היבטים אקולוגיים בתכנון-שיקום הירקון

מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 9076
מספר מקורות 31

תקציר העבודה

פרקי העבודה :                     הקדמה :מטרת העבודה                                                                                        מבוא גיאוגרפי                                                                  רקע היסטורי         זיהום הנחל: מי הירקון בעבר ובהווה         הנחל כמערכת אקולוגית: עבר והווה         יוזמות לצמצום הפגיעה בנחל: מאבקים, חקיקה וגופים מעורבים         שורה תחתונה – הצלחה או כישלון?         סיכום ומסקנות הקדמה: מטרת העבודה בישראל 17 נחלים הזורמים מההר מערבה לים התיכון ועוד כ 30 הזרמים מההר מזרחה. רבים מהם זוהמו ונפגעו ממעשה ידי האדם ב-50 השנים האחרונות (ברנדייס, 1997). אין ספק שהדואלית בין ההתיישבות וגידול האוכלוסייה בישראל לבין ערכי הטבע והנוף גרם לאבדן ערכים אלה, ביצות שיובשו ונחלים שהוסדרו הוו את שיאה של ההגשה הציונית במדינת ישראל (שחם, 2002). מאמצע שנות ה-60, עם תהליכי הבנייה והפיתוח, המערכות האקולוגיות ובתי הגידול הטבעיים החלו להיפגע, תוך הכחדה והרס של עשרות מיני חי וצומח, (בפרט מערכות מימיות טבעיות) שנעלמו כמעט לחלוטין.  הדבר נבע  בשל זיהום וניצול מקורות מים.      המקרה הנבדק בעבודה הוא  נחל הירקון, השני בגודלו בארץ, מתפתל במרכז המטרופולין הגדול במדינה. נוף מים זה היה בעבר משאב מפואר ועשיר בחי ובצומח ייחודיים, ובפעילות אנושית ענפה שהתקיימה לאורכו. במשך השנים משאב זה נהרס והפך למטרד עקב דלדול במקורות המים הטבעיים וכניסת שפכים וקולחים באיכות ירודה לנחל(פרגמנט, 1998).       המרחב לאורך הירקון נתפס בידי רבים כ"חצר האחורית של גוש דן", ואינו זכה להגנה מספקת. באין עומד על המשמר, תוך פיתוח תשתיות מואץ כגון סלילת כבישים מהירים, מסילות הברזל, חציית המרחב בקווי חשמל, וכן מזבלות פעילות לאורך הנחל , התכרסם  המרחב במהירות ונדחפו אליו חלק גדול משימושי הקרקע המטרידים והפוגעים. איכות מי הנחל הפכה ירודה, מה שגרם לפגיעה במערכת החי והצומח שבמים ואורך הגדות. (רחמימוב וברנדייס, 1995).
     בשנות ה-90, כחלק ממגמה כלל עולמית, החלה מודעות גוברת לנושאים סביבתיים, חשיבות ערכי טבע ורגישות נופית ואקולוגית של השטח:
שטחים פתוחים, שטחי נופש ופנאי, הביקוש לריאה ירוקה, המהווים אתנחתא קלה מחיי העיר הסואנים והאינטנסיביים (רחמימוב, 1996). התעוררות גופים ירוקים וכן המשרד לאיכות הסביבה החלה בהתגייסות להצלת הנחל ולשיקומו, שכן עלייתו לכותרות בעקבות אסון המכבייה (1997) תרם להתעוררות זו ולעשייה בנידון. גופים רבים ורשות נחל הירקון בפרט (ר.נ.י) קמו למאבקים בנושא הירקון ולצורך שינוי מהותי בתפיסה ובתכנון כולל של המרחב.  תהליך תכנון ושיקום הנחל מתנהל במסגרת תכנית אב לנחל הירקון, המורכב ושונה מכל סוג תכנון אחר.
      חזון המרחב כריאה ירוקה של גוש דן, הנקבע בתכנית האב לנחל, הינו חלק מאותו שינוי רחב  הבא לעצב ולקבוע באופן פעיל ויזום את אופיו של המרחב היום ולדורות הבאים.
הפיכתו ל"חצר קדמית" היא חלק מראיית תכנון כולל ומתוך יציקת תכנים חיוביים  ואיכותיים למרחב הנחל. תכנים אלה מותנים בפתרון מהיר וטוב של הבעיות המרכזיות– הפגיעה האקולוגית והנופית, איכות המים ובעיות הביוב (רחמימוב וברנדייס, 1995). למרחב הירקון נדחפים עומסי פיתוח רבים הנגזרים מתוכניות מתאר ארציות, כבישים, מסילות, תשתיות חשמל ומערכות ניקוז, ולכן יש להבטיח ששימושי הקרקע ייעשו מתוך ראייה ארוכת טווח של איכות סביבה(פלג,
1 995). לפיכך, אחרי 100 שנות התיישבות יש מקום לבחון מחדש; מצאי ערכי הטבע והנוף ,שאנו חיים בתוכם ואלה האמורים להוריש לדור הבא (עקרונות פיתוח 'בר קיימא'); פעילות השיקום של ר.נ.י כמודל לרשויות נחל אחרות; רווחת הציבור ואיכות החיים בסביבת הירקון, כאשר השאלה המרכזית אותה אבחן: האם וכיצד נמצא האיזון בין שימור טבע וסביבה לבין צרכי פיתוח הקיימים באזור?