולא באו לידי ביטוי בתחומי החיים. כלומר,כוונתו אינה להיעדר במשמעות הביולוגית (הבלתי נמנעת) של המושג ילדות, אלא, במשמעותו החברתית- כתפישה תרבותית. אריאס במחקריו פורץ את גבולות המקור המדעי והמחקר הכמותי מאחר והוא עושה שימוש רב ביצירות אומנות וספרות כמקורות היסטוריים להוכחת טענותיו, על ידי בחינת נוכחותם של ילדים במקורות אלה. נוכחות זו מלמדת על מקומם של הילדים בחיי היום יום, או לחליפין, היעדרותם מחיי היום יום.
לטענת אריאס, לאור העובדה שהחלוקה החברתית באותם ימים התקיימה על פי מעמד חברתי וכלכלי ולא על פי גילאים- לא הוגדרו שלבים של ילדות. פרק הילדות בחיי הילדים היה קצר ואף לא מורגש, מאחר והילדים היו חלק מהמשפחה וחיו בהרמוניה משפחתית בה הגבולות הבין דוריים היו מטושטשים. בעקבות כך לא התקיים גם קונפליקט –