עבודה סמינריונית בנושא: הקשיים והפתרונות האפשריים הקיימים למסורבות גט בישראל
1 .       מבוא
2 .       המצב המשפטי במדינת ישראל
3 .       מסורבות גט – הגדרה המקור ההלכתי מקרים בהם חייב הבעל לתת גט מה קורה כשאין הבעל רוצה לגרש את אישתו ?
כיצד כופים על הבעל לתת גט?
4.       היקף התופעה סרבנות הגט 5.       תופעת הסחטנות במתן הגט היקף התופעה מעורבות בתי-הדין הרבניים ביטולי גט מטעם בית הדין ארגוני הנשים – מאסטרטגיה של מתינות לאסטרטגיה של אגרסיביות
8 .       הכלים העומדים לרשות מסורבות הגט 9.       פתרונות אפשריים במסגרת ההלכה לבעיית מסורבות גט הסכמי קדם-נישואין הסכם לכבוד הדדי של הרב אלישיב קנוהל, הרב דוד בן זוז וטו"ר רחל לבמור, שעליו ממליץ ארגון "קולך" הסכם טרום-נישואין שעורך ארגון "יד לאישה" עמדות הלכתיות בנוגע להסכמי קדם-נישואין הצעות נוספות לפתרון בעיית מסורבות הגט הפקעת קידושין חיובי גט והלכת המהרש"דם נישואין על תנאי בית הדין של הרב עמנואל רקמן בניו-יורק הצעה חדשה: התחייבות על דרך אודיתא לשיתוף פעולה בגישור
1 0.   הצעות לפתרון הבעיה
1 1.   סוף דבר
1 2.   ביבליוגרפיה
1 . מבוא בשנים האחרונות מצבן של נשים בבית הדין הרבני בבואן להתגרש נעשה מורכב ובעייתי. מצד אחד אחוז הגירושים במדינת ישראל נוסק, ובתי הדין אינם מוכנים להכיר בבעיה של מסורבות גט והעגונות, שלא לדבר על קידום פתרון כוללני ונועז. מצד אחר בעקבות הליך של התעצמות נשים בחברה הדתית נושא מסורבות הגט והעגונות עלה לסדר היום הציבורי, וארגוני נשים מקיימים מאבק עיקש למען נשים אלו. בעקבות זה בית הדין נדחק לפינה ומתוך התגוננות וניסיון לשמור על מעמדו נוקט צעדים אשר רק מחריפים את הבעיה.
בעבודה זו אנסה לסקור את הבעיה של בנשים בבית הדין הרבני בנושא סרבנות למתן גט ואת גלגולי המאבק של ארגוני הנשים בשנים האחרונות לקידום פתרון – ההתקדמות והמכשולים החדשים העומדים בפניהם. החוק במדינת ישראל קובע כי 'נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה'. לפיכך בני זוג יהודים המבקשים להתגרש יכולים לעשות זאת אך ורק דרך בתי הדין הרבניים, אם על ידי סידור גט ואם על ידי פסק דין לגירושים. על מנת להבין את בעיית הנשים בגירושים יש לעמוד על שני עקרונות חשובים: התלות של האישה בגט והחשיבות שפוסקי ההלכה מייחסים ל'רצון הבעל' בעת סידור הגט. על פי ההלכה אישה נשואה ממשיכה להיות נשואה עד שהיא מגורשת או עד שמת בעלה, ואילו פרדה של בני זוג אינה יוצרת גירושים. אישה נשואה המנהלת חיי אישות עם גבר זר נחשבת לנואפת, וילדיה מקשר זה יהיו על פי ההלכה ממזרים – הם וצאצאיהם אסורים לעולם לבוא בקהל ישראל. לעומת זאת גבר נשוי המנהל יחסי אישות עם אישה זרה אינו נחשב לנואף, כל עוד אינה נשואה, וילדיו ממנה לא יהיו ממזרים.
כאמור הגט חייב להינתן על ידי הבעל ומרצונו החופשי.
גט אשר ניתן מתוך כפייה, לבד ממקרים שבהם בית הדין חייב את הבעל בגט, אינו כשר ומכונה 'גט מעושה'. במקרה שנערך גט שלא מתוך רצונו החופשי של הבעל, האישה ממשיכה להיות נשואה וילדיה מגבר אחר יהיו ממזרים.
חוץ מהמגבלות ההלכתיות גם 'השעון הביולוגי המתקתק' של האישה מוסיף לחץ ומערים קשיים, ובשלו אישה המבקשת להתגרש בשנותיה הפוריות זקוקה לגט באופן דחוף מן האיש שהיא רוצה להתגרש ממנו.
הגורמים שנמנו לעיל מהווים קרקע פורייה לסחיטה של האישה בידי הבעל בתמורה לגט. נשים רבות נדרשות לוותר ויתורים משמעותיים, אם במזונות הילדים ואם ברכוש, כדי לקבל את הגט. נשים רבות מחכות שנים עד שהן מקבלות את הגט, ובינתיים מאבדות שנים יקרות, שבמהלכן יכלו להקים משפחה אחרת. ישנן נשים שמאחר שלא יכלו, או לא הסכימו, לשלם את המחיר שנדרש הן נשארו עגונות עד יום מותן או עד יום מותו של הבעל.